ארבעה איצטדיונים חדישים, 8 נבחרות וחגיגיוּת מכל עבר. עם כל הכבוד למאמצים של ההתאחדות לכדורגל וההירתמות של כל הגורמים לעניין, הסיפור הגדול של יורו הצעירות הוא שחקני העתיד. אז מיהם הכוכבים ולמי כדאי לשים לב? התשובות לגבי בית א' לפניכם:
אנגליה
כרגיל בממלכה המאוחדת, הציפיות מהנבחרת גבוהות. אפילו אם מדובר רק בצעירה. שחקניו של סטיוארט פירס אולי לא הגיעו עם יומרה שהם הפייבוריטים לזכיה, אבל עם כל כך הרבה ניסיון בפרמייר-ליג אין ספק שהם מרגישים מוכנים לתת פייט. ג'וש מקקראן (צ'לסי) וג'ונג'ו שלבי (ליברפול) מסוגלים לעשות צרות לכל הגנה, ולא רק הם.
הכוכב: ג'ורדן הנדרסון. אחרי חמש הופעות במדי הנבחרת הבוגרת, זהו הצ'אנס האחרון של קשר ליברפול עם הצעירה. צמח בסנדרלנד הקשוחה ובשנתיים האחרונות הפך לגורם חשוב בקישור של המרסיסיידרס. שחקן קשוח מאוד שמרבה לבשל ומסוגל לשחק באמצע או בצד ימין.
שימו לב ל: ווילפריד זאהה. השחקן היקר ביותר בסגל של פירס (12 מיליון יורו) בכלל נולד בחוף השנהב. הוא מתופקד באגף בהתקפה, לרוב בצד ימין, והשרון הנדיר שלו במדי קריסטל פאלאס הוביל את מנצ'סטר יונייטד הגדולה להחתים אותו בחודש ינואר האחרון. בישל העונה 11 שערים וכבש 9 משלו בכל המסגרות, וזה עדיין לא מייצג את כאב הראש שהוא גורם למגן שמולו כשהכדור אצלו ברגליים.
איטליה
כולם מדברים על השליטה הספרדית ועל דור הזהב הגרמני, אבל אסור להספיד את האזוריני (הכחולים הקטנים). אין עוד נבחרת שזכתה בטורניר הזה כל כך הרבה פעמים כמו איטליה (5) וגם הפעם יש לה סגל מצוין, הרבה יותר טוב מאשר בשנים קודמות. מה שלא מאפיין הוא שדווקא ההגנה נראית הפעם כחוליה הפחות מוצלחת, לפחות על הנייר. חלוץ רומא מתיאה דסטרו נלקח חזרה מהבוגרת, לורנצו אינסינייה, מאנולו גביאדיני, לוקה מארונה ופאביו בוריני אמורים להוסיף כוח ומחץ לקאדר של המאמן דוויס מנג'יה.
הכוכב: מרקו וראטי. כתבו עליו הרבה דברים, והוא בכלל לא לא ידע שהוא כזה. בעצם, אחרי העונה החולפת גם הוא יודע שהוא כזה. הקשר האחורי הנפלא של פאריס סן ז'רמן הפך לבאנקר במרכז השדה של קרלו אנצ'לוטי בליגה ובצ'מפיונס ועורר התעניינות קדחתנית מצד כמה מתחרות, ביניהן ריאל מדריד. חכם, קשוח ומדויק.
שימו לב ל: צ'ירו אימובילה. אחד הוותיקים בנבחרת הזו שיחק בעונה האחרונה בגנואה, אבל למעשה בחלוץ מרכזי מבטיח שנרכש בקיץ שעבר מיובנטוס ועוד עשוי לחזור אליה במחיר מוזל. חזק מאוד, אנרגטי ובעל חוש ריח מיוחד לשערים שכבר הבקיע 7 פעמים ב-12 הופעות במדי הנבחרת הצעירה.
נורבגיה
אנחנו עוד הגענו כמארחים, אבל ההעפלה של הסקנדינבים לטורניר הגמר הייתה ההפתעה הגדולה ביותר של המוקדמות. בטח כשזה נעשה על חשבון צרפת הכשרונית. היתרונות של הנורבגים הם קבוצתיות, כושר גופני מעולה ומימדים פיזיים עדיפים כמעט על פני כל יריבה. לצד עקם כמו תומאס רון (סלטיק) בהגנה, יש להם גם יכולת לאיים בהתקפה באמצעות שחקנים כמו מרכוס פדרסן, החלוץ הקשוח של אודנסה.
הכוכב: הארמייט סינג. נורבגי ממוצא הודי שמשחק בהולנד. נשמע כמו בדיחה גרועה? חשבו שנית. קשר אחורי אלגנטי שמכונה "אינייסטה הנורבגי", חולם להגיע לליגה הספרדית וכבר הספיק לערוך 35 הופעות במדי הנבחרת הצעירה ושלוש בבוגרת. הלב שמחזיק סביבו את הגוף של החבורה הסקנדינבית.
שימו לב ל: ואלון ברישה. הוא כנראה לא יוכל לקחת חלק במשחק הראשון מול ישראל בגלל פציעה, אבל בהחלט ישמח לעשות נזק לאיטלקים ולאנגלים. מגיע ממשפחת מהגרים אלבנים שבכלל הגיעה מקוסובו הוא עצמו נולד במאלמו, עיר המרכזת כמות עצומה של פליטים בשבדיה. חוזר בעבר על ידי צ'לסי ומנצ'סטר סיטי, רשם 9 הופעות במדי הנבחרת הבוגרת ובעונה החולפת, הראשונה שלו ברד בול זלצבורג, בישל 13 שערים וכבש 6.
ישראל
כולנו מכירים את השמות, אולי אפילו היינו מזהים את תמונתם. ובכל זאת, מדובר בשחקנים בתחילת דרכם ולמרות הקירבה הגיאוגרפית, היעדר משחקי המוקדמות לא ממש עזר כדי להשוות אותם למתחרים. גיא אסולין ודור מיכה נותרו בחוץ, אבל עם כשרונות כסנטיאהו סולליך, אייל גולסה, ישראל זגורי, מואנס דאבור ואור ברוך בהחלט אפשר לעשות משהו בטורניר הזה.
הכוכב: ניר ביטון. נכון, יש שחקנים לא פחות כשרוניים ממנו. אמת, הוא לא שחקן נוצץ. הוא אפילו לא בא ממועדון גדול. ועדיין, הקפטן גבה הקומה מאשדוד (1.95 מ') הוא הדבר הכי קרוב לשחקן אירופאי שיש לנו בסגל. אלגנטי, בעל יתרון עצום במשחק הגובה, בעיטה חזקה וקבלת החלטות בוגרת. קלאסה במרכז המגרש.
שימו לב ל: אופיר קריאף. אפשר היה להתמקד בדריבליסט כזה או אחר, אבל כדרורים לא יעזרו לנו מול שחקני אנגליה ואיטליה. אחריות, משמעת ועבודה קשה דווקא כן. הבחור הזה מבית"ר הוא השחקן הכי מגוון בסגל ומבצע בצורה מרשימה כל תפקיד שמוטל עליו – הגנה, קישור או התקפה. אם הוא ישחק ויהיה יציב, הכל ייראה יותר טוב.
