בווידאו: טקס הפרידה מדייגו מיליטו
אי שם לפני 13 שנה נערך באצטדיון חואן דומינגו פרון, הדרבי הגדול של אבז'אנדה בין ראסינג לאינדפנדיינטה. אומנם רוב אוהדי הכדורגל ברחבי העולם מכירים בארגנטינה רק את הסופר קלאסיקו בין בוקה ג'וניורס לריבר פלייט, אך אם תשאלו כל ארגנטינאי הוא בוודאי יסכים שהדרבי שנערך דרומית לגשר לה בוקה מרגש לא פחות ואף יותר מזה של בואנוס איירס, במיוחד כשמשני צדי המגרש נפגשו להם לעימות חזיתי האחים דייגו וגבי מיליטו.
באותו מפגש התרחש אחד האירועים המבדרים/ביזאריים שידע הכדורגל הדרום אמריקאי מאז ומעולם. דייגו, חלוץ ראסינג דהר לבדו מול שוער האדומים אך רגע לפני שהניף את רגלו, הוכשל באגרסיביות על ידי בלם האדומים, שלגמרי במקרה היה גם אחיו האהוב - גבי.
תוך שניות החלה על כר הדשא קטטה ענקית כשבמוקד נמצאו האחים לבית משפחת מיליטו, בסופה הורחק גם האח הצעיר, גבריאל. כשאימם של השניים שנכחה ביציע, נשאלה בסיום המשחק לגבי המהומה היא השיבה: "זה לא חדש בשבילי, אני רגילה לריבים האלה מגיל צעיר. בסוף אני תמיד מעודדת את הצד שמפסיד".
אומנם תשובתה המבדרת של סניורה מיליטו הרגיעה מעט את הרוחות שסערו, אך מאירוע זה היה ניתן ללמוד דבר אחד על חלוץ התכולים. עבור El Príncipe ראסינג תמיד הייתה האהבה הגדולה ביותר בחייו, גם אם היא באה לפעמים על חשבון המשפחה. בתחילת השבוע הנסיך נפרד מאהבתו הגדולה בפעם האחרונה באופן רשמי.
בוודאי תופתעו לגלות, אך ישנם לא מעט קווי דמיון בין גיבור כתבה זאת לדייגו מראדונה, גדול שחקני האלביסלסטה בכל הזמנים. שמם הפרטי, התלבושת התכולה לבנה (ארגנטינה וראסינג) עימה השניים כה מזוהים, הקדנציה הנוצצת באיטליה וכמובן התשוקה הענקית למשחק שליוותה אותם לאורך הקריירה המפוארת.
למרות זאת, מיליטו הוא האנטיתזה המובהקת ביותר של "אל דיוס", בין אם מדובר בצניעות והשקט שתמיד אפיינו את מספר 22 האגדי או הפריחה שהגיעה בגיל כה מאוחר יחסית, אל פרינסיפה ייחשב לעד כאחד השחקנים הכי לא מוערכים של ימינו.
מיליטו אומנם הבקיע בצרורות בכל מקום שבו דרך, אך מאז שארז את הפקלאות בגיל 24 ועזב את הבית החם באבז'אנדה לטובת היבשת האירופית, הוא נחשב לחלוץ גדול של קבוצות קטנות, לא מעבר לכך. במדי גנואה האיטלקית הוא הבקיע 54 שערים ב-90 משחקים, במדיה של סראגוסה הספרדית לעומת זאת הרשית 53 שערים ב-103 משחקים. משום מה, למרות הממוצע המדהים, הגרסה הארגנטינאית של אנצו פרנצ'סקולי תמיד היה האנדרייטד המובהק. כזה שלא משנה כמה רשתות יחורר תמיד הוא ישמש כנער פוסטר בשורות הנבחרת הלאומית.
מי ששינה את תדמיתו של הנסיך ורומם את מעמדו למלך היה כמובן ז'וזה מוריניו שבשנת 2009 החתים את החלוץ בשורות אינטר. הרבה מאוד גבות הורמו בסן סירו בעקבות צירופו של הארגנטינאי, לא רק בעקבות תג המחיר הגבוה יחסית (28 מיליון יורו) אלא בגלל הכניסה לנעליו הענקיות של זלאטן איברהימוביץ' שעזב באותה שנה לברצלונה. "הוא הווינר הכי גדול שאימנתי, אני חייב לו הרבה מאוד מהצלחה שלי במילאנו", סיפר המיוחד שהזמין את מיליטו כאורח הכבוד שלו למשחק של מנצ'סטר יונייטד מול סטוק בחודש שעבר.
אותה הצלחה שהזכיר הפורטוגלי בפסקה הקודמת התרחשה בעונת הבכורה של אל פרינסיפה במדי הנראזורי, עונה שגם הסתיימה בטראבל מדהים שכלל תואר אירופאי ראשון מאז 1965. הסקורר הפגיז בכל החזיתות והשלים שנה חלומית שכללה 30 שערים ב-52 משחקים בכל המסגרות.
"זה מדהים הוא תמיד נמצא במקום הנכון בזמן הנכון" סיפר חברו הטוב ובן ארצו, חאבייר זאנטי ,ואכן מיליטו הבקיע את שער האליפות מול סיינה, את שער הניצחון מול רומא בגמר הגביע וכמובן את השער האגדי מול ברצלונה בחצי הגמר ואת צמד הניצחון ב-0:2 מול באיירן בגמר הצ'מפיונס.
גם ההצלחה המסחררת של דייגו בקדנציה בכחול שחור לא זיכתה אותו לקרדיט במדי האלביסלסטה אך בסופו של דבר הוא זכה בגיל 35 ללבוש את כותונת הפסים בתכול לבן כשחזר ב-2014 לאהובת נעוריו ראסינג כדי לסיים בשורותיה את הקריירה. "סוף סוף הגעתי הביתה, עכשיו אנסה לעזור לצעירים", התראיין אלוף אירופה בדימוס לאחר החתימה המיוחלת. אם בגיל 20 כנער צעיר מיליטו הוליך את האקדמיה לתואר אליפות ראשון אחרי בצורת של 35 שנים, בקדנציה השניה במועדון הוא הוביל את ראסינג לאותו תואר נכסף אחרי 13 שנים עקרות.
בשנתיים האחרונות הנסיך בעיקר הדריך וכיוון את החניכים הצעירים על המגרש ומחוצה לו אך למרות תפוקת הכיבושים שירדה, אולטראס האוהדים " La Guardia Imperial" דאג בכל משחק ביתי לפצוח בקולי קולות בדקה ה-22 בשירי הלל לאלילם הוותיק.
ב-21 למאי השנה ,מיליטו הפך לאב בפעם השלישית בחייו כאשתו סופיה ילדה את בתם הראשונה לאחר שני בנים. מאוחר יותר באותו היום הוא גם נפרד משומרי האימפריה כשכבש במחזור האחרון בכדור עונשין מ-11 מטרים מול טמפרליי. למרות שהפרישה המרגשת התרחשה לפני 5 חודשים, בתחילת השבוע דייגו נפרד באופן רשמי מהקהל בתכול לבן שהגיע למשחק ההוקרה לכבוד אחד השחקנים הגדולים שידע המועדון.
האירוע המרגש (שהכנסותיו נתרמו על ידי מיליטו למחלקת הנוער של ראסינג), התרחש בחואן דומינגו פרון לעיני 30,000 צופים וכלל את כוכבי האליפות של שנת 2001, אלו של 2014 וקבוצה נוספת "החברים של מיליטו" שהכילה כוכבים כמו גבי מיליטו, חאבייר זאנטי, איבן קורדובה, ניקולס בורדיסו וולטר סמואל ועוד רבים וטובים. מי שחתם את שירת הברבור של דייגו היה בנו הבכור, לאנדרו שהכניע בפנדל את פרנצ'סקו טולדו ורץ לזרועותיו המחבקות של אביו הגאה.
"אין לי מילים, לא האמנתי שדבר כזה יוכל להתרחש, הדבר היחיד שאני יכול להוציא עכשיו מפי זה תודה. נולדתי במועדון הזה, גדלתי בו והכי חשוב הפכתי לשחקן ולאדם שאני היום בזכותו. זה חלום שהתגשם ללבוש את החולצה הזאת, כעת נותר לי רק להיפרד" מיליטו מירר בבכי ונפרד מהקהל בפעם האחרונה.
Ayer se despidió de Racing uno de los máximos ídolos del club. El príncipe. Diego Milito pic.twitter.com/gftyaZIakz
— Juez Central (@Juezcentral) November 14, 2016
