לפני פחות משלושה חודשים, יצאה נבחרת בוסניה למשחק ידידות באוסטריה. זה היה משחק ההכנה האחרון של הבוסנים לקראת המשחק מול נבחרת ישראל (שישי, 21:45), אך נראה כי מי שלקחו את המשחק ברצינות רבה יותר, כהכנה אמיתית למפגש עם ישראל – היו האוהדים הבוסנים ולאו דווקא השחקנים עצמם.
את ה-1:1 בין האוסטרים לבוסנים אף אחד לא באמת זוכר, ובצדק, אך על מה שהתרחש ברחובות וינה ביממה שלאחר המשחק – דיברו ועוד ידברו.
האוהדים הבוסנים, שכאלף מהם הגיעו למשחק ידידות בווינה, הוכיחו פעם נוספת עד כמה הם "חמים", ואף מעבר לכך. בבירת אוסטריה התקיימה הפגנת פרו-פלסטינית, והבוסנים, כשאלכוהול בדמם, הצטרפו להפגנה באופן פעיל במיוחד, כשהם צועקים "לשחרר את פלסטין", ולהרוג את כל היהודים".
משטרת וינה טענה שפתחה בחקירה, מרכז שמעון ויזנטל הגיש לאופ"א בקשה להעמדה של ההתאחדות הבוסנית לדין, אך נראה כי 100 האוהדים שלקחו חלק כבר מזמן לא מודאגים מההשלכות שיהיו למעשיהם – פשוט כי לא יהיו כאלה.
צפו בהפגנת הבוסנים באוסטריה
מכאן תגיע הצרה?
כבר לא מעט שנים שהאוהדים הבוסנים ידועים כאלימים במיוחד. בין אם זה במשחקי הנבחרת, ובין אם בקרבות הצמרת בליגה המקומית – אבוקות, חזיזים, רימונים ושאר חפצים הם דבר שבשגרה. והעסק לא הופך לשקט ורגוע יותר.
אם חזרתם של אדין דז'קו ושל ודאד איבישביץ' לסגל מפחידה את אלי גוטמן, אופיר מרציאנו וחוליית ההגנה, התנועה הבוסנית שקמה ב-2009 צריכה להפחיד כל ישראלי שיגיע לאצטדיון. "התנועה לגאווה לאומית בוסנית (BPNP)", שבשנים האחרונות גדלה וגדלה, רואה ביהודים את הסכנה האמיתית: "יש להם השפעה גדולה ביותר מדי תחומים – כמו פוליטיקה, כלכלה, תרבות, דת וספורט, ומנהיגים ברחבי העולם הם בובות של המנגנון הציוני". אותה תנועה, רואה במשחק בין ישראל לבוסניה הזדמנות לתפוס מעט כותרות, והפגנות צפויות להתרחש ברחבי העיר וליד האצטדיון.
שדה הקרב בשירוקי
הוכחה אחת לאותה אלימות מדוברת, ולחוסר האהבה של הבוסנים לישראלים, מגיעה מקיץ 2007, אותו אוהדי הפועל תל אביב לא ישכחו.
האדומים יצאו למשחק חוץ בשירוקי במסגרת גביע אופ"א, ולאחר שעלו ל-0:1 החלו לזרוק האוהדים חזיזים ואבוקות. במהרה הפכו היציעים לשדה קרב, כשהשוטרים המקומיים חובטים באוהדי הפועל ואף עוצרים את חלקם, ובמקביל אוהדי המארחת זורקים חפצים לעבר הקהל שהגיע מישראל.
"הם צעקו "זיג-הייל" ועשו תנועות שמזוהות עם הנאצים. לא נשארנו חייבים, וזרקנו עליהם אבוקות", נזכר אוהד הפועל שהיה באותו משחק. בסיום המשחק, אוהדי שירוקי לא נשארו חייבים, המתינו ליד האוטובוסים של אוהדי ושחקני הפועל והשליכו אבנים, כסאות ומוטות. גם האוהדים האדומים שעברו משחק חוץ או שניים באירופה במהלך חייהם, זוכרים לרעה את אותו לילה בבוסניה וטוענים שזו הייתה חוויה קשה במיוחד.
מי שהיה שם באותו משחק הוא ליאור בוגנים, שליח "מעריב". "צריך להגיד את האמת, הכל התחיל בגלל אוהדי הפועל תל אביב, שזרקו אבוקה ובתוך רגע האווירה התחממה", סיפר בוגנים שזוכר כל רגע ורגע מאותו משחק: "המשטרה הבוסנית חזקה, לא משחקת משחקים. בתוך שניות מרגע זריקת האבוקה הם העיפו את כולם החוצה, העלו אותם על האוטובוס וזרקו אותם מהמגרש".
"הייתי הישראלי היחיד שישב שבצד הבוסני, איפה שהעיתונאים. שני עיתונאים נוספים מישראל ישבו בצד של הפועל, ומצאתי עצמי לבד, בלב הבוסנים הזועמים", המשיך בוגנים וסיפר: "פתאום טל חן בא לאיזור, צעקתי לו משהו, והם הבינו שאני מדבר עברית. הם הסתכלו עליי בעיניים מלאות שנאה והחלו לקלל, ומן הסתם חשתי בפחד. היציע שמאחורי השער, השרופים של שירוקי, החלו להצדיע במועל-יד ובלי להבין את השפה, אני מניח שהקריאות היו בגוון אנטישמי".
השנאה הגיעה גם לכדורסל
שבע שנים אחרי אותו משחק בלתי נשכח בשירוקי, הבוסנים הוכיחו שהם יודעים למצוא את הישראלים- ולא רק בכדורגל. שופט הכדורסל ארז גוריון הגיע לשפוט בקיץ שעבר את משחקה של נבחרת בוסניה נגד זו של איסלנד במסגרת מוקדמות אליפות אירופה.
למשחק הגיעו כ-7,000 בוסנים כששני ארגונים אולטראס משלהבים את הקהל כולו. מכיוון שהיה שופט ישראלי, דגל ישראל נתלה באולם – מה שהתסיס את האווירה בצורה חריגה, וגרם לחלק מהאוהדים לתלות את דגל פלסטין לצד הדגל הישראלי. המארגנים שמו לב לנושא, הבינו שהאווירה עשויה להתלקח, ואחרי דין ודברים בין המשטרה לאוהדים הם זזו מהאיזור בו הונף דגל פלסטין, אך הדגלים נשארו שם – ובמקומות נוספים באולם.
בנוסף, דגל ישראל עצום הונף ביציעים, כשצלב קרס מחליף את המגן דוד, וקריאות בגנות ישראל נקראות במהלך המשחק כולו.