כנראה תאבד את תואר האליפות בספרד, והיא גם לא פייבוריטית להגיע שוב לגמר ליגת האלופות. אבל מה שקרה אמש (שלישי) בוויסנטה קלדרון הוא עוד פרק בתקופה המופלאה של הקולצ'ונרוס תחת דייגו סימאונה. מלחמה, אופי ענק וגם קצת מזל, סחפו את אתלטיקו לרבע גמר הצ'מפיונס אחרי דו קרב פנדלים מורט עצבים מול לברקוזן.
עוד לפני הנקודה הלבנה, במדריד היו צריכים למחוק את ה-0:1 מהמשחק הראשון בגרמניה, ומריו סוארס הקפיץ את האוהדים בדקה ה-27 עם השער שקבע שיוויון בסיכום. אחרי 120 דקות הקבוצות התייצבו להכרעה וכל אחת מהן עשתה הכל כדי להפסיד. לא פחות מ-5 החטאות חלקו השתיים ביניהן, קישלינג הגרמני בעט אחרון מעל לשער אחרי שפרננדו טורס שם את אתלטיקו ביתרון ולמעשה היה זה שסידר לה ניצחון.
זה היה כנראה ערב מאוד אמוציונלי עבור פרננדו טורס, שגדל באתלטיקו מדריד ועשה סיבוב די ארוך באירופה. הצלחה בליברפול, כישלון טוטאלי בצ'לסי ומילאן ואז חזרה הביתה. מאז "אל ניניו" שוב פורח ואמש הוא קיבל את החותמת הסופית: היה שווה לחזור. "חלמתי על לילות כאלה בקלדרון", אמר טורס הנרגש, "כל כך רציתי לחוות משחקים כאלה. אני שמח כאן, שמח לראות את כל האיצטדיון נהנה".
"היה מאוד מרשים לחוות את כל זה מהדשא", הוסיף החלוץ והחמיא לאוהדים, "אין לי מילים לתאר את ההערכה שיש לי לקהל, שהרים אותנו עד הדקה האחרונה. זו בדיוק הסיבה שבגללה זה הקהל הכי טוב בעולם. לא היה לי ספק לרגע שלקחתי את ההחלטה הנכונה כשחזרתי לאתלטיקו ולילות כאלה הן פשוט מתנה. אין דבר יותר טוב מזה".
מאמן אתלטיקו דייגו סימאונה תיאר במדויק את החבורה הלוחמת שלו: "זו קבוצה שלא תמיד משחק טוב, אבל תמיד נותנת את הנשמה. זו חבורה של שחקנים שתמיד רוצה יותר. עשינו עבודה גדולה במשחק קשה מאוד. אני גאה בשחקנים האלה".
בעונה שעברה, כזכור, אתלטיקו היתה קרובה לדאבל מופלא, אבל בגמר האלופות מול ריאל מדריד היא ספגה את השיוויון בתוספת הזמן והפסידה לבסוף 4:1 בהארכה ליריבה המושבעת שלה. לא חשוב איך תסתיים העונה הנוכחית, נראה שאתלטיקו תמשיך להיות צלע שלישית חזקה בכדורגל הספרדי.
