קודם כל ולפני הכל, הפועל באר שבע השיגה ניצחון גדול מול קבוצה מצויינת. ללודוגורץ יש יכולת טכנית אדירה, היא משחקת לעומק בצורה טובה, משלבת מסירות וצירופים ולמרות זאת - אלופת המדינה הצליחה לגבור עליה. הקבוצה שהשם שלה בולגרי והניחוח ברזילאי, שיחקה בקצב גבוה ונתקלה במשחק הגנה נהדר בקו האחורי של ב"ש, בשילוב עם הקישור.
ההגנה של ברק בכר מנעה מהבולגרים להגיע להזדמנויות למרות הלחץ שהפעילו במשך לא מעט דקות. מלבד מצב נייח, אחד-על-אחד מול חיימוב ועוד הצלה של שוער ב"ש, האלופה הצליחה לסיים את המשחק ללא ספיגה. ולמרות השער הנקי, שום דבר לא גמור נוכח העובדה שלודוגורץ קבוצה מצויינת שיכולה לחזור לעניינים במשחק הבית שלה.
ברק בכר צריך להיות מאוד מעודד מכך שבתוך שבוע, מאז המשחק מול הונבד, הקבוצה שלו הציגה גרף שיפור בכל הקשור לאגרסיביות. השילוב של מהראן ראדי במקום מיכאל אוחנה היה נכון ומתבקש, קו ההגנה של האדומים היה הרבה יותר טוב מבשני המשחקים מול ההונגרים וגם מול יריבה שמשכה אותה לקצב גבוה, ב"ש הצליחה לתפקד.
אני רוצה לציין שני שחקנים שבלטו מעל כולם, כשהראשון הוא כמובן טוני וואקמה. הניגרי גם כבש וגם בישל, כשהיתרון הגדול שלו הוא היכולת לרתק אליו כמה שחקנים במקביל ובכך לפנות שטח לחבריו לקבוצה. בכל פעם שבאר שבע נמצאת בקושי מסוים, היא משחקת על וואקמה שיודע תמיד לייצר את הפתרון. נכון לעכשיו, אין בכלל ויכוח מי השחקן הטוב בב"ש.
שחקן נוסף שראוי לציון הוא מאור מליקסון, שהיה נראה חד מאוד וביצע כמה פעולות טובות, למרות שסובב את הקרסול. קשר האלופה המשיך לתפקד למרות הפציעה, והיה טוב מאוד בדקות בהן שיחק עד אשר הוחלף בדקה ה-71.
ברמה האסטרטגית, בכר הכיר את האיכויות של לודוגורץ, את העובדה שהיא תוקפת עם מספר רב של שחקנים וידע שזה גם חושף אותה בעורף. במשחק מעבר מהיר, כמו שב"ש עושה בעידן בכר, האדומים היו יכולים לכבוש שער וזה מה שקרה. הגול הראשון נוצר משילוב בין האגרסיביות של מיגל ויטור, שהרוויח כדור ארוך, לבין ההתנפלות של מאור מליקסון, שלמרות שלא נגע בכדור, איפשר לאיינבינדר לקבל אותו וליצור מצב של 3 על 3.
כשמדברים על תהליכים בבירת הנגב, השיפור של מיכאל אוחנה הוא ההוכחה לכך. הביצוע של הקשר בשער היה ענק, וכשיש שחקנים איכותיים כמוהו שעולים מהספסל, מייצרים הצלחה. אני מניח שכעת בכר יעשה רוטציה עמוקה בגביע הטוטו, כדי שבעוד שבוע הקבוצה שלו תגיע עוד יותר רעננה ובכושר גופני טוב יותר למשחק הגומלין הקשה שמצפה לה בבולגריה.
השבוע הקרוב הוא שבוע משמעותי מאוד לב"ש, ואני חושב שהקמפיין הגדול שלה באירופה בעונה שעברה נותן לה הרבה מאוד ביטחון לקמפיין הנוכחי. האלופה לא מתחילה מחדש, אלא מציבה רף גבוה כשהמטרה היא שלב הבתים של האלופות, ואני מאמין שהיא בהחלט מסוגלת לעשות את זה.
כעת, בבאר שבע צריכים לחשוב טוב איך להתמודד עם הבעיות בקבוצה. נכון לעכשיו, לברק בכר אין חלוץ 9 אמיתי כשבן שהר פצוע ומוחמד גאדיר משקיע, רץ, אבל לא מספיק טוב לעמדה הזאת כי הוא לא סקורר. המשחק הבא הוא מבחן משמעותי לאלופת המדינה שצריכה להגיע עם ביטחון נוכח היתרון, ולדעת להתמודד גם במצב של פיגור בבולגריה.
נכון לעכשיו, לבאר שבע יש יתרון משמעותי שלודוגורץ בהחלט יכולה למחוק כשלדעתי, אלופת בולגריה טובה יותר מכל 3 הקבוצות מולן שיחקו האדומים בקמפיין המוקדמות בעונה שעברה. מילה טובה אחרונה מגיעה לקהל האדום, שהפך את המשחקים בטרנר לחוויה בלתי רגילה. תענוג לצפות ולראות את זה.
