תדמיינו שאתם כדורגלן בן 18; המועדון בו גדלתם, שבמקרה נחשב לאחד המפוארים בהיסטוריה, מציע לכם שכר בגובה 100 אלף יורו לשבוע ונותן לכם את החותמת הסופית "רוצים שתוביל אותנו בשנים הבאות". ההצעה הנדיבה של מילאן לחוזה חדש עבור ג'אנלואיג'י דונארומה לא שכנעה את השוער הצעיר וסוכנו מינו ראיולה, הידוע לשמצה.
הקבוצה העניקה לך את הופעת הבכורה בהרכב בגיל 16 ו-242 ימים בלבד (השוער הצעיר ביותר בסרייה A), זו שנתנה לך את הבמה לפרוץ ואת כל הביטחון האפשרי, וזאת שבזכותה הגעת עד לסגל הבוגר של איטליה. האוהדים מאוהבים, הבעלים החדשים משקיעים כספים ובונים בסיס צעיר וכשרוני לעתיד. בסן סירו אתה מלך, סרט הקפטן מחכה רק לך, אבל אתה חושב רק על עצמך, אתה החלטת לבגוד. לא פחות. תאוות בצע, שאיפות מקצועיות גדולות יותר או שטיפת מוח ע"י סוכן העל, תקראו לזה איך שאתם רוצים - ג'יג'י איבד את הכבוד.
רק בסיום העונה הנוכחית פרנצ'סקו טוטי פרש מרומא כשהוא בן 40, בטקס מרהיב אחרי 24 שנות קריירה בקבוצה הבוגרת של המועדון. 'הקיסר' זכה להצעות רבות במהלך הקריירה, אך ויתר על כסף רב ופוטנציאל גדול יותר לזכייה בתארים כדי להישאר לנצח בלב האוהדים. גם במילאן שיחקו אגדות רבות לאורך השנים; פאולו מאלדיני, פרנקו בארזי ואלסנדרו קוסטקורטה הם רק חלק מההיסטוריה המפוארת של המועדון, שזכה 7 פעמים בגביע האלופות.
אוהדי הרוסונרי רותחים, ובצדק. שריפת חולצות וכינויים מעליבים ("נחש", "דולר-ומה") הם הדרך להביע את התסכול והאכזבה מהילד שעומד בשער הקבוצה בשנה וחצי האחרונות. 5 מיליון יורו לעונה, בחוזה לחמש שנים לא הספיקו לג'יג'י, שכאמור מנוהל ע"י ראיולה, אותו סוכן שהעביר את פול פוגבה למנצ'סטר יונייטד תמורת 100 מיליון יורו ושלשל לכיסו 40 מיליון עבור המהלך.
באיטליה דיווחו שהעסקה נפלה בשל נושא ספציפי. מילאן דרשה סעיף שחרור על סך 100 מיליון יורו, בעוד ראיולה הציע לסגור על 40. באופן טבעי, השאלה הנשאלת היא מה עמדתו של ג'יג'י וכוחו מול סוכנו המולטי מיליונר. אגב, בעבר מארק האמשיק, קפטן נאפולי, פיטר את ראיולה בשל מקרה דומה.
במהלך עונות כל כך חשוכות, מילאן ראתה בדונארומה נקודת אור. ילד איטלקי צנוע, שעשה את הדרך ממחלקת הנוער עד ללבישת אפודת השוער הראשון. אחרי שנישק את הסמל על החולצה בתום ההפסד הכואב ליובנטוס מפנדל בתוספת הזמן שלא היה, "התכשיט", כפי שכינה אותו סינישה מיכאילוביץ' שנתן לו את הצ'אנס הראשון בין הקורות, הפך להיות התקווה המילאנזית בדרך חזרה לצמרת הכדורגל באיטליה ובאירופה.
הילד שהוגדר "היורש של בופון", יכול היה ללמוד דבר או שניים מהאגדה, שהחליט לרדת עם יובנטוס לליגה השנייה לאחר פרשת השחיתות וחזר אחרי שנה למרכז הבמה כדי להפוך לאחד הספורטאים האהובים בעולם. אבל, עולם הכדורגל בשנת 2017 הוא שונה לחלוטין, וגם כלי התקשורת.
האינטרנט לא שוכח. "תמיד הייתי אוהד מילאן. אני חייב לציין שסרט הקפטן הוא חלום עבורי, גולת הכותרת בקריירה שלי", אמר השוער רק לפני פחות משנה. "אני אוהב את המועדון ומחפש בית לרכישה במילאנו", הוסיף במהלך פגרת הקיץ הנוכחית.
אך הספורט הפך לעסק בשנים האחרונות; מינימום מחויבות ומקסימום רווח. עוד בטרם המשא ומתן התפוצץ, ראשי מילאן איימו שיושיבו את דונארומה ביציע עד סיום החוזה שלו בתום העונה הבאה ויאבדו את היהלום ללא תמורה. האוהדים אף הגדילו והציעו להוריד אותו לקבוצת הנוער, שם ג'אנרו גאטוזו כבר יעביר אותו סדנת חינוך.
האופציה השנייה והריאלית יותר היא מכירה בחלון ההעברות הנוכחי. הערכות מדברות על 30 מיליון שייכנסו לקופת הרוסונרי, בהם יוכלו לרכוש שוער אחר. ריאל מדריד ויובנטוס נחשבות לאופציות הריאליות ביותר, אבל בינתיים במילאן כבר מלטשים את היהלום הבא - אלסנדרו פליצארי בן ה-17, שכבר השנה נמנה בסגל הקבוצה הבוגרת.
דונארומה, שתלה בעבר פוסטרים של קאקה בחדרו, הוכיח פעם נוספת שהסמל על החולצה כבר לא שווה הרבה בכדורגל המודרני. וזה בסדר. איך שייע אומר "אם אתה לא רוצה להיות פה - וולקאם". אף שחקן הוא לא יותר גדול מהמועדון. מילאן היא מאלדיני, מילאן היא בארזי, מילאן היא קוסטקורטה, וגאטוזו, ואמברוסיני, וריברה, וקאקה ועוד רבים וטובים. מילאן היא לא דונארומה. אז שלום ולא להתראות.
