ההגנה האיזורית של ברצלונה בשמירה בקרנות היא שהייתה בעוכריה ב-2:2 מול מילאן בפתיחת ליגת האלופות. צריך להבין שכששומרים איזורית אמנם מכסים כמעט כל מטר מסוכן ברחבה, אבל כששחקן יריב מגיע מאחור והכדור מגיע אליו מדויק יש לו יתרון על הבלם, כי הוא מגיע בתנופה לעומת שחקן ההגנה שקופץ מהמקום. לא אהבתי את השמירה הזן בתור שוער לשעבר, אף פעם לא האמנתי בה כי לשוער קשה לצאת לכדור כזה.
המשחק היה ב-75% בשליטה של ברצלונה, שאמנם לא הציגה משחק מדהים, אך היתה טובה יותר. ראינו פחות כדורי עומק ממה שאנחנו רגילים בדרך כלל מצד אלופת אירופה. מה-1:2, בארסה הרגישה שהמשחק ביד שלה, אבל זה היופי בכדורגל.
מגיע שאפו למילאן על איך שהיא עמדה במגרש, גם אם היא היתה מפסידה את המשחק. היא כבשה שער ראשון כבר אחרי 24 שניות שזה דבר מדהים.
לפעמים לא הכי בריא לכבוש שער מוקדם נגד ברצלונה ואני בטוח שהרבה אנשים חשבו כמוני שהשער הזה יעצבן את ברצלונה, אבל לא ראינו את זה בפועל כי מילאן עמדה נכון טקטית. ברצלונה, בקאמפ נואו, לא הגיעה להרבה מצבים יחסית. אולי הגול בסיום הגיע למילאן על כל ההשקעה שלה.
כשנפצע לך שחקן כמו אינייסטה, זה אמור לפגוע בקבוצה, אבל כשיש שחקן כמו פברגאס שעולה כמחליף, זה פשוט חלום. יחד עם צ'אבי הוא היה נהדר. מסי זה מסי, כמו תמיד הוא עשה דברים גדולים.
נדבר קצת על ההגנה. זה קצת מוגזם לשחק בלי פיקה ופויול, אבל מה לעשות שהם לא היו כשירים ב-100 אחוז. ברצלונה, אם היא רוצה לחזור לעצמה, צריכה את שני הבלמים הטבעיים שלה. כולם מתלהבים מההתקפה של ברצלונה, אני דווקא טענתי שבארסה עושה הגנה שקרובה לשלמות. בשביל זה היא צריכה את שני המנהיגים שלה.
זו תוצאה גדולה למילאן והבית בהחלט הופך להיות מעניין עכשיו, לפחות הקרב על ראשות הבית. בארסה צריכה להגיע לסן סירו, ולפחות אני, מתגעגע למשחקים ביניהן. הימים הגדולים של קרויף וקאפלו. אמנם היום הפערים גדולים, אבל מילאן עם הרבה יכולת טקטקית והקרבה, הוציאה 2:2 בקאמפ נואו.