"לא משנה כמה כואבת התבוסה – הפסד יכול לשרת את האדם לפחות כמו ניצחון, להרטיט את הנשמה ולקרב את התהילה". את המשפט הזה לא אמר מייקל ג'ורדן וגם לא טייגר וודס. זאת מכיוון שהם ווינרים ואין להם צורך להמציא משפטים סתומים כדי לגרום להפסדים להיות משהו אחר ממה שהם. הציטוט הנ"ל הגיע מפיו של אל גור, סגן נשיא ארה"ב לשעבר ולוזר רציני, לאחר שהצליח להפסיד את הבחירות לנשיאות ארה"ב לג'ורג' וו בוש, למרות שזכה לקולות רבים יותר.
ואכן, בראייה היסטורית – מאחורי כל ווינר גדול, עומד לעתים לוזר גדול עוד יותר. מייקל ג'ורדן הותיר שחקנים אגדיים כמו צ'ארלס ברקלי ורג'י מילר ללא טבעת אליפות, אינספור ראשי ממשלות זכו להיבחר על חשבונו של שמעון פרס וישנו כמובן הזיכרון הכי טרי אצלנו – שפרה קורנפלד שהצליחה להשאיר מאחור את אהוב הקהל, יוסי בובליל הדורבן, שקולע, כך מסתבר, קצת לפני הזמן.
לאור שנת השיאים והווינרים שתכף מסתיימת, החלטנו להגיש לכם רשימה אלטרנטיבית לרשימת המצטיינים של השנה. והרי היא לפניכם, הלוזרים הגדולים של 2008:
הניו אינגלנד פטריוטס
בבוסטון לא יכלו לקוות לעונה גדולה יותר. קבוצת הכדורסל של העיר, הסלטיקס, שייטה לאחת העונות הגדולות בתולדותיה בעוד הפטריוטס הצליחו לשבור כל שיא והגיעו לסופר בול עם מאזן מושלם של 0:18. דווקא אז, במעמד הכי גדול של הספורט האמריקני, הצליחו הפטריוטס לשמוט יתרון מבטיח על הניו יורק ג'ייאנטס – 35 שניות לסיום. פלקסיקו בורס שייט לטאצ'דאון והפך את התוצאה. 14:17 בסיום לניו יורקים שאף אחד לא ספר. במקום להיכנס לספרי ההיסטוריה עם עונה מושלמת – הפטריוטס של 2008 יזכרו כלוזרים הגדולים בהיסטוריה של הסופר בול.
רוג'ר פדרר
טוב, האמת שקצת קשה לקרוא לטניסאי שמחזיק ב-13 תארי גראנד סלאם לוזר אבל אי אפשר שלא להכניס אותו לרשימת המפסידים של שנת 2008 ולו רק בגלל ההפסד לרפאל נדאל בגמר ווימבלדון. זה לא רק שהמשחק, שערך כמעט חמש שעות, נחשב בעיני מומחי טניס רבים למשחק הטניס הטוב בהיסטוריה.
העובדה הפשוטה היא שהקרחון השוויצרי נמס דווקא במשחק הכי חשוב בקריירה שלו. המשחק שיכול היה להפוך אותו רשמית לטניסאי הגדול בהיסטוריה. זה היה הניצחון שהיה חסר לו כדי לשבור את שיאו של ביורן בורג ולזכות 6 פעמים ברציפות בטורניר הטניס החשוב ביותר בעולם ובדיעבד ההפסד גם מנע ממנו להשוות את שיאו של סמפראס במספר הזכיות בטורנירי גראנד סלאם. סביר להניח שהוא עוד יעשה את זה בשנה הקרובה, אבל גם אם כן, זה יהיה רק מהמקום השני בעולם.
נבחרת גרמניה
"כדורגל משחקים 90 דקות ובסוף גרמניה מנצחת 0:1". זו קלישאה חבוטה שבמקרים רבים, אולי רבים מדי, הוכיחה את עצמה בעבר. השנה, לשמחת חובבי הכדורגל השמח, הקלישאה איבדה את אמינותה סופית.
בגמר טורניר אליפות אירופה שהתקיים ביוני האחרון, התייצבה מול המכונה הגרמנית נבחרת ספרד שנחשבת באופן מסורתי לנבחרת לוזרית במעמדים גדולים. הספרדים שכבשו בצרורות עד הגמר, דווקא הם, ניצחו בתוצאה הדחוקה 0:1 משער של פרננדו טורס את הגרמנים הפייבוריטים. הספרדים זכו בגביע ראשון לאחר 44 שנים. הגרמנים עדיין מנסים להבין איך זה קרה דווקא להם.
קובי בראיינט והלייקרס
זו הייתה אמורה להיות השנה של קובי בראיינט. עם הזיכרון הקולקטיבי בקליפורניה של שלוש האליפויות עם שאקיל אוניל, קובי נדרש לקחת את הקבוצה על הגב ולספק את הסחורה. הפעם הוא התחיל לחמם מנועים מוקדם ונבחר, לראשונה בקריירה שלו, ל-MVP של העונה הסדירה. ולא בכדי, הוא עשה את זה עם 82 הופעות (100%) במשחקי הלייקרס, כולן בחמישייה כמובן. לאחר הצטרפותו של פאו גאסול הספרדי, הדרך לאליפות נראתה כבר מובטחת, בעיקר לאחר הדעיכה של הסלטיקס במשחקי הפלייאוף במזרח.
אמריקנים קיבלו את הגמר הקלאסי ובמשחק הרביעי, בלוס אנג'לס, במצב של 1:2 לטובת בוסטון, הובילו הלייקרס ביתרון מבטיח של 24 נקודות בדרך להשוות את הסדרה כולה. הסלטיקס לא התכוונו לוותר בקלות ולאחר ריצה של 3:21 הצליחו לחזור למשחק, לנצח אותו 91:97 ולקבוע את הקאמבק הגדול בתולדות גמר ה-NBA, בדרך לניצחון בסדרה וזכייה בתואר על חשבון בראיינט, שאמר בסיום: "לא יודע מה קרה. הרטבנו את המיטה והשארנו כתם ענקי ששום שמיכה לא תוכל לכסות".
טייסון גיי
גמר ריצת המאה מטרים באולימפיאדת בייג'ין אמור היה להנפיק את אחד מרגעי השיא של האולימפיאדות בכל הזמנים עם משולש הספרינטרים אוסיין בולט, אסאפה פאוול וטייסון גיי.
הדרמה האמיתית של מלכת הספורט התרחשה עוד לפני הגמר המיוחל. הג'אמייקנים בולט ופאוול עלו לגמר בקלות, לאחר שסיימו ראשונים את מקצי חצי הגמר שלהם . אבל דווקא גיי האמריקני, אלוף העולם ב-100 ו-200 מטרים, פישל ברגע האמת, סיים חמישי במקצה ולא הצליח להשתלב בשמינייה המובילה כדי להעפיל לגמר.
הצרות של האתלט לא עצרו כאן. גיי, שהיה מועמד מוביל למדליית הזהב יחד עם נבחרת ארה"ב החזקה, הפיל את המקל בריצת השליחים והרס את הסיכוי למדליית זהב אמריקנית בתחרויות הריצה. ללא ספק, טייסון גיי היה הלוזר הגדול של אולימפיאדת בייג'ין. ואף מילה על שם המשפחה שלו.
אברם גרנט
נוהגים להגיד ששחקנים אחראים על ניצחונות, בעוד המאמנים אשמים בהפסדים. במקרה של אברם גרנט ושחקני צ'לסי, הקביעה הזאת די הולכת לאיבוד. גרנט מפתח תקווה הצליח להגיע לעמדת המאמן באחד מהמועדונים הכי מפורסמים בעולם והצליח להביא את השחקנים שלו לכמה בארות, אבל לא שתה מאף אחת מהן – לאו דווקא באשמתו.
"התחת של אברם", אותו ביטוי שהמציא יוסי בניון, שבא לתאר את המזל של מאמן נבחרת ישראל לשעבר, הצליח להביא את צ'לסי לגמר גביע הליגה האנגלית, גמר ליגת האלופות ועד לפסע מאליפות אנגליה. אמנם השחקנים שלו הם אלו שרצו על המגרש, אבל קשה להתעלם מאלילת המזל שהאירה פנים שוב ושוב לבעל של צופית. ואז, דווקא ברגע האמת, בדו קרב הפנדלים מול מנצ'סטר בגמר הצ'מפיונס ליג במוסקבה – היה זה ג'ון טרי, הקפטן המהולל, שנפל על התחת. התמונה של גרנט בגשם הסוחף במוסקבה, עולה במדרגות לקבל את מדליית הכסף, שומרת לו מקום של כבוד ברשימה שלנו.
צביקה שרף
כמו במקרה של אברם גרנט וצ'לסי, גם צביקה שרף הוא לא האחראי הבלעדי להפסדי מכבי ת"א בעונה החולפת. כמו גרנט, גם צביקה הוזעק באמצע העונה כדי להחליף מאמן וכמו גרנט – הוא הצליח, עם לא מעט מזל, להוביל את הקבוצה שלו למרחק נגיעה משלושה תארים – והפסיד את כולם. ואולם, המקום של צביקה ברשימה הובטח עוד לפני שהפסיד בגמר גביע אירופה לצסק"א מוסקבה ואפילו לפני שהפסיד את אליפות ישראל בשנייה האחרונה להפועל חולון של מיקי דורסמן.
את תואר "לוזר השנה" לשנת 2008 הבטיח לעצמו צביקה שרף בגמר גביע המדינה בפברואר האחרון, אז הצליחה מכבי ת"א שלו לשמוט יתרון של 22 נקודות (18 נק' בתחילת הרבע הרביעי) ולהפסיד 89:93 להפועל ירושלים של דן שמיר. אם זה לא מספיק, הקואוץ' פשוט סירב לקבל את ההפסד, ביזה את מעמד נשיא המדינה והוריד את שחקניו לחדרי ההלבשה טרם הוענק הגביע למנצחים מהבירה.
לא כל מי שמפסיד הוא לוזר. מייקל ג'ורדן החטיא יותר מ-9,000 זריקות בקריירה, הפסיד יותר מ-300 משחקים ופספס 26 זריקות עם הבאזר, שהובילו להפסדים. מישהו רוצה להגיד שג'ורדן לוזר?