ב-4 ביולי 1993 ניצחה ארגנטינה 0:2 את מקסיקו בגמר הקופה אמריקה. גבריאל באטיסטוטה הבקיע את שני השערים ודייגו סימאונה היה אחד הכוכבים הצעירים של האלביסלסטה. עבור הארגנטינאים זו הייתה זכייה שניה ברציפות בתואר, וכל זאת שנים לא רבות אחרי שזכו ב-1986 בגביע העולם והגיעו לגמר המונדיאל ב-1990 בניצוחו של דייגו ארמנדו מראדונה.
אלו היו השנים היפות של ארגנטינה, ששלטה אז באופן כמעט מוחלט בדרום אמריקה, ולכאורה לא הייתה שום סיבה שהמצב הזה לא יימשך. אם מישהו היה אומר אז שיעברו 23 שנים רצופות, כמעט רבע מאה, מבלי שתזכה בתואר – היו מסתכלים עליו כעל משוגע. ואם מישהו היה טוען אז שלאלביסלסטה יהיה את השחקן הטוב בעולם במשך עשור שלם, ובכל זאת היא לא תזכה בכלום, כנראה שהוא היה נשלח להסתכלות פסיכיאטרית.
זוהי המציאות ההזויה. 23 שנים עברו מאז הניצחון ההוא, תקופה בה התקיימו 6 מונדיאלים ו-8 אליפויות דרום אמריקה, וארגנטינה לא סיימה אף אחד מהם כמנצחת: 14 טורנירים רצופים! זה לא שהיא לא הייתה קרובה: בשלושה מארבעת הטורנירים האחרונים של הקופה אמריקה היא הפסידה בגמר, פעמיים בפנדלים, כולל לפני שנה מול צ'ילה. ולפני שנתיים היא נוצחה רק בהארכה בגמר המונדיאל.
זה לא שארגנטינה ירדה ברמה והפכה להיות נבחרת לא מספיק טובה. ממש לא. כבר 11 שנים שליאו מסי מככב בנבחרת, כשלצידו משחקים כוכבי על כמו סרחיו אגוארו, אנחל די מריה וגונסאלו היגואין. למרות זאת, לחבורה המכובדת הזו עדיין אין תואר. לפחות לא בנבחרת הבוגרת.
מסי כיכב בזכייה של הנבחרת הצעירה באליפות העולם ב-2005, ויחד עם אגוארו ודי מריה הם זכו בטורניר האולימפי ב-2008. אבל ככל שמדובר בנבחרת הבוגרת – נאדה.
מבלי להיכנס לשאלה מדוע זה קרה וכיצד ייתכן שהבצורת הזו נמשכת כבר 23 שנה, עכשיו זו ההזדמנות הגדולה של ארגנטינה, ובעיקר של מסי, לשים לזה סוף. כי לא תהיה לארגנטינה הזדמנות טובה יותר לזכות בקופה אמריקה מאשר עכשיו, ב"קופה סנטנריו" בארה”ב.
צריך לזכור שברזיל הגיעה לקופה בלי ניימאר, הכוכב הכי גדול שלה, כשהיא בתקופה לא טובה והמאמן דונגה בסכנת פיטורים. לצ'ילה, שזכתה בתואר לפני שנה, לא יהיה הפעם את יתרון הביתיות. ארה"ב המארחת נבחרת בינונית מאוד. נראה שרק אורוגוואי ומקסיקו יוכלו למנוע מארגנטינה את הזכייה בגביע. ועדיין הכל תלוי בארגנטינה עצמה.
נכון, מסי נחת בקליפורניה רק ביום שישי, אחרי שהעיד יום לפני כן במשפט העלמות המס בברצלונה. מלבד זאת, הוא עדיין סובל מכאבים בעקבות הפציעה במשחק הידידות מול הונדורס. במשחק הלילה מול צ'ילה הוא כנראה לא ישותף, גם כדי לשמור עליו, אבל הכוכב נחוש לשבור סוף סוף את ה"מנחוס" ולהניף כקפטן גביע במדי הנבחרת שלו.
מסי כבר לא ילד, בעוד שלושה שבועות הוא יהיה בן 29. גם אגוארו, די מריה והיגואין מתקרבים לסיום העשור השלישי בחייהם. המונדיאל ברוסיה בעוד שנתיים עשוי להיות האחרון בקריירה של כוכב בארסה, שכבר יהיה בן 31, ושל חבריו. הזמן עושה את שלו ולדור הנוכחי כבר לא יהיו יותר מדי הזדמנויות לזכות בתארים. והם מודעים לכך היטב.
אחרי המשחק מול צ'ילה ממתינים לארגנטינה שני משחקים קלים יחסית, מול פנמה ובוליביה. היריבה ברבע הגמר תהיה ככל הנראה אחת מבין השתיים: אורוגוואי או מכסיקו. אם האלביסלטה תחלוף על פני המשוכה הזו, הדרך אל הגמר ואל הגביע תהיה פתוחה.
מסי יחגוג אם יום ההולדת ה-29 שלו יומיים אחרי חצי הגמר ויומיים לפני משחק הגמר של הקופה אמריקה. ואין ספק, זכייה ב"קופה סנטנריו" יכולה להיות מתנת יום ההולדת הכי יפה שקיבל אי פעם בחייו.
