העונה עוד לא נפתחה, אבל נדמה שדווקא הקיץ הזה המחיש יותר מכל מי השחקנים הכי חשובים של הפועל ב"ש. בגלל העוצמה, בזכות הפיזיות והודות לטכניקה שעוזרת לקבוצה ישראלית להסתכל בלבן של העיניים של כל קבוצה ביבשת. לצד המילה 'בינגו' בהחתמת זרים, ככל הנראה יופיעו התמונות של טוני וואקמה וג'ון אוגו, מהזרים הדומיננטיים שהיו בכדורגל הישראלי בשנים האחרונות.
לא מדובר בפעם הראשונה שזרים שנוחתים בישראל מניגריה הופכים לכוכבים בליגת העל, במה שהפך את המדינה האפריקאית ליעד מועדף להחתמת שחקנים עבור המאמנים הישראלים. רגע לפני המפגש הקריטי של ב"ש מול לודוגורץ, חזרנו ל-10 הזרים הניגרים הגדולים ביותר שהיו בישראל. לא מסכימים עם המצעד? טקבקו.
מקום 10: מייקל אמנולו
הקבוצה: מכבי ת"א.
כמה זמן נמשך הטיול: שנה.
מה עשה כאן? אומנם הוא לא זכה בתארים, אבל הניגרי היה מהשחקנים האגרסיביים שהיו כאן. טכניקה לא הייתה החלק החזק שלו, אבל הבנת המשחק הפכה אותו לשחקן דומיננטי. כנראה שמה שהפך את אמנולו לשחקן שנזכור כאן היא דווקא הקריירה שפיתח אחרי שעזב את ישראל. אם כשחקן הוא די דשדש, כיום הניגרי משמש כמנהל הטכני של צ'לסי, במה שהפך אותו לשם דבר בכדורגל האירופי. מעניין לדעת האם הוא עדיין זוכר אותנו.
מקום 9: דלה איינוגבה
הקבוצה: בני יהודה, הפועל אשקלון.
כמה זמן נמשך הטיול: 10 שנים והיד עוד נטויה.
מה עשה כאן? צחקו עליו שהוא סובל מבעיות ראייה ובתווך הוא גם ביצע טעויות רשלניות, אבל בשקט בשקט: דלה איינוגבה הוא שוער מוביל שממשיך להיות מהבולטים בישראל בעשור החולף. אחרי שהשאיר את הפועל אשקלון בליגה אשתקד, הניגרי ימשיך גם העונה להוביל את הדרומיים בליגת העל, והוא לא מתכוון ללכת לשום מקום. זו לא היכולת שהפכה אותו למיוחד, אלא דווקא האופי, הריקודים ושמחת החיים שהפכו את איינוגבה ליותר ישראלי מחלק מהישראלים, וכזה שאי אפשר שלא להתחבר אליו.
מקום 8: נוסא אייגיבור
הקבוצה: הפועל ת"א ומכבי ת"א.
כמה זמן נמשך הטיול? שלוש וחצי שנים.
מה עשה כאן? אל תיתנו לטונים הצורמים בסוף להטעות אתכם, נוסא אייגיבור היה שחקן שבלט מעל יתר השחקנים בליגת העל. לצד הבעיות באופי שגרמו לתנודות בלתי נגמרות ביכולתו, כוח הפריצה של הקשר הוא זה שנתן לו יתרון על יריביו.
אוהדי הפועל ת"א יזכרו לו לעד את שער הניצחון בגמר הגביע מול מכבי חיפה, הקהל של מכבי ת"א, יזכרו את האופי הסורר, שמנע ממנו להגיע לטופ. בעבר מאמן נבחרת ניגריה התראיין וסיפר שאייגיבור הוא שחקן טוב יותר מאשר ג'ון אוגו לדעתו, במה שאולי מעיד על כך שפספסנו אותו.
מקום 7: לארי קאיודה
הקבוצה: מכבי נתניה.
כמה זמן נמשך הטיול: שנתיים.
מה עשה כאן? אחד החלוצים הכי מהירים שהיו בישראל השאיר אבק להגנות הליגה בתקופה שלו כאן. 23 שערים היו לו בארץ הקודש, אבל נדמה שמה שמכניס אותו לרשימה כאן, הוא דווקא מי שהוא עתיד להיות בהמשך.
אם בישראל הוא לא הספיק להטביע את חותמו ברמות הגבוהות ביותר, כיום קאיודה הפך לאחד החלוצים הטובים באוסטריה, כשהוא סופר 30 שערים בשנתיים. צסק"א מוסקבה הביעה בו התעניינות בקיץ, ואל תתפלאו אם בקרוב נראה את אקס מכבי נתניה הופך לכוכב בקנה מידה אירופי.
מקום 6: איביזיטו אוגבונה
הקבוצה: הפועל ת"א.
כמה זמן נמשך הטיול: ארבע שנים.
מה עשה כאן? מבט על היקף שרירי הרגליים של אוגבונה יסביר ההבדל הגדול בינו לבין שחקני ליגת העל. פיזיות יוצאת דופן בשילוב מהירות מסחררת הפכו אותו לכזה שאף בלם בישראל לא הצליח להתמודד איתו, אבל מה שהשאיר אותו בארצנו הקטנטונת היא בעיית הטכניקה, בעקבותיה הוא החמיץ בצורה רשלנית פעם אחר פעם.
גם מי שלא אוהד את הפועל ת"א, התאהב באמביוולנטיות של הניגרי, לו היה חזות קשוחה ואישיות כובשת. התמונה הבלתי נשכחת של אוגבונה תהיה זו שהתרחשה באצטדיון במרמורק, כשטיפס על אמבולנס לאחר שכבש שער ניצחון בהארכה. חנן עדני מוסר ד"ש.
מקום 5: בלסינג קאקו
הקבוצה: הפועל ב"ש, מ.ס אשדוד, מכבי ת"א ומכבי פ"ת.
כמה זמן נמשך הטיול: 5 שנים.
מה עשה כאן? יש סיבה ש-4 קבוצות בישראל בחרו לתת את המפתחות לקאקו. הקשר, ששיחק גם בבולטון, היה קשר 50-50 קלאסי. לצד היותו תחנה אחרונה בהגנה, הוא תרם רבות למשחק ההתקפה עם בעיטות ממרחק, שהפכו אותו לאיום.
קאקו אומנם לא היה השחקן המוחצן, וגם לא המסמר של חדר ההלבשה כמו יתר הניגרים, אבל על התרומה שלו על כר הדשא אי אפשר להטיל ספק. הקשר הצטיין בישראל, אבל שנותיו האחרונות בהן יכולתו דעכה הן אלו שהכתימו במעט זמנים טובים יותר.
מקום 4: ג'ון אוגו
הקבוצה: הפועל ב"ש.
כמה זמן נמשך הטיול: שלוש שנים ועדיין כאן.
מה עשה כאן: שתי אליפויות, כולל שער דרמטי שסידר צלחת. בצל הדיבורים על בעיות כרוניות בברך, הסמי טריילר של ב"ש הוא זה שהפך מרכז שדה של קבוצה בינונית, לכזה ששייך לקבוצה אלופה. העוצמות, האנרגיות הבלתי נגמרות והצבע שהוא מוסיף בחשבון הטוויטר, במועדונים בבירת הנגב ועל כר הדשא, הם חלק בלתי נפרד מהחבילה השלמה שקוראים לה ג'ון אוגו.
אלישע לוי הנחית אותו, ברק בכר פיתח אותו והפועל ב"ש נהנית מגרזן אמיתי. הסיבה שהוא נותר מחוץ לטופ 3 היא סימן השאלה סביב בריאותו וגם ההתבטאויות התוקפניות (כמו בדיון הטוויטר עם אוהדי מכבי ת"א) שלא מתאימות לשחקן ששייך לרמות אחרות. יהיה מעניין לראות איך אוגו יתפקד גם ברמות גבוהות יותר כמו נבחרת ניגריה או הקבוצה האירופית הבאה אליה ינדוד.
מקום 3: טוני וואקמה
הקבוצה: הפועל רעננה והפועל ב"ש.
כמה זמן נמשך הטיול: 4 שנים.
מה עשה כאן? האמת תופעת טוני וואקמה היא משהו שקשה להסביר. מי ששנתיים היה מתחת לאף של כל הגדולות הפך לבינגו של ברק בכר, שממשיך לפרוע שטרות גם העונה. השליטה העילאית בכדור, היכולת שלו לנער את שחקן ההגנה ששומר עליו וגם המספרים, איתם אי אפשר להתווכח.
שנתיים שהוא עושה בישראל ככל העולה על רוחו, כשהתופעה תמשיך גם העונה. כשמאור מליקסון ומאור בוזגלו נעדרו לתקופות ארוכות בגלל פציעות, וואקמה היה שם לאורך כל הדרך במסע החלומי של הדרומיים. וואקמה נמצא במקום גבוה בגלל היכולות הטבעיות יוצאות הדופן שלו, שמבדילות אותו מהשחקנים האחרים, והופכות לכזה ששווה לקנות כרטיס עבורו.
השאלה שנשאלת ומבדילה אותו מהגדולים ביותר היא העובדה שוואקמה עדיין כאן ועדיין לא ענה על השאלה האם ביכולתו להשתלב בליגות בכירות כמו הפרמייר ליג, הליגה הספרדית, הצרפתית, האיטלקית או הגרמנית.
מקום 2: וינסנט אניימה
הקבוצה: בני יהודה, הפועל ת"א ומכבי ת"א.
כמה זמן נמשך הטיול: שבע שנים.
מה עשה כאן? האמת? התקופה של אניימה בישראל היא בכלל מחדל של סוכן, שלא הצליח לשדך לו קבוצות שמתאימות למידותיו ברחבי היבשת. השוער בעל היכולות האקרובטיות ומשחק הרגל המשובח, שגם חלוצים היו מקנאים בו, הפך לאגדה בארצנו.
שתי אליפויות, שני גביעים והופעה בלתי נשכחת מול ליאו מסי במונדיאל, גרמה לנו לגאווה ישראלית, בהיעדר נציגות מקומית בבמה הגדולה ביותר. כשאומרים ששוער הוא חצי קבוצה, אז מתכוונים למה שאניימה עשה בליגת העל, כששימש כבלם, כפליימייקר וגם כבועט פנדלים לעת הצורך. א-ג-ד-ה.
מקום 1: איגביני יעקובו
הקבוצה: הפועל כפר סבא ומכבי חיפה.
כמה זמן נמשך הטיול: 4 שנים.
מה עשה כאן? החלוץ שהפך את אוהדי מכבי חיפה ל-Very very happy, ועל הדרך גם קרע רשתות בליגת האלופות, כולל שלושער מול אולימפיאקוס ושער מול מנצ'סטר יונייטד. האיש שעצר בישראל והמשיך לקריירה מפוארת באנגליה, הוא אחד מהשחקנים הגדולים בתולדות הכדורגל הניגרי, וכזה שעלינו להודות על כך שראינו מקרוב.
ההצלחה שלו ברחבי היבשת, ההפיכה שלו לבורג משמעותי בליגות הגדולות והיותו החלוץ המוביל של נבחרת ניגריה במשך שנים, מקנה לו מעמד גדול יותר מקודמיו בדירוג, וכנראה גם הזר הגדול ביותר שנחשפנו אליו.
