בשקט בשקט, או שלא ממש בשקט, גילי ורמוט יסגור בעוד כחודש וחצי שנה במכבי תל אביב. מי שנחשב לאחד הסמלים הגדולים של הפועל ת"א בעשור האחרון, עבר בפברואר 2015 ליריבה העירונית, רגע אחרי דרבי, כשהוא עונד את סרט הקפטן של האדומים באותו משחק.
ורמוט לא דיבר הרבה מאז, ניסה לתת לרעש לחלוף, ולהתרכז בחיים החדשים בצהוב. כעת, רגע לפני משחקו האחרון עם מכבי ת"א בליגת האלופות, הוא חוזר לאותם ימים - נזכר כמה שנאו אותו בשני צידי העיר לאחר החתימה, וחוזר עם מודי בר און גם לרגע כואב אחר, מזמן, בהפועל חיפה.
מודי לקח את ורמוט לסיבוב באיצטדין שנשאר הבית שלו גם כשהחליף בית. כמובן שהבית הראשון שלו היה קרית חיים, אבל גם מהפועל חיפה הוא נפרד כאן. בבלומפילד.
אז פה הכל התחיל. לפני כמה חודשים חגגתם פה עליה לליגת האלופות
"במשחק הזה לא שיחקתי אבל היתה שמחה גדולה, למועדון, לאוהדים ולשחקנים"
בעונה האחרונה שלך אנחנו יושבים כאן האוהדים. הבת שלי מיררה בבכי, האמת שגם אני.
"ניצחנו פה (בבלומפילד) 1:3 את מכבי תל אביב במחזור האחרון, חיכינו לשמוע בשורות ממשחק אחר, ואלה היו בשורות לא טובות".
כולנו ידענו שלא נצליח לשמור אותך בהפועל חיפה
"אם היינו נשארים, יואב כץ היה עושה קצת יותר בעיות. הוא בדיוק הגיע לקבוצה, אבל ברגע שירדנו ידעתי שזה היה המשחק האחרון שלי בהפועל חיפה".
שערים 4-5. זה היה הבית שלך הרבה שנים. בית נעים
"בית נעים מאוד, בית חם, בית אוהב. בטח".
הקדנציה הראשונה של ורמוט בהפועל היתה חלומית, ואפילו שלחה אותו לקריירה אירופאית קצרה ומתסכלת. כשהוא חזר לבלומפילד הוא מצא שם כבר הפועל אחרת.
"אתה כבר לא מצליח להפיק מעצמך, אתה כבר לא שמח באימונים ובמשחקים. באימונים הרבה שחקנים אנונימיים, כל הזמן הגיעו להיבחן שחקנים מליגות נמוכות. לא היתה מקצוענות, היה כאוס לחלוטין. גם אמרו לי 'אם לא תעזוב הקבוצה תלך לפירוק, כי במעבר שלי חסכתי להם המון כסף - גם את החוזה שלי וגם קיבלו עליי כסף, גם קיבלו שחקנים. מעבר לצד הכלכלי, בשביל להתקדם בקריירה ולחזור בחזרה להישגיות ותחרויות - כי ראיתי התחלה של דעיכה - זה הצעד הכי טוב לקריירה שלי".
אנחנו עומדים בפינה בבלומפילד שלצערנו נכנסה גם היא להיסטוריה (הנקודה שבה פואד תקף את זהבי). מן הסתם אצל כל שחקן עולה השאלה מה הייתי עושה אם זה היה קורה לי.
"אני לא יודע אם אתה באותה שנייה בא לתקוף חזרה או מנסה להתחמק ולברוח".
אחרי זה, ולמרות זה, גילי עובר למכבי ומגלה שעכשיו כל בלומפילד נגדו. איך מקבלים אותך שם ב-10-11?
"התחלה לא חלקה כמו שאומרים. מתקבל מאוד בחשדנות, בשנאה של הגרעין הקשה".
לפעמים יש הרגשה שגילי ורמוט, כל האווירה הזאת האגרסיבית והגסה בתוך הכדורגל לא כל כך מתאימה.
"כן, אני לא שומע את זה בפעם הראשונה. האשכנזי, החנון, הילד הטוב. יש בזה משהו, אבל אתה משתפשף עם השנים ולומד מתי להיות הילד הטוב ומתי לשלוף ציפורניים כשצריך".
כנראה שמתאים לגילי ורמוט לנגן כינור שני, אלא שעד עכשיו במכבי הוא אפילו לא כינור שלישי.
"בהתחלה הגעתי והייתי פצוע, והיה צריך לחגוג אליפות וגביע, ואני בכלל מרגיש שאני לא פה, רק הגעתי ונפצעתי, שאני כמו איזה רק איזה אורח. צריך לחגוג בשביל הנימוס אבל אתה לא באמת מרגיש שיש לך חלק. העונה סוף סוף נכנסתי לעניינים. לקח את החודש-חודשיים, נכנסתי כמו שצריך".
אז אתה צריך תואר במכבי.
"בטח. תואר אחד? אולי אפילו כמה. הלוואי".
אנחנו מסיימים את הסיבוב בבלומפילד ובקריירה של ורמוט במקום בו התחלנו - ליגת האלופות. ההרגשה היא מה, שייגמר כבר ונחזור לטרוף את הליגה?
"לא, עדיין נהנים, עדיין כל משחק שאתה עולה ושומע את המנגינה הזאת זה חוויה. אתה לא יודע מתי זה יחזור אם זה יחזור בכלל. הלוואי שנסיים את זה בטעם טוב".
