כבר שבועיים שכל כלי התקשורת בארץ מדברים על המשבר הישראלי-טורקי ועל ראש ממשלת טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן וההחלטות שלו נגד ישראל. זה החריף אחרי שהתברר שמכבי תל אביב הוגרלה לאותו בית בליגה האירופית עם בשיקטאש. אז, הרעש במדינה הקטנה שלנו עלה ועלה.
טורקיה כבר מסוכנת? לא להגיע לשם יותר? שחקני מכבי חוששים והקהל הצהוב לא יכול לטוס? כדי לגרוס את כל הטענות האלו, הגיעה שעת המשחק וישבתי לראות אותו עם כמה חברים לעבודה שהם צהובים בנשמה. ראיתי את החשש והדאגה שלהם, שמעתי את הדיבורים על כך שהמשחק לא יעבור בשלום. למרות שניסיתי להרגיע אותם שלא יקרה כלום, בכל זאת התחושה נשארה.
באמת מגיע כל הכבוד למוטי איווניר והשחקנים שלו שעלו למגרש על אדמת טורקיה "המפחידה" ולא התרגשו מכל הלחץ התקשורתי שהיה לפני המשחק, הפחדים והחששות, עמדו על המגרש כגברים ושיחקו כדורגל. למרות התוצאה הכואבת, מכבי היתה טובה במחצית האשונה והציגה יכולת מצוינת. אותו דבר לשחקני בשיקטאש ששיחקו כדורגל ולא התגרו ביריבה הישראלית.
והמשחק אמש עבר בשלום, כמו שצריך להיות. לא אכפת לנו מפוליטיקה ולא יאכפת לנו מכלום, הרוח הספורטיבית היא זאת שניצחה בטורקיה. הקהל הטורקי שהיה בתוך המגרש עודד את השחקנים בטירוף וברוח ספורטיבית ובלי קריאות גזעניות וקריאות גנאי. היריבות היחידה שהיתה במגרש הייתה ספורטיבית. לכל אלה שחפרו על הסכנה מההגעה של מכבי לטורקיה יש לי רק דבר אחד להגיד לכם, תאכלו את הכובע. טורקיה בכלל לא מסוכנת.
חיים רביבו ישראלי ויהודי, שחקן גדול וכוכב גדול שכיכב בטורקיה ונחשב לאליל אצל האוהדים שם. לא נראה לי שאם הוא יחליט היום להסתובב ברחובות איסטנבול תהיה סכנה לחייו. זאת סטיגמה ודי להגדיל ולנפח אותה. אם יש חילוקי דעות ומשבר ביחסים בין טורקיה לישראל זה לא אומר שכל העם יהיה כך משני הצדדים.
ואם כבר פתחתי את נושא הסכנה, מפריע לי שכמה חברים שלי בלימודים אומרים לי שהם מפחדים לנסוע לוואדי ערה ולהגיע לאום אל פאחם. פעם מישהו שאל אותי "אני באמת יכול להסתובב חופשי באום אל פאחם למרות שאני יהודי"? וחבר קרוב שמזוהה עם מכבי חיפה והולך לכל המשחקים שלה בארץ אמר לי "אני לא רוצה שקבוצה מאום אל פאחם תעלה לליגת העל, כי קשה לי לחשוב על האפשרות שאגיע לאצטדיון שם כי אני חושש".
אז זה המקום להגיד, די כבר. הגיע הזמן להתנתק מהסטיגמה, להסתובב בוואדי ערה, באום אל פאחם או בשפרעם זה בדיוק כמו להסתובב בהרצליה ונס ציונה. באום אל פאחם יש קבוצות שבנויות אך ורק על שחקנים יהודים שנחשבים כאלילים אצל האוהדים. הדו קיום זה הסטיגמה שצריכה להיות הסיסמא שלנו אוהדי הכדורגל והספורט. בוא נשכח מכל הרעש שהיה, ההוכחה לכך הגיעה אמש בטורקיה. השלום ניצח והרוח הספורטיבית היא זאת ששררה.
אז בואו נתנתק מפוליטיקה ונתמקד בדבר הכי יפה שקיים בעולם הזה, הספורט.
הכתוב הינו טור דעה
