(בווידאו: השער היחיד שכבש עידן ורד בכוכב האדום)
שלושה ימים חלפו מאז עידן ורד חתם רשמית באוטווה הקנדית מליגת המשנה בארה"ב. אחרי קצת יותר מחצי שנה די מאכזבת בכוכב האדום בלגרד, הקשר הישראלי מדבר על הכל. הכישלון של האקסית מכבי חיפה והיחסים הבעייתים מול יניב קטן אז, התקופה הקשה בסרביה, ההתעקשות להישאר בחו"ל וכמובן - הפציעות הטורדניות.
"לפני שבוע קיבלתי הצעה לשחק בארה"ב שלושה חודשים ולא חשבתי פעמיים", סיפר ורד על המעבר לקנדה. "הדבר הכי חשוב לשחקן זה לשחק ואם הייתי מגיע לחלון ההעברות אחרי 4 חודשים בבית, זה היה אסון לקריירה שלי. יוצא שאני גם חווה חוויה אדירה ונמצא בסוג של חלום כי התנאים כאן הם של קבוצת NBA, אך הדבר הכי חשוב הוא שאני מגיע לחלון ההעברות הקרוב אחרי ששיחקתי ונפתחות לי הרבה אופציות, ביניהן ליגת ה-MLS וגם אירופה או ליגת העל".
בשבוע הבא ליגת המשנה בארה"ב תיפתח, כשאוטווה ועידן ורד ייצאו למשחק חוץ בניו יורק. "אני נכנס לכושר לאט לאט, המשחק האחרון שלי היה אי שם באוקטובר, כך שאני מתרגש כמו ילד. האימונים כאן ברמה גבוהה מאוד. המאמן הוא פול דלגליש, הבן של אגדת ליברפול קני דלגליש", אמר. "ברגע שהשתחררתי מהחוזה בכוכב האדום, רוב האופציות היו סגורות מלבד סין וארה"ב ומספר מדינות שלא הייתי מוכן לשחק בהן. החודש וחצי האחרונים היו קשים מאוד, לא הייתי נרדם בלילה. מי שמכיר אותי יודע שאני אוהב את המשחק ברמה מוגזמת וכשהייתי ללא קבוצה, כל שבת עבורי הייתה כמו סכין בלב".
"אם היו אומרים לי לפני 4-5 שנים שלא אגיע לליגה בכירה באירופה, הייתי אומר שזה כשלון אדיר", הצהיר הקשר. "אבל מצד שני, אם היו אומרים לי לפני 3 שנים שאעבור שלושה ניתוחים בכתפיים, שאסיים מלך שערים במכבי חיפה ואצא למועדון פאר כמו הכוכב האדום לא הייתי מאמין. אני לא מסתכל אחורה, תמיד מנסה להשתפר, להתקדם ולהגשים את החלומות שלי, כך שאני לא חושב שיהיה נכון להתעסק במיצוי פוטנציאל או כישלון. אני שלם מאוד עם הקריירה שלי ומאושר שאני מצליח להגשים את רוב החלומות שלי שהיו לי בתור ילד".
אז למה בעצם הוא התעקש לצאת לחו"ל? "אנשים מפחדים לצאת מאזור הנוחות שלהם בכדורגל ובחיים בכלל", ורד הסביר. "הייתי יכול להישאר בקיץ בארץ ולחתום בחיפה, הפועל ת"א או בית"ר, אבל לא הייתי שלם עם עצמי. לא הייתי נרדם בלילה בידיעה שלא עשיתי הכל בשביל להגשים את החלום שלי, גם אם זה היה כרוך בלוותר על כסף ולהגיע לליגה פחות טובה מישראל כמו סרביה רק בשביל החשיפה במועדון כמו הכוכב האדום, שמכר 5 שחקנים במעל 20 מיליון יורו. ההתחלה הייתה מדהימה, 10 משחקים, שני בישולים ושער אחד, אבל ההמשך היה סיוט מתמשך, המועדון בנוי על מכירת שחקנים וברגע שלא רציתי לעבור לקזחסטן הם ייבשו אותי ולא שילמו לי במשך שישה חודשים, הוציאו לי את השם מחדר ההלבשה ועוד דברים לא מכובדים שבעולם מתוקן לא עושים, אבל זו תקופה שחישלה אותי ולמדתי המון".
"לא הייתי מוכן לשחק בקזחסטן גם בחוזה של מיליונים, מאותה סיבה שלא נשארתי בארץ כי הדבר האחרון שמניע אותי בקריירה זה כסף", הודה ורד. "הצלקת עדיין קיימת כי הייתי קרוב לעשות את הקפיצה לליגה בכירה משם, אבל הכל לטובה מעדיף 'כשלון מפואר מחלומות במגירה'. מי שלא מנסה לא מצליח בחיים, הכי נוח זה להשאר באזור הנוחות אבל זה מתאים רק ללוזרים".
ורד שיחק 5 שנים במכבי חיפה, זכה רק באליפות אחת, אבל שלם עם כל רגע. "אני לא מרגיש פספוס על התקופה בחיפה, להיפך - שמח שהייתי חלק מהאליפות האחרונה במכבי חיפה, הקהל זוכר אותי רק לטובה וגם ההנהלה רצתה להחתים אותי על חוזה חדש וזה כשב-5 השנים האחרונות הוחלפו מעל 100 שחקנים, חלקם פרשו וחלקם בליגה הלאומית. להיות נאהב בקבוצה שרצה לאליפות, שבה הכל קל וזורם זה הרבה יותר פשוט מאשר לעשות את זה כמוני בקבוצה שהכל הולך הפוך. אני חושב שהייתי יכול לקבל יותר קרדיט ממאמנים בתקופה שם כי היחידי שנתן לי אמון זה אלישע לוי והחזרתי לו עם אליפות, שני גמרי גביע וקמפיין מוצלח באירופה. לאחר מכן המאמנים העדיפו שחקנים אחרים, הייתי בעיקר שחקן ספסל ואני חושב ששני הצדדים הפסידו, אבל זה היסטוריה. תמיד כשאני מגיע למתחם בכפר גלים אני מרגיש רצוי".
"אני שומע המון אנשים לאורך השנים שמנסים לפענח את הכישלון המתמשך של מכבי חיפה", ורד התבקש לתת את דעתו בעניין. "אני חושב שאי אפשר להצביע על משהו אחד. קורה שלמועדון יש שנים כאלה, זה קרה למכבי ת"א עשור שלם וזה קורה בעולם להמון מועדונים גדולים, אבל מנקודת המבט שלי, כאחד שהיה שם 5 שנים, אני חושב שברגע שמכרו חצי קבוצה שזכתה באליפות ידענו שנתרסק, אבל לא ידענו שזה יימשך 4 שנים. החליפו חצי קבוצה (רפאלוב, חמד, בנאדו, קולמה, מסיללה ופילבאסקי עזבו וניר דוידוביץ' נפצע) וזה לא עבד כי קשה מאד להחליף חצי קבוצה ולרוץ לאליפות. אחרי זה כל קיץ הפך למהפכה של חצי קבוצה והתוצאה הייתה ידועה מראש".
למרות השנים הלא מוצלחות, לוורד יש רק מילים חמות לירוקים. "מכבי חיפה זה מועדון עם התנאים הכי טובים בישראל, יש לך הכל בשביל להצליח ואני חושב שהדבר היחידי שחסר שם זן שמחת חיים. כשלא שמחים קשה להיות טוב וזה התבטא אצל כל השחקנים ששיחקתי איתם בתקופה שם. כשאני הייתי מאושר, הייתי בין השחקנים הטובים בארץ ולקחנו תארים. כשלא הייתי שמח, הייתי נראה כמו אחד שלא קשור לענף".
מי ששימש כקפטן מכבי חיפה ברוב השנים של ורד בירוק הוא יניב קטן, אך מערכת היחסים בין השניים עלתה על שרטון בשלב מסויים. "זה פצע שלי מהעבר", ורד סיפר. "אני וקטן היינו חברים טובים מאוד במשך 3 שנים ובשנה האחרונה לא ממש דיברנו. השלמנו רק בשביל הצלחת המועדון ולבקשת אריק בנאדו המאמן אז, זו הייתה פעם ראשונה בחיים שלי שאני לא מסתדר עם מישהו, אבל אני לא חושב שזה השפיע עליי באופן אישי, כי אני בחור אמיתי שלא מפחד מכלום".
"אני שלם עם עצמי ב-100 אחוז ועדיין אוהב את יניב למרות שאנחנו לא בקשר, הוא אחד השחקנים הגדולים של מכבי חיפה וסמל", הוא פירגן. "למזלי יוסי בניון הגיע והחיבור איתו היה מדהים, הוא חיבר את חדר ההלבשה וכולם מעריכים ואוהבים אותו. אנחנו חברים מאד קרובים והוא עוזר לי הרבה".
אז האם קנדה היא רק תחנת ביניים בדרך ליעד יותר אטרקטיבי בקיץ? "כמו שלמדתי בכדורגל, אי אפשר לתכנן כלום והכל דינמי. יום אחד אתה יכול למצוא את עצמך בסרביה וחודש אחרי בארה"ב", הוא סיכם. "עברתי לא מעט בקריירה למרות שאני רק בן 26. השאיפה היא למצוא מועדון שארגיש בו הכי בנוח ולקבל גב וביטחון גם בימים לא טובים, בין אם זה בארה"ב, אירופה או ישראל. בכדורגל כיום צריך לספק מספרים והעונה אני רחוק מזה. בשנה שעברה הייתי מאד מרוצה ובזכות זה יצאתי לאירופה. יש לי 3 חודשים של חווה אדירה והזדמנות להגיע למקומות שאני חולם עליהם, הכל תלוי בי".
