מאז היה בן 12 עמית בן שושן החל לשחק כדורגל בבית"ר ירושלים. היום, 16 שנה אחרי, מתוכם 9 שנים בקבוצה הבוגרת ואחרי ששימש קפטן בשנים האחרונות, בן שושן הגשים את החלום הגדול ביותר שלו. לשחק בחו"ל.
בית"ר ירושלים לא עשתה מספיק הקיץ כדי להשאיר את אבי ריקן שחתם בשוויץ. אלי טביב וחיים רביבו לא הצליחו להשאיר גם את בן שושן שחתם לעונה אחת באנורתוזיס פמגוסטה, שם יצטרף למושבה הישראלית הקטנה שכוללת את רוברטו קולאוטי, משה אוחיון וגונסאלו גרסיה.
בראיון בלעדי לאתר ערוץ הספורט נפרד הקפטן בתחושה טובה מבית"ר, למרותה עונה הקשה, מדבר על העתיד, ולא שוכח להעביר מסר לקהל של בית"ר.
"תם פרק ואני מאוד נרגש. עכשיו יש לי אתגר חדש ואני צריך לעבוד. הגשמתי חלום כי זה דבר שמאוד רציתי", מספר בן שושן.
אתה יודע מה אומרים על הירושלמים? שהם מפחדים לעזוב את הבית.
"אני יודע מה אומרים ואני לא כמו כולם. אתה יכול לשאול כל ירושלמי והוא יגיד לך שלגבי זה לא נכון. כשאני מתחיל משהו אני עושה אותו עד הסוף. זה יכול לצאת טוב, זה יכול להסתיים פחות טוב, אבל אני הולך עם זה עד הסוף. אני הולך בלב שלם, עם חיוך. עשיתי פה תקופה נהדרת ועכשיו אני מוכן לאתגר הבא".
בקפריסין אתה תהיה רק עוד שחקן, בבית"ר היית סמל וקפטן.
" זה בסדר גמור מבחינתי. בסך הכל יש לזה גם יתרונות וגם חסרונות. בקפריסין יהיה לי יותר שקט ופחות יהיה על הכתפיים שלי. אני מגיע למועדון טוב, ליגה טובה, כסף טוב. באיזשהו מקום אולי זה יותר מתאים לי כרגע".
האוהדים של בית"ר אומרים שלא עשו מספיק כדי להשאיר אותך.
"אין בי כעס ואני לא שומר טינה. אני מבין מה קורה, ולבית"ר כרגע יש בעיה כלכלית. אני אוהב את המועדון ומאחל לו בהצלחה. נכון ששחקני בית כמוני וכמו אבי ריקן עזבו ואולי גם קובי (מויאל) יילך. זה משהו שהקהל קצת פחות אוהב אבל אני מבין גם את חיים רביבו ואלי טביב שיודעים מה לעשות והם אנשי כדורגל".
סכם את העונה שהיתה.
"היתה עונה קשה. כמו ארבע או חמש עונות במקום אחר. היינו על הגל והעיתוי להבאת הצ'צ'נים היה מוטעה. היו כבר שנים קשות בבית"ר אבל שנה כזו לא היתה ממה שאני זוכר. השנה הזו חישלה לא רק אותי אלא את כל מי שהיה מסביב למועדון והעמיד בפרופורציות".
אם בית"ר תסיים את העונה בפלייאוף העליון, זה ייחשב כהצלחה?
"חד משמעית. הצלחה אדירה. זה יהיה מאוד קשה כי ממה שאני רואה וממה שאני מבין המטרה הזו לא תהיה פשוטה. בית"ר תצטרך לעבור את השנה הזו ואולי גם את השנה הבאה בשלום ואז אני חושב שהשנים הבאות יהיו קלות וטובות יותר".
הרבה ליגיונרים יצאו לחו"ל וחזרו עם הזנב בין הרגלים. אתה לא חושש?
"אני חושב שאני יוצא בגיל מאוחר יחסית, 28. עברתי כבר דברים בכדורגל ואני מרגיש יותר מוכן לצאת לחו"ל מכל הבחינות. מקווה להישאר הרבה ולא לחזור כמו רוב השחקנים".
איזה מסר אתה יכול להעביר לקהל של בית"ר?
"הולכת להיות שנה קשה. הקהל צריך סבלנות, צריך להבין שקשה מאוד לתפקד כשהקהל לא עם הקבוצה. ראינו את זה בשנה שעברה. חשוב שיהיו סבלניי ושיבינו שבשנים הבאות יהיה יותר טוב אבל בשנה-שנתיים הקרובות יהיה קשה".
