הקהל הצהוב, שוב, יצא מבלומפילד עם תחושת ההחמצה והרגשה שאפשר היה להוציא יותר. שוב, רצות אותן המחשבות שאם שחקן כזה או אחר היה פותח אז הכל היה נראה אחרת. אז זהו, שלא. ממש לא. מה לעשות, וזה כואב, אבל הכדורגל שלנו לא שווה כרגע יותר ממקום בשלב הבתים בליגה האירופית - וגם זה במקרה הטוב (הלוואי ואתבדה בגומלין). בטח ובטח כשמדובר על קבוצה שמתבססת על סגל ישראלי וללא זרים שעושים הבדל ברמה האירופית. זה מתבטא בדברים הקטנים, ביכולת לקבל החלטות נכונות גם בהתקפה וגם בהגנה.
אפילו דרך פלזן, אלופה צ'כית שמגיעה מליגה בינונית באירופה, כזו שלפעמים מעפילה לשלב הבתים בליגת האלופות, היה אפשר לקבל שיעור מרגיז. עוד שיעור מרגיז בהיסטוריה של הכדורגל שלנו. זו הייתה תמונת מראה נוספת לפערים בדברים הקטנים, באיכויות הקטנות, בפרטים שעושים הבדל. הרי מכבי תל אביב נראתה לעיתים שווה לפלזן. הרימה קצב לפרקים, יזמה, יצרה כמה מצבים וסיימה את המשחק בטירוף. אז מה עושה את ההבדלים האלה למרות שעל פני השטח זה נראה קרוב?
מבחינה הגנתית - ביכולת לבצע סגירות הגנתיות סיזיפיות במשך תשעים דקות ולא לוותר לעצמך שנייה על ריכוז פה וריכוז שם. קרלוס גרסיה בכושר רע, אבל שני השערים התחילו מסגירה לא טובה של המגנים שלידו. פעם זה היה יואב זיו ופעם יובל שפונגין. שניהם נרדמו להם לרגע - בליגה לא משלמים על כך ביוקר – אבל באיכויות של אירופה כן. לגרסיה אין את המהירות וקריאת המשחק לחפות עליהם במקרים כאלה.
מי אנחנו, בכדורגל שלנו, שנוכל להרשות לעצמינו לספוג כל משחק שער ולנצח ברמה האירופית? לכן, לדעתי, גם בקבוצות וגם בנבחרת לאורך זמן אנחנו זקוקים למערך של שלושה בלמים שתמיד ייתן חיפוי. מערך שדורש הרבה תרגול אמנם, אבל נגד יריבות מהירות, חזקות ויעילות מחפה על החסרונות שלנו.
מבחינה התקפית - חסרים את היכולת להיות יעילים ולהבקיע שער משני מצבים, או שני שערים מארבעה מצבים כמו פלזן. מה עוד? חסרים את היכולת לתת את כדור הרוחב חד, ובזמן, כמו בשער הראשון של הצ'כים. אצלנו זה לרוב עוד נגיעה או הטעיה ואז הגבהה לא מדויקת. חסרה לנו האיכות לחשוב מהר ולבצע מהר מול שער היריבה, אז אנחנו צריכים חמישה מצבים כדי להבקיע שער אחד.
כל עוד בתקציב הענק של מכבי יתבססו על ישראלים, הם בעיקר יצטרכו לכוון לשלב הבתים של הליגה האירופית כי זו המטרה הריאלית. דאבור וריקן, שחקנים טובים מאוד, לא יעשו את ההבדל שנותן כרטיס לליגת האלופות. למעשה, אף ישראלי כרגע לא יעשה את ההבדל הזה. השאלה אם זה מה שמספק את מכבי כמועדון – כי קשה להאמין ששכנעו את יוקאנוביץ' לחתום בישראל בשביל עוד אליפות. בהנחה שמכבי לא תעבור את פלזן (ושוב, הלוואי ואתבדה), רק העפלה לשלב הבתים בליגה האירופית תהיה צעד קטן קדימה בצבירת ניסיון וניקוד אירופי. בלי נציגות בשום מפעל אירופי הכדורגל שלנו מאבד ניקוד ומתרחק עוד יותר מהדבר האמיתי.
