דיברו על תצוגה ראויה לסקאוטים, הבטיחו לנו פייט, התחייבו לתת את הכל, נדרו נדר לשמח את הקהל ונשבעו שייצגו בכבוד, אבל אחרי הפיאסקו הערב (שבת) בבלומפילד, מסתמן שהמעמד פשוט גדול על ישראל, ושהחגיגה של יורו 2013 תימשך בלעדיה: חניכיו של גיא לוזון אירחו את איטליה, הושפלו עם 4:0 מהדהד וסיפקו עוד 90 דקות מבזות, שהובילו לסף הדחה. רק נס ו/או עזרה מפלאטיני יגררו עליה לשלב הבא.
אם לפני משחק הפתיחה שלה ביורו התחושה היתה של משחק מפתח, הרי שהערב כבר היה מדובר ב-90 דקות גורליות. השורה התחתונה היא שגם אז וגם היום, הישראלים עשו במכנסיים. חניכיו של גיא לוזון ידעו שנקודה תשים אותם בעמדה טובה להעפלה, אבל אחרי 10 דקות שקולות כבר אי אפשר היה להסתיר את הפערים העצומים. ואל תספרו לנו סיפורים: בצד אחד של המגרש ראינו חבורת שחקנים שבה הוטמעו יסודות לכדורגל נכון מגיל צעיר, ומנגד חבורה שכאילו מעולם לא למדה את הבסיס.
לא ברור מה עשה גיא לוזון בשנתיים של הכנה ועם תקציב שלא חסך ממנו כלום, אך הערב הוא הגיע לרגע האמת והתרסק בו בצורה מבזה במיוחד. מעניין איך הרגיש ביציע האיש שמינה אותו באותם רגעים, אבל 15 אלף האוהדים שהאמינו והגיעו לתמוך הרגישו מרומים. אם במשחק הקודם הישראלים התרגשו, הערב הם פשוט לא הופיעו. לא גליץ' אחד לרפואה, לא מהלך אחד של הקרבה. פשוט יריקה בפרצוף של אומה שלמה. המאמן הציב "סטאנדארד נמוך", שכן הוא ביצע 4 שינויים בהרכב שלא עזרו, והנסיון שלו לעורר את שחקניו בכך שלא שוחח איתם לפני המשחק ולא ערך אסיפה טקטית רק הזיק.
נדמה שדווקא אלה בעלי הסיכויים הגבוהיים לכאורה להירשם בפנקסי הסקואטים, הם אלו שאכזבו יותר מכולם: טוואטחה עלה להתקפה כדי להרשים את הסוכנים וגרם לחורים שהובילו לגולים, ניר ביטון בכלל לא הופיע והפסיד בכל עימות פיזי והגדיל לעשות אייל גולסה, שגאל את עצמו מכאב הראש וביצע עבירה שהובילה להרחקה מוקדמת (38). בסיום לוזון התייצב מול המצלמות ובלי בושה אמר שהנבחרת שיחקה מצויין, שהשופט שגה והחסרון המספרי הרס את המשחק. אז עזבו שההרחקה היתה מוצדקת, ועזבו שאחרי הדקה ה-10 ישראל לא עברה את החצי - רק במשחק הקודם, עם 11 שחקנים מול 10 נורבגים ועם עזרה של השופט, רק בנס ישראל ירדהעם שני כדורים בלבד ברשת. לוזון יכול לנסות להמשיך לגנוב דעת, אבל שיתחיל להפנים שלחלק מאוהדי הכדורגל כאן יש עיניים.
בתור זה שכבר השיג חוזה בחו"ל לפני הטורניר, בשום שלב המאמן לא נראה מוטרד מכך שהוא עשוי להישפט על פי הישגיו ביורו הזה. במחשבה שניה, הישגיו מעולם לא היו הבסיס להתקדמותו. הקהל המאוכזב, שדווקא הביע אמון והגיע בהמוניו, קרא במחאה בשמו של דור מיכה, זה שעל פי שמועות נופה מהסגל כי לא בחר בסוכן הנכון. היורו שפלאטיני סידר לנו הוא באמת אחלה, ונמשיך ליהנות מהחגיגה, שתימשך ללא ישראל. אבל אולי עדיף כך: לחסוך את כאב הלב ולראות איך עושים זאת נכון. הארגון המצויין, הילדים והנשים שמגיעים ליציע, הקהל שצמא לכדורגל - כל אלו ייעלמו בעוד שבועיים כשהכל ייגמר, ויישארו זכרון רחוק כשליגת העל תחזור לפעילות.
ואם בהתאחדות יקפצו עכשיו ויגידו שהביקורות החריפה היתה צפויה, שמחכים להם בסיבוב ורוצים שהנבחרת תיכשל, כדאי שברחוב אבא הלל בר"ג יפנו מראה ויתבוננו בעצמם. חלק גדול מהציבור קיווה להצלחה של הנבחרת בטורניר הזה, אבל עכשיו מתברר שכל הצלחה חלקית רק היתה מעצימה את גניבת הדעת וזורה עוד חול בעיני הציבור - דבר כאן לא מתנהל ברצינות, רק בחאפריות של סידור ג'ובים למקורבים, ולכן טוב שמגיע כשלון כזה, שאולי יפקח את העיניים לכולנו.
אז מה עכשיו? ביום שלישי ישראל תשחק מול האנגלים בטדי (בהצלחה עם הנסיוניות לשכנע את הקהל להגיע), ותילחם על כבודה ועל הסיכוי האפסי לעלות. כל מה שצריך זה לנצח את אנגליה ב-3 שערים, ולחכות לכך שנורבגיה תפסיד לאיטליה ב-3 שערים, ונוכל לעלות לחצי הגמר. מופרך? אם מאמן מכבי פ"ת ובני יהודה מונה למאמן הנבחרת הצעירה, אז הכל אפשרי.
מהלך המשחק
בדקה ה-18 ישראל יצאה להתקפה, זגורי העביר רוחב מסוכן ותורג'מן פספס במילימטר. האיטלקים הגיבו במתפרצת מיידית שמצאה עורף דליל בגלל חור של טוואטחה, אימובילה השאיר לסאפונארה שכבש בקלות, 0:1 לאיטליה. 2 דקות מאוחר יותר תורג'מן קיבל כדור 5 מטרים מהשער, אך בעט החוצה במקום לכבוש. בדקה ה-31 האזוריני היו חייבים להכפיל, קליימן סיפק הדיפה כפולה.
בדקה ה-38 אייל גולסה איבד את הראש, גלש בצורה מסוכנת עם שתי רגליו לחזהו של וראטי וראה אדום ישיר ומוצדק. 4 דקות חלפו וגבידאני בעט לפינה של קליימן, 0:2 לאיטלקים. החצי השני נפתח באותה מגמה, ובדקה ה-53 האזוריני קיבלו בעיטה חופשית על סף הרחבה. גביאדיני ניגש, זיהה חומה שמחפפת וירה לרשת, 0:3 לאורחים. בדקה ה-71 פלורנצי סובב את הסכים כשעשה 0:4. בדקה ה-87 אור ברוך המחליף שלח מרפק שפגע בדונאטי, שנפל לקרקע. הישראלי יצא מזה אפילו בלי כרטיס.
הרכבים
ישראל: בוריס קליימן; אלי דסה (עופר ורטה/46), בן והבה, עומרי בן הרוש, טאלב טוואטחה; ניר ביטון, אופיר קריאף, מוחמד כליבאת (עאהד עזאם/83), אייל גולסה (הורחק/38), ישראל זגורי; אלון תורג'מן (אור ברוך/65).
איטליה: פרנצ'סקו בארדי; ג'וליו דונאטי, מתיאו ביאנקטי, לוקה קאלדירולה, כריסטיאן ביראגי; ריקרדו ספונארה, מרקו וראטי (ניקולה סנסונה/69), אלסנדרו פלורנצי, לורנצו אינסינייה (פאוסטו רוסי/42); מנולו גביאדיני (מתיאה דסטרו/56), צ'ירו אימובילה.
