אנדראה בלוטי בסך הכל בן 23, אבל כבר עכשיו יודעות ענקיות היבשת שהן יצטרכו לכתוב צ'ק שמן מאוד כדי לזכות בו. לפני כשנה וחצי הוא נדד לטורינו כדי לזכות בדקות משחק והיום הוא נושא בגאון את התואר "החלוץ האיטלקי הטוב ביותר". הסקוואדרה אזורה נואשת לחלוץ שיוביל אותה לעידן חדש ובלוטי פרץ בדיוק בזמן הנכון. לאט לאט אבל בטוח, השחקן הצעיר שהתגבר על אינספור מהמורות הופך לדבר הבא בכדורגל האיטלקי.
"רק מי שנשם אבק דרכים יזכה לשאוף אוויר פסגות". עבור אנדראה בלוטי לא היה מדובר בנאום מוטיבציה בלבד, כי אם גם במוטו שעיצב אותו והביא אותו למקום בו הוא נמצא היום. הדרך להצלחה רצופה באתגרים, אבל עבודה קשה ואמונה יכולות להפוך חלומות למציאות.
בלוטי התאהב במשחק שהפך למרכז חייו כשהיה בן 6. אביו נתן לו במתנה כדור שהפך במהרה לחברו הטוב ביותר. כשהאיטלקי ביקר בסאן סירו בפעם הראשונה, הוא נשבה בקסמיה של מילאן ושל מי שלימים הפך לגיבור שלו, אנדריי שבצ'נקו. "הייתי משוגע על שבה", גילה החלוץ האיטלקי. "הוא היה המודל לחיקוי שלי מאז שהייתי ילד מאחר שהוא הצליח לכבוש בכל דרך אפשרית. גם אם היו אומרים לי שמראדונה נמצא על המגרש, אני הייתי מחפש רק את שבצ'נקו. אני רחוק שנות אור ממנו, אבל אמשיך לעבוד קשה כדי לנסות להתקרב אליו".
בניגוד להרבה שחקני כדורגל צעירים שכיכבו ביוטיוב הרבה לפני שהם קרעו זוג נעליים, בלוטי לא היה הילד הכי מוכשר בשכונה. לאחר ששיחק בגרומלסה במשך שלוש עונות, הוא נבחן באטלאנטה אך אלה דחו אותו בטענה שהוא לא טוב מספיק. את ההזדמנות הבאה שלו הוא קיבל במדי אלבינולפה.
בלוטי קיווה לצאת לדרך חדשה, אבל הקדנציה שלו אצל הצ'לסטה נפתחה בקול ענות חלושה. בתחילת דרכו הוא שיחק בקישור המרכזי ובאגף והתייבש על הספסל של קבוצות הנוער השונות של אלבינולפה. הבעיות על הדשא חלחלו גם לחייו הפרטיים של בלוטי. "כשהחברים שלי היו יוצאים לבלות בגיל 16, אני נאלצתי ללכת לישון כי היו לי אימונים. בכיתי הרבה באותם ימים", הוא נזכר. אולם הקריירה שלו קיבלה תפנית כשאלסיו פאלה מונה לראש האקדמיה של אלבינולפה ב-2010 והזיז אותו לעמדת החלוץ.
מאוחר יותר, כאשר פאלה קיבל את משרת המאמן בקבוצת הפרימוורה של אלבינולפה, בלוטי זכה לקרדיט משמעותי ובהמשך הוא אפילו התקדם לקבוצה הבוגרת של הצ'לסטה, במדיה הוא כבש 2 שערים ב-8 הופעות בסרייה B. אלבינולפה אמנם ירדה לסרייה C, אבל בלוטי יצא נשכר שכן אותו אלסיו פאלה קיבל את המפתחות של הקבוצה הבוגרת.
בעונת 2012/13 ערך בלוטי 30 הופעות בסרייה C, בהן הוא הצליח למצוא את הרשת 12 פעמים. "בלוטי מזכיר את ג'יאנלוקה ויאלי בצעירותו. אולי הוא מעט מסורבל, אבל הוא יכול להבקיע בכל צורה אפשרית", הצהיר פאלה, אבל האמת היא שגם הוא פקפק ביכולת של בלוטי להגיע לרמות הגבוהות: "לא האמנתי שאנדראה יגיע רחוק. בעיניי הוא היה חלוץ טוב עבור הסרייה B, אבל הוא הפתיע אותי".
ציידי הכישרונות של פאלרמו שמו עין על על החלוץ האיטלקי, והרוסנרו התחילו לגשש, אבל מהר מאוד הם ירדו מהעניין בגלל הדרישות הגבוהות של אלבינולפה. בלוטי, שידע שהזדמנות כזאת עלולה לא לחזור, הסכים לוותר על 400,000 יורו כדי להקל על פאלרמו ולאפשר לה להשלים את הרכישה שלו. בהשוואה למשכורות המנופחות של כוכבי הכדורגל האירופי, הסכום הזה נראה פעוט, אך כשבלוטי בחר בקריירה שלו על פני הכסף בגיל 19, זה היה מעשה אצילי. "החלטתי להמר על עצמי", הוא סיפר בראיון לגאזטה דלו ספורט. "הקריירה שלי נמצאת בעדיפות ראשונה, רק אחר כך הכסף נכנס לתמונה".
עונת הבכורה של בלוטי בוורוד הייתה נהדרת. הוא הבקיע 10 שערים ב-24 משחקים, כשבממוצע הוא מצא את הרשת כל 123 דקות. אך דווקא כשפאלרמו חזרה לסרייה A, בלוטי איבד את מקומו בהיררכיה והפך למחליפו של פאולו דיבאלה. הוא עלה 29 פעמים מהספסל וכבש שישה שערים בלבד. בקיץ 2015 החליטה פאלרמו לוותר על החלוץ המוכשר והעמידה אותו למכירה. מאוריציו זאמפריני, נשיא הרוסנרו, אף הצהיר בגלוי: "יש לי את דיורדביץ', הוא טוב יותר מבלוטי". הראשון, אגב, כבר הספיק להיפרד מהסרייה A והוא משחק כיום בפרטיזן בלגרד.
7.5 מיליון יורו שילמה טורינו עבור בלוטי. הרבה גבות הורמו לפני שנה וחצי כשאורבאנו קאירו, נשיא הגראנטה, הסכים להשקיע סכום לא מבוטל תמורת שירותיו של החלוץ בן ה-23. בלוטי הצטרף לשוורים כהבטחה גדולה, אבל היו סביבו גם המון סימני שאלה. לאחר שהוא סגר שלושה חודשים בלי שער ליגה, סיר הלחץ איים להתפוצץ, אבל הוא לא איבד את האשראי ממאמנו.
"אם אתה רוצה את זה, אתה יכול להשיג את זה", אמר ג'יאמפיירו ונטורה, מאמן טורינו לשעבר, באחת משיחותיו האישיות עם בלוטי. החלוץ האיטלקי הפגין מוסר עבודה גבוה לאורך כל הדרך, גם כשנראה היה שאין אור בקצה המנהרה, ותמיד הדהד בראשו המשפט שאמר לו אביו: "אם ירדת מהמגרש ואתה לא מותש לגמרי, לא עשית כלום".
בסופו של דבר, המאמצים הניבו פירות והאמון של ונטורה התברר כמוצדק. בלוטי כבש את שער הליגה הראשון שלו במדי טורינו מול בולוניה, כשלושה חודשים לאחר פתיחת העונה, ומאז הוא לא עצר. "Il Gallo", התרנגול, רשם עונת בכורה יוצאת מן הכלל בטורינו עם 12 כיבושים, ואפילו הצליח להרוס לג'יג'י בופון את רצף עשרת המשחקים בהם הוא שמר על רשת נקייה.
"אני בן אדם שתמיד מנסה להשתפר. אני לא מציב לעצמי גבולות", הוא מספר. אם תסתכלו ממש טוב, תוכלו להבחין בקעקוע על זרועו של בלוטי. "I limiti, come le paure, spesso sono solo un'illusione", ובעברית: גבולות, כמו פחדים, הם לעתים תכופות רק אשליה. את ההשראה שאב בלוטי ממייקל ג'ורדן, אחד שלמד על בשרו שהכל אפשרי אם עובדים קשה מספיק.
בלוטי הצליח לנפץ את תקרת הזכוכית והפך לקונצנזוס בטורינו. במחזור הראשון של העונה הנוכחית הוא אמנם החטיא פנדל בתוספת הזמן מול מילאן, אבל קיבל סופרלטיבים על השער שהוא כבש בתחילת המחצית השנייה. הוא המשיך להרשית והבקיע שלושער ראשון בקריירה כעבור שבוע.
החלוץ האיטלקי רצה להוכיח שהיכולת הטובה שלו אינה מקרית, והוא עשה זאת בסטייל מפעים. בכל העונה שעברה הבקיע בלוטי 12 שערי ליגה. העונה הוא שבר ושיפר את שיאו האישי ואנחנו נמצאים רק בחודש פברואר. התרנגול מצא את הרשת 19 פעמים עד כה (ממוצע של 86.56 דקות פר שער) וזה מציב אותו במקום הראשון בטבלת הקאפוקאנוניירי, מלכי השערים של הליגה, לצד אדין דזקו וגונסאלו היגוואין.
גם בראייה היסטורית, המאזן של בלוטי הוא חסר תקדים. אחרי 21 משחקים, הממוצע של התרנגול עומד על 0.81 שערים למשחק. בעידן הסרייה A, מעולם לא היה לגראנטה חלוץ שהחזיק ברקורד טוב יותר. מעטים החלוצים שזורם להם קרח בורידים במעמדים גדולים, אבל בלוטי הגיע לקבוצה של שוורים, וכיאה לכך הוא נדלק כמו שור כשהוא פוגש את קבוצות הצמרת האיטלקיות. בגיל 23 בלבד, החלוץ המחונן יכול להתפאר ברקורד יוצא הדופן שלו - הוא מצא את הרשת לפחות פעם אחת מול כל הקבוצות הגדולות באיטליה.
הקלף החזק ביותר של בלוטי הוא הרב-גוניות שלו. כשהוא נמצא ברחבה, לחלוץ האיטלקי יש קילר אינסטינקט שמאפיין את הכוכבים הגדולים ביותר, אבל הוא גם משחק רחוק מהשער לא מעט זמן כדי לעזור במלאכת בניית המשחק. בלוטי הוא מלך השערים של טורינו, אבל הוא גם מייצר מצבים לחברים שלו ואחראי על חלק גדול מהבישולים של קבוצתו. לאלמנטים הללו מצטרפים מוסר עבודה, דינמיות ותשוקה אינסופית, שהופכים את בלוטי לנכס עבור טורינו ובו בזמן לחלוץ בלתי נסבל עבור היריבות שלה.
אריות היבשת התחילו ללטוש את עיניהם לעבר בלוטי וטורינו הבינה שעליה לפעול לפני שיהלום שלה ייחטף. בחודש דצמבר האחרון האריך החלוץ את חוזהו במועדון עד 2021 וקיבל שדרוג רציני בשכרו. כדי לוודא שמקרה גונזלו היגוואין לא יחזור על עצמו, טורינו הכניסה סעיף שחרור בשווי 100 מיליון יורו לחוזהו של בלוטי, אך הוא תקף עבור קבוצות זרות בלבד.
לאחרונה הציעה ארסנל 65 מיליון יורו עבור שירותיו של התרנגול, אך ההצעה שלה נדחתה על הסף. "בלוטי שווה יותר, וחוץ מזה, אנחנו רוצים ליהנות ממנו כרגע", הצהיר ג'יאנלוקה פטראצ'י, המנהל הספורטיבי של הגראנטה. נשיא טורינו, אורבאנו קאירו, סיפק תשובה דומה ואף הבהיר: "אנחנו לא נתייחס להצעות שנמוכות מסעיף השחרור של בלוטי". השמועות הגיעו גם לאוזניו של החלוץ הנחשק, אבל לפחות כרגע הוא לא פוזל למקומות אחרים: "אני נשאר, אני מבטיח. מבחינתי זאת גאווה גדולה להשתייך לטורינו וכל עוד אני כאן, אני צריך לייצג את הקבוצה שלי בכבוד".
בינתיים, דמויות מעברו של בלוטי מתחילות להביע חרטה. מאוריציו זאמפריני, הנשיא הצבעוני של פאלרמו והאיש שהחליט לוותר על החלוץ האיטלקי לפני שנה וחצי, דיבר לאחרונה על התחושות שלו: "אני שמח בשביל בלוטי וגם בשביל טורינו. לא האמנתי באנדראה, לא דמיינתי שהוא יהפוך לשחקן שהוא היום".
בזמן שהתרנגול מחורר רשתות, ממשיך לשבור שיאים אישיים ומוביל את חוד ההתקפה של טורינו, מונדיאל 2018 מתקרב ובלוטי מאותת למאמן הלאומי ג'יאמפיירו ונטורה. צריך לומר את האמת, דור החלוצים הקודם הבטיח המון אך לא קיים. שמות כמו מריו באלוטלי, ג'וזפה רוסי, מאטיה דסטרו, סבסטיאן ג'יובינקו ופאביו בוריני נהנו מתקופות טובות, אולם אף אחד מהם לא הפך לחלוץ שיסחוף את האזורי, כל אחד מסיבותיו הוא.
על אף שנבחרת איטליה סיפקה קמפיין מרשים ביורו 2016, את הקרדיט ניתן היה לייחס לעבודת האימון של אנטוניו קונטה ולקבוצתיות שאפיינה את הסקוואדרה אזורה. כבר אז היה ברור שחוליית ההתקפה היא עקב אכילס של אלופת העולם לשעבר. קונטה עזב לצ'לסי בקיץ והמושכות עברו לונטורה, אחד שמכיר מקרוב את בלוטי.
המאמן בן ה-69 הבין שהנבחרת שלו זקוקה לדם חדש ושיחת טלפון אחת לחלוץ שהוא מכיר כל-כך טוב הספיקה. בלוטי ערך את הופעת הבכורה שלו בחודש ספטמבר האחרון, כאשר האזורי פגשו את צרפת למשחק ידידות. ב-6 באוקטובר הוא עלה מהספסל מול ספרד במסגרת מוקדמות המונדיאל וכעבור 3 ימים שמו הופיע בהרכב הפותח של נבחרתו מול מקדוניה.
#trainingsession #today @torinofc1906
24 דקות הספיקו לתרנגול כדי לכבוש את שערו הראשון במדים הכחולים ואיטליה ניצחה 2:3. בפגרת הנבחרות הבאה בלוטי פתח בהרכב גם מול ליכטנשטיין וענה בצמד ובישול. למרות שלא הצליח למצוא את הרשת במשחק הידידות מול גרמניה, התרנגול הציג יכולת נהדרת שלא השאירה מקום לספקות - החיפושים הסתיימו. איטליה מצאה את החלוץ שלה.
בלוטי הבקיע 3 שערים ב-5 המשחקים הראשונים שלו במדים הלאומיים, כאשר שלושתם הובקעו במשחקים רשמיים. זה נתון מצוין כשלעצמו, אבל גם כזה שמכניס אותו לספרי ההיסטוריה לפני אגדות עבר וכוכבים גדולים. כריסטיאן ויירי ולוקה טוני כבשו שער אחד בשלוש ההופעות הרשמיות הראשונות שלהם באזורי. פיליפו אינזאגי ואנטוניו די נטאלה כלל לא מצאו את הרשת באותו פרק זמן. ולא צריך ללכת רחוק כדי לגלות שגם שמות כמו מריו באלוטלי, ג'וזפה רוסי, גרציאנו פלה, אדר וצ'ירו אימובילה מחזיקים במאזן פחות טוב מזה של בלוטי.
בלוטי הוא סקורר, אבל הוא בעיקר שחקן שתואם את האתוס האיטלקי ואחד שאפשר להישען עליו לקראת גביע העולם הבא. הסקוואדרה אזורה החליפה חלוצים השכם והערב כי אף אחד לא הצליח לתת לה את מה שהיא באמת צריכה, אבל עושה רושם שהנעליים הגדולות האלה הן בדיוק במידה של החלוץ בן ה-23.
כעת מגיע השלב הקשה בקריירה של אנדראה בלוטי. עד היום הוא התגבר על מכשולים ומשוכות, אבל הימים האלה נגמרו. עכשיו אור הזרקורים מכוון אליו, התקשורת מחפשת כותרות ותג המחיר האסטרונומי שלו ילווה אותו לכל מקום. זה הזמן שבו הוא צריך להישאר עם הרגליים על הקרקע, להגביר את הקצב ולא להסתנוור מהתהילה, אחרת הוא עלול לאבד את הכיוון כמו רבים מחבריו האיטלקים.
איטליה היא מדינה שאוהבת כדורגל, במובנים מסוימים היא אפילו פנאטית. כאשר שחקנים צעירים עולים על מסלול הכוכבים, הם סוחטים באופן אוטומטי השוואות לכוכבי העבר. נשיא טורינו אורבאנו קאירו, הצליח לתאר את הכוכב שלו בצורה הטובה ביותר: "אנדראה מזכיר את צ'יצ'ו גרציאני, ויש שיגידו שהוא היורש של כריסטיאן ויירי, אבל האמת הפשוטה היא שבלוטי הוא בעיקר בלוטי".
#torinochannel #backstage #joehart @torinofc1906 @joehartofficial