מאז שגברה על ליון ב-2001, ברצלונה לא חזרה עם ניצחון חוץ מול יריבה צרפתית בליגת האלופות. זהו לא רק ציון הדרך היחיד שלה מהמשחק, אחרי שכבשה את שער ה-1,000 שלה בהיסטוריה במפעלים האירופיים. בארסה נהנתה מיום רע של דויד לואיז, שיכול להיות שהיה צריך לוותר על המשחק הזה, אחרי שהחלים ופתח על הספסל. טיאגו סילבה נפצע מיד לאחר השער של ניימאר בדקה ה-18, ובן ארצו החליף אותו בעמדת הבלם. הרכש, שלהזכירכם עלה כ-50 מיליון ליש"ט, סיפק מופע בלהות, שמי שחגג עליו היה סוארס, כשהעביר אותו פעמיים בין הרגליים בדרך לכיבוש שני שערים.
עם כל הכבוד לניימאר, שגם כבש אחרי שנהנה מהבישול ה-12 שמספק לו העונה ליאו מסי, סוארס היה הסיפור הגדול בהצגה הזאת. הוא היה צריך רק 11 דקות כדי לעשות את הקסמים, וכבש שערים שכל כך אופייניים לו, אך גם כל כך יפים ומרשימים. החלוץ כמעט ולא הורגש לאורך המשחק, אבל כשהגאונות נוחתת עליו, היא עושה את זה ובענק. בשני מבצעים יפהפיים, הוא פירק את פ.ס.ז', והפך לשחקן הראשון מאורוגוואי שכובש צמד בשלבי הנוקאאוט בצ'מפיונס.
בניגוד לשלב הבתים, פ.ס.ז' הפעם לא היוותה יריבה לבארסה, למרות שגם שם הפסידה את אחד המפגשים. אפשר להזכיר את החסרונות של זלאטן איברהימוביץ' ומרקו וראטי המורחקים, את זה של טיאגו מוטה הפצוע, אבל כשקבוצה משקיעה כל כך הרבה כספים ומציגה כזאת שאפתנות, היא מצפה ליותר ולא כמו שלואיז נראה היום. אדינסון קבאני שוב לא הופיע למשחק גדול, אסיקיאל לאבסי נראה רחוק מהרמות האלה, ובשורה התחתונה, נראה שהעומק לכאורה של הצרפתים, עדיין לא מספיק טוב כדי להתמודד נגד יריבות מהסוג הזה.
וראטי ואיברהימוביץ' יהיו בגומלין, גם מוטה אולי יהיה שם, אבל נראה שאת שכר הלימוד, פ.ס.ז' תצטרך לשלם גם השנה. למרות שעברה בצורה הירואית את צ'לסי, היא שוב קיבלה שיעור מברצלונה. למרות פרקים לאורך המשחק שהזמינה את ההתקפות עליה, הבלאוגרנה, עם שלוש הברקות, הוכיחה שוב לאלופת צרפת שעדיין היא לא בליגה של הגדולות באמת, וזאת למרות שהגיעה לכמה מצבים לא רעים בכלל. בפעם השניה בשלוש העונות האחרונות, קרוב לוודאי שהקטאלונים יעיפו את הקבוצה מבירת צרפת ברבע הגמר. אם בזמנו זה היה בשערי חוץ, הפעם זה כבר יהיה בצורה "קצת" יותר משכנעת. כנראה.
