דויד וייה היה אחד מהסיפורים המוזרים ביותר בקיץ שעבר. אחד החלוצים הטובים באירופה, שנרכש על ידי ברצלונה ב-40 מיליון יורו בשנת 2010, עבר לאתלטיקו מדריד תמורת 5.5 מיליון יורו בלבד. בספרד דיברו על "קומבינה" - בארסה הסכימה לסכום הנמוך ובתמורה תקבל זכות ראשונים על השחקנים הצעירים הכי מבטיחים באקדמיה של הקולצ'ונרוס. תשעה חודשים אחרי ונראה שאם הייתה קומבינה, היא אחרת לגמרי: וייה למעשה דאג לעצמו. אף אחד לא צפה את האליפות של אתלטיקו, גם לא הוא, אבל מבחינתו המעבר לקלדרון היה קידום. הוא חיפש מקום בו יוכל לזכות בדקות משמעותיות יותר כדי להיכלל בסגל ספרד למונדיאל, ולא רק שמצא אותן, הוא גם מצא תואר. כזה שבקאמפ נואו המתפורר רק חולמים עליו.
וייה הוא מלך השערים של "לה-רוחה" בכל הזמנים. עם זאת, בגיל 32 הוא הבין שכבר לא יהיה האיש המרכזי בשפיץ של דל בוסקה. "מעולם לא הרגשתי שאין לי תחליף בנבחרת. אני שחקן רגיל שכמו תמיד, רק רוצה לעזור לה". מעמדו של החלוץ בשורות אלופת העולם לא נפגע רק בגלל השנה הקשה שעבר בברצלונה בעונה הקודמת, אלא גם בגלל ההתקדמות שעשו חלוצים נוספים. מתוך סגל ראשוני של 30 שחקנים שזימן המאמן, יש כמה שמות שגורמים לתהייה האם חלוץ אתלטיקו בכלל ישרוד את הניפוי הסופי. אלבארו נגרדו מגיע עם 23 שערים במנצ'סטר סיטי, פרננדו יורנטה עם 18 ביובנטוס, אבל מעל כולם, דייגו קוסטה עם 36 כיבושים באתלטיקו ותעודת זהות ספרדית - שני דברים שאמורים להספיק לו כדי להוביל את ההתקפה.
עם 15 שערים ו-4 בישולים העונה, וייה מעדיף שהנתונים היבשים לא יהיו אלה שיקבעו. הוא כבר לא צעיר והטורניר המתקרב עלול להיות האחרון שלו. עבר הרבה מאז חמשת שערים שלו בדרך לזכיה במונדיאל של 2010: את יורו 2012 החמיץ בגלל פציעה ובגביע הקונפדרציות בשנה שעברה כבש שלושה שערים - כולם במשחק אחד - 0:10 על טהיטי. כשמקום ב-11 שיפתחו בברזיל נראה בלתי אפשרי, כל מה שנשאר לספרדי לקוות הוא לפחות להגיע לארץ הסמבה. להיות שם בשביל התמיכה בנבחרת, שידעו שחוץ מכוח מוראלי, יש להם אחד גם מהספסל.
גמר ליגת האלופות שם בידיו של וייה הזדמנות גדולה להוכיח שהוא עוד כאן ושלא כדאי לוותר עליו במשימה הלאומית. השנה הוא לא תמיד היה באנקר בהרכב ובלא מעט משחקים דייגו סימאונה העדיף לשחק בשיטה שלא כללה אותו. היו לא מעט דיווחים ושמועות על מתיחות בין השניים, אבל כשהאליפות הושגה הכל נשכח. "דויד חי על גולים. הוא מומחה לכך וככל שיש לך יותר אופציות כאלה, זה עדיף לכולם. הוא שחקן מאוד חשוב לקבוצה", החמיא אל צ'ולו. גם אם הספרדי אינו הבחירה הראשונה שלו, המאמן הארגנטיני יזדקק לו בגמר. "אנחנו צריכים אותו, את הגולים שלו, את הניסיון שלו ואת זה שהוא שחקן שרגיל להילחם על המקום הראשון. שווה לשמור על הנוכחות שלו", אמר סימאונה במסר שיכול להיות רלוונטי גם לדל בוסקה.
כשדייגו קוסטה צפוי להחמיץ את המשחק, וייה הופך להיות האופציה ההתקפית הכי טובה של אתלטיקו. זה לא נגמר כאן: בשלבי הסיום של העונה, למרות שבילו שבוע-אחרי-שבוע בפסגת הליגה, האליפות הגיעה גם בעזרת אובדן הנקודות של בארסה וריאל. בליסבון זה יהיה סיפור אחר לגמרי. כדי להשלים דאבל מטורף, הקולצ'ונרוס יצטרכו לעשות את כל העבודה בעצמם. גם טייטל של "אלופים" לא בטוח שימנע רגליים כבדות והאובססיה של ריאל ל"לה-דסימה" בטח לא מוסיפה. וייה הוא האיש שהכי מתאים למשימה הזאת. מכל הסגל של סימאונה, הוא השחקן היחיד שכבר היה אלוף אירופה ומכיר את המעמד בכל צד שלו. יכול להיות שבשביל קסמים, אתלטיקו לא צריכים לשלוח אנשים עד לסרביה בשביל מכשפה. יש כבר כאלה בקבוצה, ולא מדובר רק במאמן.
