ניס עדיין מנסה להתאושש מהטראומה שהותיר פיגוע הדריסה הרצחני בטיילת ביום הבאסטיליה האחרון. רק בשבוע שעבר, גייס מועדון הכדורגל למעלה מ-120 אלף יורו לטובת משפחות קורבנות הפיגוע. המחווה המרגשת הזאת, שכללה מכירת תלבושות הקבוצה עליהן הודפסו כל שמות 86 ההרוגים בצורת לב, היא עדות חיה למועדון שרואה עצמו חלק בלתי נפרד מהקהילה.
גם על כר הדשא באצטדיון היפיפה, האליאנץ ריברה, המועדון מצליח להחזיר את החיוך לתושבי העיר השלווה בדרך כלל. מאז שריקת הפתיחה של העונה, ניס נמצאת בתנופה אדירה ומתבססת למרבה ההפתעה במקום הראשון בטבלה אחרי 11 מחזורים.
זקני הריביירה הצרפתית לא זוכרים סיפתח שכזה, לפחות לא מאז ארבע האליפויות הקודמות של ניס אי שם בשנות החמישים הרחוקות בזמנים של ז'יסט פונטיין האגדי, הנשיא שארל דה גול והמאבק על עצמאות אלג'יריה. העונה, לא רק שהחבורה מ-קוט ד'אזור ניצבת בפסגת הליג 1 עם יתרון שש נקודות על פני פ.ס.ז' ומונאקו העשירות יותר, אלא שמדובר גם במועדון המתגאה ברקורד הטוב ביותר באירופה עם כמעט 88 אחוזי הצלחה.
כן, אפילו יותר מיובנטוס, באיירן מינכן, ברצלונה או ריאל מדריד, הישג בלתי נתפס למועדון שכמעט ירד ליגה בקיץ 2014. "המקום הראשון בשלב זה של העונה הוא בסה"כ אנקדוטה. זה שפתחנו טוב, עדיין לא אומר שום דבר. הקהל אולי בטירוף עכשיו, אבל אנחנו נשאר צנועים", ניסה השוער יואן קרדינל להנמיך את הלהבות.
באלוטלי כובש שער בכל 70 דקות ומוכר חולצה של ניס בכל 6 דקות. סופר מאריו
— Dani Porath (@DaniPorath) November 3, 2016
להתחיל הכל מהתחלה
הנסיקה של ניס היא מטאורית במונחי כדורגל, אבל את הסנונית הראשונה ניתן היה לזהות בעונה שעברה. תחת הנהגתו של הלהטוטן, חאתם בן ארפה, ועם קלוד פואל המוערך על הקווים, הקבוצה פילסה את דרכה למקום הרביעי והמפתיע.
הבעיה היא שמהשלד שהעניק לה את הכרטיס הנכסף לליגה האירופית, לא נשאר כמעט אף שחקן משמעותי. פואל עזב לטובת סאות'הפטון מפרמיירליג והביא עימו את המגן הימני, ג'רמי פייד. בן ארפה ו-ואלר ג'רמן, שהבקיעו יחד 31 שערים והוסיפו 10 אסיסטים אשתקד, נדדו לפ.ס.ז' (בחינם) ולמונאקו (חזר מהשאלה) השאפתניות יותר. אפילו נאמפליס מנדי, אחד המוסרים הכי מדוייקים ביבשת, עזב ללסטר עבור 10 מיליון ליש"ט.
"העייטים הצעירים", כפי שהם מכונים בצרפת, היו צריכים להתחיל הכל מההתחלה, ונראה שהצעד הנבון ביותר שעשו בקיץ היה החתמתו של המאמן, לוסיאן פאבר. השוויצרי אומנם סיים את הפרוייקט שלו בבונדסליגה בטונים צורמים אחרי שנפרד ממנשנגלדבך בספטמבר הקודם ללא אף נקודה מחמישה מחזורים, ונראה היה כהימור, אולם בצרפת הסיפור אחר לגמרי.
לפחות, בתחילת הקדנציה הוא רווה נחת והחזיר את המועדון מהריין להתמודד שוב על המקומות באירופה. צריך גם לציין לחיוב את העבודה המשותפת עם מרקו רויס ואנדרה טר שטגן, שעשו את הפריצה שלהם תחת המאמן בבורוסיה פארק לפני שהפכו לשם דבר ברחבי היבשת.
פאבר מצליח להעתיק את הפילוסופיה שהתחיל בבונדסליגה לדרום צרפת. אחרי שהבין במהלך המחזורים הראשונים שאין לו מספיק ווינגרים איכותיים בקבוצה, הוא עבר מ-4-3-3 למערך של שלושה בלמים והמשיך לשים דגש על משחק לחץ עם מעברים מהירים מהגנה להתקפה. את טביעת האצבע שלו ניתן היה לראות כבר מהפתיחה, תרתי משמע. ניס היא לא רק הקבוצה היחידה שטרם הפסידה העונה בצרפת, היא גם כבשה 7 מ-24 השערים שלה העונה ב-15 הדקות הראשונות, והוליכה ב-10 מ-11 משחקי העונה.
המאמן לקח הימור לא קטן בקיץ כאשר הנחית באליאנץ ריברה שלושה שמות נוצצים שהקריירה שלהם דעכה בצורה משמעותית. ולמרות זאת, עם כולם הוא פגע בול, לפחות בינתיים. על דאנטה, המאמן התעקש אחרי הקדנציה של השניים בגלדבאך והברזילאי גומל לו על המגרש. את יונס בלהאנדה, כוכב האליפות של מונפלייה ב-2012, החזיר לתודעה אחרי תקופה לא פשוטה בדינמו קייב ובשאלקה.
יחד עם זאת, היהלום שבכתר הוא כמובן מאריו באלוטלי שנכנס לזון מטורף עם צמד במשחק הבכורה בדרבי מול מארסיי ורשם כבר 7 שערים ב-7 משחקים בכל המסגרות. מאזן פנטסטי לחלוץ האיטלקי המשתקם שהשווה כבר את כמות ההבקעות שלו בשנתיים האחרונות והמזעזעות במילאן ובליברפול.
המאמן היחידי עד כה שהצליח לחנך את באולטלי, הוא רוברטו מנצ'יני שהדריך אותו באינטר ובמנצ'סטר סיטי. "אני ממש שמח בשביל מאריו ומקווה שהוא מבין שיש לו עכשיו הזדמנות לשוב לצמרת העולמית. הוא צריך להבקיע לפחות 20 שערים בצרפת העונה", טען המאמן האיטלקי בראיון ל'לאקיפ".
המאמן הנוכחי, פאבר, חיזק את דברי מנצ'יני כשאמר: "באלוטלי יכול לחזור להיות אחד השחקנים הטובים בעולם. אתה צריך להיות עיוור כדי לא לראות כמה הוא טוב מול השער". השוויצרי העביר מסר חד וברור לחלוץ המושמץ אותו הביא ביום האחרון של חלון ההעברות: 'שחק טוב, תתנהג כמו מקצוען ותוכל להיות חלק מהקבוצה. שחק ותתנהג רע? תישאר בחוץ'.
בינתיים, לשמחת כולם, באלוטלי בחר בדרך הראשונה. מקובל לחשוב שהמונח 'יציבות' נשמט מהלקסיקון של הילד 'באלו', אך אם יצליח לשנן אותה לאורך זמן, הוא יוכל לא רק לכשכש את רגליו במים הכחולים של חופי הריביירה, אלא אפילו ליהנות שוב מהכחול של נבחרת איטליה.
לניס יש הרבה יותר מה להציע מאשר רק שמש, ים ובאלוטלי. הדרומיים מנוהלים בצורה שקולה בשוק ההעברות תחת הנשיא השפוי, ז'אן פייר ריבייר, שצירף הקיץ משקיעים אמריקאים וסינים שרכשו 80% ממניות הקבוצה. הכסף מושקע בעיקר במחלקות הנוער והפירות החלו להבשיל. רק לאחרונה, שלושה צעירים לקחו את ההזדמנות שניתנה להם בשתי ידיים: זה מתחיל בשוער יואן קרדינל (22) שמגלה יכולת מעולה בין הקורות ועומד בראש ההגנה השנייה בטיבה בליגה (8 ספיגות ב-11 משחקים).
זה ממשיך בבלם מלאנג סר, ינוקא בן 17, שחי את החלום אחרי שהבקיע במשחק הבכורה שלו מול ראן והספיק לשחק בכל משחקי הליגה עד כה. ויש גם את ונסנט קוזיילו, קשר בן 21, בעל ראיית משחק מעולה ומוסר עבודה אדיר, שכבר מרתק אליו הרבה עיניים, ביניהן ארסנל וקבוצות גדולות אחרות.
עד כמה רצינית ניס בכל הנוגע למאבק האליפות? ב"לאקיפ" השתעשעו עם הרעיון וניסו להשוות בין המוליכה הצרפתית ללסטר של 2015/16, ששתיהן אגב, מחזיקות בתקציב התשיעי בגודלו בליגה שלהן. כדי לשחזר את ההצלחה הפנומנאלית של השועלים, ניס צריכה לייחל לקריסה של הגדולות בצרפת.
העיתון הנפוץ ברפובליקה מזכיר כמובן שפ.ס.ז', הפייבוריטית ב-ה' הידיעה לשמור על התואר, מגמגמת מאוד בליגה בעקבות בעיות הסתגלות של המאמן החדש, אונאי אמרי. את ליון תוקפת מכת פציעות בלתי סבירה ופתיחת העונה שלה היא אחת הגרועות בתולדותיה ואילו מארסיי טרודה בעיקר בשינויי בעלות, צוות ניהולי ומקצועי חדש, ופחות בכדורגל.
יתרה מכך, אם הסינדרלה של קלאודיו ראניירי היממה את מנצ'סטר סיטי, ליברפול וצ'לסי בעונה שעברה, הקבוצה מדרום צרפת יכולה להתפאר בניצחונות יפים מול יריבות ישירות כמו ליון, מארסיי ומונאקו. מאמן נבחרת צרפת לשעבר, ריימונד דומנק, לקח את זה צעד אחד רחוק יותר כשאמר: "ממשחק למשחק אפשר לראות שנבנתה שם קבוצה מלוכדת. בכל פעם שמישהו נפצע, יש שחקן אחר שנכנס לנעלי קודמו, בלי בעיה. כל שחקן תורם את חלקו למערכת. ניס יכולה להפתיע אפילו את פ.ס.ז'". אם דומנק אמר, לא אכפת לנו לזרום איתו.
Follow @DaniPorath
