במהלך 10 השנים האחרונות פפ גווארדיולה הוכיח שהוא אחד מהמאמנים היצירתיים ביותר בעולם הכדורגל. אחד הדברים המשמעותיים ביותר שהביא איתו אל עולם הכדורגל היה חוק "6 השניות", חוק שאומר דבר פשוט - הקבוצה איבדה את הכדור? המטרה עכשיו היא להשיגו בחזרה תוך 6 שניות. כיצד עושים זאת? לחץ מאסיבי של כל שחקני השדה, התקפה קישור והגנה.
קל להגיד, קשה לעשות וגווארדיולה הבין את זה מהר מאוד לתוך עונתו הראשונה במנצ'סטר סיטי. אם בחלק ההתקפי פפ ירש סגל בעל כישרון רב ועומק יחסי, החלק האחורי של מנצ'סטר סיטי לא נראה כמו חלק אחורי של קבוצה שרוצה לרוץ ולכבוש כל תואר אפשרי. קלאודיו בראבו נחת מברצלונה, אך נחשב לכישלון חרוץ. הפציעות התכופות מהן סבל וינסנט קומפאני השאירו את הסיטי בלי הקפטן והבלם הראשי שלהם, ולרוע המזל השילוב של ג'ון סטונס וניקולאס אוטמנדי לא הוכתר בהצלחה בלשון המעטה.
הבעיה המרכזית התגלתה בעמדת המגינים: גאל קלישי, בקארי סאניה, ופאבלו סבאלטה חצו זה מכבר את גיל 30 ופעם אחר פעם מצאו את עצמם נשארים מאחורי החלוצים עליהם היו אמורים לשמור. פפ כמו פפ ניסה לאלתר ולתרגל שחקנים שונים בעמדות מגוונות, אך אלכסנדר קולארוב כבלם, פרננדיניו כמגן ימני וסבאלטה כקשר אחורי לא הצליחו לחפות על החוסר במגנים איכותיים ופעם אחר פעם ההגנה של מנצ'סטר סיטי נחשפה במערומיה.
אחרי עונת בכורה לא פשוטה בכדורגל האנגלי, בחיפושו אחר פתרון לקשיים אותם חווה, פנה גווארדיולה למחוזות אחרים. למרבה ההפתעה הוא פנה דווקא למשחק הרוגבי ואפילו השתתף במספר השתלמויות בניו זילנד על מנת לקבל תשובות שיוכלו לעזור לו לשפר את עצמו ואת קבוצתו. כשפפ ניסה להבין ממארחיו, מה הוא המאפיין הבולט בצורה הדומיננטית בה הם משחקים, הוא זכה לתשובה מעט מפתיעה: "אנחנו מצמידים את היריבים שלנו להגנה שלהם ומאלצים אותם לפתוח את ההגנה".
תשובתם תאמה בדיוק לתאוריית המשחק של גווארדיולה. “אני רוצה לתקוף דרך המרכז ולפתוח את הגנת היריבה דרך הכנפיים, זו הדרך הכי טובה לתקוף. זה מה שהם עושים ברוגבי", הוא סיפר, "אני רוצה גם להפריד אותם, לפתוח את ההגנה ולתקוף. אני רוצה שהם יהיו חייבים למסור אחורה ושמי שמקבל את הכדור תמיד יהיה עם הפנים למשחק – אין דרך טובה יותר לתקוף".
הכדורגל של גווארדיולה מתבסס על יצירת "עייפות" אצל היריב על ידי הנעת כדור. "אנחנו לא מתמסרים כדי שאנחנו נזוז, אנחנו מתמסרים כדי להזיז את היריב", פפ הסביר. המטרה שלו היא להפוך את הדשא ללא יציב עבור ההגנה. הוא רוצה להרחיב את המשחק, למתוח את ההגנה, לגרום לה לזוז כל הזמן וככה לייצר יותר חללים שאפשר למסור, לרוץ ולכדרר לתוכם.
אחד המרכיבים המרכזיים הנדרשים בכדי בשביל לקיים תורה זו הוא 11 שחקנים שמסוגלים להניע כדור ובעיקר מגנים ברמה גבוהה. ולאור זאת, פפ החליט לבצע מהפך שלם בחלק האחורי של מנצ'סטר סיטי. בראבו הורד לעמדת שוער המשנה, וחוזיהם המסתיימים של סבאלטה, סאניה וקלישי לא הוארכו. קולארוב נמכר לרומא והארט נדד לעונת השאלה נוספת, כאשר גם ווילי קאבז'ירו לא חידש חוזה ועזב לצ'לסי. במקומם פפ ביצע רכש מסיבי בקיץ האחרון בעמדה הזו והוציא סכום לא מבוטל של 163 מליון פאונד כדי לאייש מחדש את העמדות הבעייתיות.
בנז'מן מנדי, מגנה של מונאקו, הגיע בסכום שיא של 52 מליון פאונד לאחר צמד הופעות מעולות נגד הקבוצה מהממלכה במסגרת ליגת האלופות ,שם הראה את היכולת ההתקפית הנהדרת שלו מה שתפס עינו של פפ. בצד השני נקנה קייל ווקר, מגנה של טוטנהאם, שהגיע תמורת סכום שיא בעבור 50 מליון פאונד.
שילוב של ניסיון עשיר בליגה יחד עם יכולת התקפית טובה הובילו את המגן האנגלי לצד התכול במנצ'סטר. הרכש השלישי והאחרון הוא מגנה של ריאל מדריד, דנילו, שנקנה בסכום של 27 מליון פאונד, ויכול לשחק במספר עמדות. אל שלישיית המגנים הצטרף אדרסון, שוערה הצעיר של בנפיקה ליסבון, תמורת כ-34 מיליון פאונד.
כפי שניתן לראות, המאפיין המרכזי של שלושת מגני הרכש הוא מהירות, מדובר בשלושה שחקנים מהירים, פיזיים (כל אחד בדרגה שלו) ובעלי יכולת תקיפה שלא מונעת מהם להפקיר את החלק האחורי, כשבמשך כל 90 הדקות הם ממשיכים להגן ולשמור על שחקני האגף של היריבות, בדיוק המשמעת הטקטית, אותה פפ לא הצליח להנחיל בעונה שעברה לשחקני ההגנה שלו.
שלושת השחקנים האלו מבצעים את חזונו של פפ עד כה בצורה מושלמת. הם דוחפים את שחקני האגף של היריבות לאחור ומונעים מהם כל אפשרות למשחק התקפי ויצירת מצבים מול סטונס ואוטמנדי. הם משתלבים בטבעיות במשחק הנעת הכדור ויחד עם דויד סילבה וקווין דה בריינה, מכריחים את הקבוצה היריבה לרוץ ללא הפסקה בניסיון נואש לחלץ כדור ולתת להגנה זמן נשימה.
עד כה המספרים מדברים בעד עצמם, במיוחד בחלק ההגנתי. בעוד שבשנה שעברה הקבוצה עמדה על 5 שערי חובה בששת המחזורים הראשונים, השנה סיטי שמרה על רשת נקייה בארבעה מששת המחזורים הראשונים כאשר בורנמות' ואברטון היו היחידות שמצאו את הרשת של אדרסון.
השינוי המרכזי במשחקה של הסיטי השנה נובע מהשינוי בעמדת המגינים. שינוי זה בא לידי ביטוי בשתי דרכים עיקריות מעמדת מוצא של 4-3-3:
הראשונה: המגינים נכנסים לאמצע ומשמשים הלכה למעשה כקשרים הגנתיים לפרקים. כתוצאה מכך, צמד הקשרים המרכזיים של סיטי (לרוב דה בריינה ודויד סילבה) יכול להרשות לעצמו חופש פעולה רב יותר בהצטרפות לרחבה ומכך נוצרת למעשה, חמישייה קדמית, שמעניקה יתרון מספרי על כמעט כל הגנה. החמישייה הזו נמצאת לפני כולם ועל פני כל החלק הקדמי של המגרש ומותחת את ההגנה.
הדרך השניה היא הצטרפות להתקפה באגפים ויצירת "ראש חץ", שמורכב מחמישיית שחקנים כאשר שלושת הקשרים המרכזיים נשארים קצת יותר אחורה ומשם מחפשים את מסירות העומק לחמישייה הקדמית עם המגנים.
via GIPHY
עד כה, ווקר ומנדי, צוות המגינים המועדף, סיפקו 3 בישולים ב-5 הופעות (1 מנדי, 2 ווקר) בנוסף כמעט בכל התקפה הם מצטרפים על מנת ליצור את "ראש החץ", ובצורה זו הם מוסיפים בפן ההתקפי 11 הרמות של ווקר לרחבה ו-29 של מנדי. מבחינה הגנתית, מורגשת תרומתם של המגינים באופן לא פחות משמעותי. ב-5 משחקיו של ווקר, הקבוצה ספגה שער אחד בלבד ושמרה על רשת נקייה 4 פעמים. למגן האנגלי יש 60% הצלחה בתאקלים, 9 חילוצים ו-20 קרבות, בהם ניצח מול שחקן יריב. למנדי יש 75% הצלחה בתאקלים, כשהוא רושם ב-4 משחקים 8 חילוצי כדור ו-11 קרבות בהם ניצח שחקן יריב.
אין ספק שרואים את השינוי שחל בקבוצה מהשנה שעברה גם במשחק ההגנה וגם במשחק ההתקפה, מנדי וווקר הם לא השחקנים היחידים שהובילו לשינוי הזה, אבל ניתן לראות שהחלפת עמדת המגנים, מהלך שבא לאחר 7 שנים ללא שינוי בעמדה זו, היה מהלך הכרחי ביותר והוביל לשינוי ניכר ביכולת. אז נכון, גם בשנה שעברה סיטי פתחה חזק את העונה עד שהגיעה הנפילה הגדולה בחודש אוקטובר שלמעשה קבעה את הטון לכל העונה - מקום שלישי, רחוק מאוד מהמקום הראשון והדחה מוקדמת בשמינית גמר הצמפיונס (לאחר שבעונה הקודמת הקבוצה הגיעה לחצי הגמר) אך השנה הדברים נראים אחרת לחלוטין.
האם הקבוצה התכולה ממנצ'סטר תצליח להיות חזק במירוץ הליגה וליגת האלופות? רק הזמן יגיד. לפחות כרגע נראה שאין לאוהדים סיבה להילחץ. הקבוצה יותר מאוזנת והשיטה ברורה יותר לשחקנים ומיושמת. אם המגמה תימשך, בסוף העונה לא רק הירח יהיה צבוע בכחול.
