שלושה חודשים וחצי עברו, הליגות נפתחו, הנבחרות התכנסו ושיחקו, אבל עדיין משהו נראה היה חסר. לא היה קשה למצוא את המשהו הזה או בשמו האמיתי – ליגת האלופות. המפעל הנוצץ שוב איתנו והערב (שלישי) ב-21:45 הוא חוזר ובגדול.
לצד משחקים ששווים ברמתם לאינטרטוטו (עליו השלום), ויקטוריה פלזן – באטה בוריסוב למשל, נקבל שתי מנות עיקריות שלא היו מביישות גם את המסעדות הטובות בעולם – ברצלונה נגד מילאן ודורטמונד מול ארסנל.
העונה החלטנו 'לתקוף' את ליגת האלופות מכיוון מעט שונה. מכיוון שרוב האנשים השפויים לא יסכימו לקחת סיכון גדול ויהמרו על ברצלונה שתניף את הגביע במינכן במאי 2012, בחרנו ללכת נגד הזרם ולבדוק מה יש ליתר הקבוצות הגדולות להציע כדי שהמכונה של פפ גוארדיולה לא תעשה היסטוריה ותזכה בתואר שנתיים ברציפות.
ריאל מדריד: השנה השניה של מוריניו והרעב של רונאלדו
אחרי מה שראינו בעונות האחרונות במפגשי הקלאסיקו, קשה קצת להמר על הבלאנקוס נגד ברצלונה, אך ננסה. ז'וזה מוריניו אוהב את "השנה השניה" בקבוצות אותן הוא מאמן. בפורטו הוא זכה בעונתו השניה בליגת האלופות, עם צ'לסי זה עבד בעיקר באנגליה עם זכייה אליפות ובאינטר, שוב, ליגת האלופות. בעונה שעברה 'המיוחד' הביא את ריאל עד לחצי הגמר, אחרי שש עונות בהן נעצרה בשמינית. הפורטוגלי טוען שבשנה השניה הקבוצות שלו מגיעות לשיא וזה בדיוק הזמן שלו להוכיח זאת שוב.
עוד אחד שהגיע הזמן שלו הוא כריסטיאנו רונאלדו. CR7 רואה את הגב של ליאו מסי כבר שנתיים וזה לא ממש מוצא חן בעיניו. למרות שכלפי חוץ הפורטוגלי משדר שהכל בסדר, הוא מתפוצץ מבפנים. הארגנטיני הגאון עושה הכל בנונשלנטיות, קוטף תארים קבוצתיים ועל הדרך גם מנצח את כריסטיאנו בדו-קרב האישי ביניהם. אחרי שכבש בעונה שעברה בקאמפ נואו וניצח את בארסה בגמר הגביע, מעט לחץ השתחרר מהפורטוגלי, דבר שיכול וצריך לפעול לטובת ריאל העונה. רונאלדו רגוע ומעט קבוצתי יותר, שווה גביע בידיים של איקר קסיאס.
מנצ'סטר יונייטד: פרגוסון, רוני, פרגוסון
קבוצה נוספת שלא ממש נתנה פייט לברצלונה היא מנצ'סטר יונייטד. הגמר בעונה שעברה הראה כמה גדולים הם הפרשי הרמות ומה המרחק של אלופת אירופה מיתר הקבוצות. סר אלכס שמע, ראה, הבין ופעל. הוא בנה קבוצה מהירה מאוד, טכנית ומעל הכל, קבוצתית.
אשלי יאנג לא היה כוכב בקנה מידה עולמי כששיחק באסטון וילה. עד שהגיע לפרגוסון. טום קלברלי נשלח בהשאלה לשלוש קבוצות שונות כדי להשתפשף וחזר בתחילת העונה כאלמוני. עד שהגיע פרגוסון. דני וולבק אמנם כבש מספר שערים בעונה שעברה במדי סנדרלנד, אך לא רבים הכירו את החלוץ הצעיר והמוכשר הזה. עד שהגיע פרגוסון. נאני תמיד היה שחקן בעל כישרון אדיר שעומד להתפוצץ, אך הראש לא ממש היה במקום. עד שהגיע פרגוסון. וכך אפשר עוד להמשיך ולהמשיך. המסקנה: מאמן הכדורגל הטוב אי פעם בהחלט שווה גביע.
לא ברור אם זו הבלורית החדשה או סתם בורג שהוברג חזרה בראש, אבל וויין רוני בכושר שיא. מספר 10 של השדים האדומים עושה הכל במגרש – חילוצי כדור, בישולים, בעיטות חופשיות, פנדלים ובעיקר שערים (והרבה). זו כבר לא בושה להגיד שרוני הוא אחד השחקנים הטובים בעולם וחשוב מכך, מהמגוונים בעולם. לא ברור באיזה כושר יגיע חלוץ נבחרת אנגליה לשלבים המכריעים של העונה, אך אם ישמור על רמת המשחק בה הוא נמצא כעת, יכול מאוד להיות שהאוטובוס הפתוח יטייל בסוף העונה ברחובות מנצ'סטר.
מנצ'סטר סיטי: כסף, יאיא טורה והתקפה מפחידה
אם כסף היה יכול לקנות תארים, כנראה שמנצ'סטר סיטי היתה אלופת העולם. אבל, בימים כאלה שכסף רק יכול לעזור, הסיטיזנס צריכים לשחק כדורגל כדי לזכות בתארים ונראה כי העונה, המזומנים מהאמירויות יכולים לעזור לגביע להתקרב לצד התכול של העיר מנצ'סטר.
לרוברטו מנצ'יני יש כלים בלתי נגמרים בכל עמדה במגרש, אך מעל כולם בולט אחד – יאיא טורה שמו. הקשר הנפלא מחוף השנהב משלב במשחק שלו כמעט הכל. 192 ס"מ של עוצמה אדירה, כוח פריצה, טכניקה ובעיטת תותח הופכים את טורה לאחד מהקשרים הטובים בעולם, כזה שהורס, בונה וגם כובש שערי קלאץ'.
טורה לבדו לא יספיק כדי לקחת את הגביע מפפ גוארדיולה, שלא רצה אותו, אך לשם כך התגייסו דויד סילבה וסמיר נאסרי, שאחראים על היצירתיות ואדין דזקו, קון אגוארו, קרלוס טבס ומריו באלוטלי, שידאגו לשים את הכדור ברשת. בתקווה שרוברטו מנצ'יני לא יפריע הפעם, בהנחה שהסגל באמת יתחבר ועם קצת מזל, מנצ'סטר סיטי עוד תפתיע את כולם בדרך לגביע היסטורי.
צ'לסי: האם הקסם של וילאש-בואש יעיר גם את פרננדו טורס?
כמי שהיתה אחת המועמדות הבכירות לתואר בשנים האחרונות, נדמה כי צ'לסי קצת נדחקה הצידה. סיום עונה מזעזע בתוספת של סגל מזדקן ורכש לא מפוצץ הפכו את הבלוז לשחקן משני בקרב על התואר, אך אל נא לנו להספיד את הקבוצה של רומן אברמוביץ'.
הרכש הרציני בקיץ הגיע דווקא מאחורי הקווים עם מינויו של המאמן העולה, אנדרה וילאש-בואש. 'המיוחד החדש' קיבל קבוצה עייפה ולפי המשחקים מפתיחת העונה, היא עדיין לא התעוררה. בחלק האחורי אין לפורטוגלי ממה לחשוש, אך בקישור וצפונה מצפה לו עבודה רבה אם הוא חולם על גביע.
פרנק למפארד כבר מעבר לשיא, מייקל אסיין שוב פצוע, דידייה דרוגבה מזדקן, אך מעל כולם נמצא או יותר נכון לא נמצא, פרננדו טורס. הספרדי הבינלאומי לא התאושש עדיין מהמונדיאל הגרוע שעבר עליו ופשוט לא מצליח למצוא את הרשת. וילאש-בואש הפך בעונה שעברה את פורטו ללהיט והעונה המשימה הגדולה שלו תהיה להעיר את אל ניניו מהסיוט שהוא נמצא בו. כשטורס בכושר מספיק לו חצי מצב כדי לכבוש, עובדה שבהחלט תשרת את הבלוז כדי לזכות סוף כל סוף בליגת האלופות.
מילאן: כוח הרשע – איברהימוביץ' ובואטנג נגד העולם
אחרי שהחזירו לעצמם את תואר האליפות, במילאן התפנו לדבר האמיתי. הרוסונרי קיוו לפתיחה סימפטית מעט יותר מאשר משחק חוץ בקאמפ נואו, אך כל תוצאה שתהיה לא תשליך על העונה כולה. ההגנה לא ממש התחזקה ותהווה את נקודת התורפה של מסימיליאנו אלגרי בקרב על הגביע, אך אנחנו כאן לשם דברים חיוביים ובצד האדום-שחור של מילאנו יש לא מעט. אחד מהם הוא קווין-פרינס בואטנג. הקשר הגנאי רווי הקעקועים רווי גם בלא מעט תכונות אחרות וביניהן טכניקה יוצאת מן הכלל, בעיטה טובה ותנועה בלתי פוסקת על המגרש.
בשילוב עם זלאטן איברהימוביץ' ושותפיו לחוד, פרינס הופך את מילאן לקבוצה רעה במובן החיובי. אם אלגרי יצליח לאזן את הכישרון האדיר של זלאטן ובאוטנג למול העצבים הרגעיים הבלתי נשלטים, אל תתפלאו אם הגביע יחזור לארון של מילאן, לראשונה מאז 2007.
באיירן מינכן: הגמר בבית ותומאס מולר
העונה, הרצון של באיירן מינכן לזכות בליגת האלופות הוא כפול מאחר שהגמר ישוחק באצטדיונה הביתי, האליאנץ ארנה לעיני כ-70,000 צופים. יופ היינקס מונה למאמן במקום לואיס ואן חאל, מנואר נוייר תפס את המקום בין הקורות, אבל האיש שעליו תקום ותיפול הקבוצה ממינכן הוא תומאס מולר. הגרמני הצעיר אמנם נראה מעט גמלוני ודי צנום, אך שלא תטעו, מדובר בווינר ענק, שחקן טכני בצורה נדירה ומבקיע בחסד. היום מולר חוגג יום הולדת 22 ואפשר להאמין שהוא מוכן לחכות למתנה עד חודש מאי, מתנה אותה הוא יכול לסדר לעצמו.
אינטר וארסנל: מעז ייצא מתוק?
קשה להאמין שדווקא אינטר או ארסנל יצליחו לדגדג את הגביע, אבל בתיאוריה הכל אפשרי. הנראזורי איבדו בעונה שעברה את תואר האליפות ואת ליגת האלופות והעונה את סמואל אטו. כתחליף לקמרוני, הונחת דייגו פורלאן בן ה-32, שהצטרף לקבוצה בתהליך חילופי הדורות שלה. לוסיו, חאבייר סאנטי, דיאן סנטקוביץ' ודייגו מיליטו לא הופכים צעירים יותר ועל דלתות ההרכב כבר מתדפקים ג'ונתן, ריקי אלבארס, ג'ואל אובי, דייגו קוטיניו ואחרים. לזכות בתואר זה כנראה לא יספיק, אבל אסור לשכוח שאינטר עדיין כאן.
גם ארסנל עדיין כאן, חיה ונושמת. ארסן ונגר הבין שבדרך שלו זה לא יילך וביצע רכש מאסיבי עם סגירת חלון ההעברות. יוסי בניון חוזר לכושר וצפוי לתרום לתותחנים, סביר להניח שלא עד כדי זכייה בגביע, אבל גם קרוב לשם זה יהיה הישג.
