זהו, היא כבר כאן. ליגת העל חוזרת אחרי חופשת הקיץ. לפחות שש קבוצות חולמות על אליפות, שחקנים רבים מקווים להיות אלה שיבחרו ככוכבי העונה החדשה ולא מעט מתפללים לעשות את הפריצה שלהם דווקא ב-2012/2013. אז אספנו את הפרשנים שלנו כדי לתת לכם תשובות על השאלות הכי בוערות.
שלמה שרף
האלופה: הפועל ת"א. אני חושב שהם לא פחות טובים ממכבי ת"א ומכבי חיפה. ניצן שירזי הביא שחקנים ברמה גבוהה מאוד דוגמת טל בן חיים, דג'מבה-דג'מבה וג'ון פנסטיל. יש להם שוער מצוין וביחד עם השחקנים המנוסים שנשארו, יש פה חומר לאליפות.
המאכזבת: בני יהודה. משום שעזבו אותה מספר שחקנים (כמו דינו אנדלובו ודן מורי) ולא נמצאו להם מחליפים. המאכזבת השנייה שלי היא מכבי נתניה שאיבדה 7 או 8 שחקנים ואלה שהגיעו במקומם פשוט לא מתאימים.
היורדות: אני נמנע מלציין יורדות. רק אומר שרמה"ש, הפועל ר"ג, בני סכנין, הפועל עכו ואפילו מכבי נתניה ייאבקו על החיים שלהן.
מאמן השנה: צריך להיבחר מהאלופה ולכן זה יהיה ניצן שירזי. אם אתבדה ומכבי חיפה או מכבי ת"א יזכו באליפות, אז ברור שיגיע לראובן עטר או אוסקר גארסיה הפרס.
שחקן השנה: חן עזרא נתן עונה נהדרת במכבי נתניה. אם הוא ישמור על היכולת הזאת, אני מאמין שהוא יבחר.
התגלית: אציין שלושה. ניב זריהן וגדי קינדה ממ.ס אשדוד. בן והבה מקרית שמונה.
אלי אוחנה
האלופה: מכבי חיפה או מכבי ת"א. בין השתיים הללו יתחולל מאבק אמיתי עד סוף העונה. הירוקים תמיד מאורגנים, תמיד חזקים ויש התלהבות עם הגעתו של ראובן עטר. הצהובים הביאו צוות מאמנים שעושה רושם חיובי וביצעו רכישות נבונות. הבאז בקרית שלום יכול להוכיח את עצמו.
המאכזבת: בית"ר ירושלים. בשלב הזה של העונה היא מועמדת לתואר המפוקפק בגלל הבעיות הכלכליות ושחקנים שלא חתמו עדיין על החוזה. גם אם היא תגמור במקום ה-6 זו תהיה אכזבה מבחינתי, משום שבית"ר צריכה לסיים תמיד בין ה-4 הראשונות. לצערי אני לא רואה את זה קורה כרגע.
היורדות: הפועל עכו ורמת השרון יילחמו על מקומן בליגה. אני כמובן לא מאחל להן לרדת אבל על הנייר הן הקבוצות הכי חלשות ואין להן יותר מדי ניסיון. הקבוצה של שמעון אדרי נחלשה מאוד וברמת השרון עלולים לסבול מסימפטום העונה השנייה.
מאמן השנה: אוסקר גארסיה. הגיע הזמן שמאמן זר יצליח בישראל. הוא צעיר, רעב להישגים ומגיע אחרי שלמד אצל הטובים ביותר. זו הזדמנות ראשונה שלו כמאמן ראשי ואני מאמין שהוא יתרום הרבה למכבי ת"א.
שחקן השנה: וינסנט אניימה. זה ממש לא משנה שהניגרי לא שיחק שנה שלמה. לטעמי, מדובר ברכש הכי בטוח והכי מרשים בליגה. לזה יש להוסיף שהוא לא צריך לעבור שלבי התאקלמות בארץ. ללא ספק, שוער גדול.
התגלית: אמיר עגיוב. אני מאוד אוהב את השחקן הזה ואין ספק שמדובר בכישרון בלתי רגיל שיפרוץ.
יהונתן כהן
האלופה: באופן עקבי אני נמנה עם אותם אנשים בתקשורת שמתרשמים ממכבי ת"א בכל קיץ. הפעם יש לי תחושה שלא אצא טמבל כמו בשנים קודמות והעבודה שעושים שם בחודשים האחרונים תוביל את הצהובים להצלחה גדולה.
המאכזבת: לתחושתי, לקרית שמונה יהיה קשה מאוד עם עומס המשחקים בחודשים הקרובים. בנקודת הזמן הנוכחית, סגל השחקנים שלהם קצר מאוד ולהערכתי בשל חוסר הניסיון הם ישלמו ביוקר כשיגיעו לישורת האחרונה באפיסת כוחות. לכן, לא יהיו בפלייאוף העליון.
היורדות: אני תמיד מצביע על הפועל עכו כיורדת ותמיד נכשל בתחזית. הפעם היא איבדה את חוליית ההתקפה המעולה שלה וגם את אלי כהן. שמעון הדרי הוא מאמן מצוין אבל הסגל שלו לא מספיק טוב. היורדת השנייה? בלב כבד אני מצהיר על הפועל ר"ג. אני אוהב את המפעל של משפחת ארקין ומתחבר לסיפור המועדון אבל אין להם את השחקנים הדרושים כדי לשרוד.
מאמן השנה: אלישע לוי. אני משוכנע שהניסיון הרב שהוא צבר בקריירה (גם בנפילות וגם בהצלחות) יביאו אותו רעב ורענן לב"ש. אני בתחושה שהקבוצה שלו תחווה עונה טובה ותסיים בחלק העליון של הטבלה, בין שש הראשונות.
שחקן השנה: אהיה נאמן לתחזיות שלי משנים קודמות ואלך עם תומר סוויסה. באר שבע לא תיקח אליפות אבל השחקן הזה ייתן עונה שידברו עליה עוד שנים רבות. קרית שמונה תתבאס שוויתרה על אחד משחקני הבית הכי גדולים שצמחו אצלה.
התגלית: מורד אבו ענזה. אחרי יותר מדי שנים בליגה הלאומית, הגיע הזמן שהשחקן הזה יממש את הפוטנציאל שלו ויוכיח שאחמד סבע הוא לא הכדורגלן היחיד שמסתתר בליגות הנמוכות ויכול להצליח בליגת העל.
משה פרימו
האלופה: הפועל קרית שמונה תעשה זאת שוב. ראשית, היא המשיכה עם רוב הסגל מהעונה שעברה וזה יתרון גדול. שנית משום שזו הקבוצה הכי מסודרת בליגה עם בעל בית כמו איזי שרצקי שיודע מה הוא עושה. יהיה לה מאבק יותר קשה מאשר חוותה בשנה שעברה אך בסוף היא תזכה שוב באליפות.
המאכזבת: מ.ס אשדוד. בשנים האחרונות הם תמיד היו בשיפולי הצמרת ויצרו שחקני בית טובים. אשדוד לא הייתה תמיד מעניינת, אבל עשתה תוצאות יפות. אולם כעת, התחושה שלי היא שחוסר הידיעה היכן ישחק ניר ביטון יפגע בהם ובנוסף לא התרשמתי מהתוצאות שלהם בגביע הטוטו. לטעמי, יסיימו בפלייאוף התחתון.
היורדות: הפועל רמת גן ורמת השרון. נראה על פניו שהן הכי חלשות. אין להם אוהדים שידחפו אותם קדימה. להפועל רמת גן אין מגרש ביתי אמיתי וזה יעבוד לרעתה. רמה"ש נשענה על הרבה התלהבות בעונה שעברה אבל היא תתקשה לשחזר את ההישג.
מאמן השנה: אם אני הולך על קרית שמונה כאלופה אז אוטומטית גילי לנדאו יהיה ראוי לתואר.
שחקן השנה: חן עזרא. עוד לא נפתחה העונה והוא כבר קיבל זימון לנבחרת ישראל. לטעמי הוא יהיה השחקן הכי משמעותי בליגת העל ותחת ראובן עטר יעשה את קפיצת המדרגה העונה.
התגלית: דין גבאי ממכבי נתניה.
עמרי אפק
האלופה: כרגע אני לא רואה מועמדת אחת שיש לה יתרון על האחרות. האלופה תבוא מבין השלוש: מכבי חיפה, הפועל ת"א ומכבי ת"א. ק"ש לא תוכל לשמור על התואר שלה בגלל העומס ובכל מקרה קשה לי להאמין שקבוצה קטנה תוכל לזכות שוב באליפות.
המאכזבת: בנוסף לאחת משלוש הגדולות שתפשל בסוף, אני לא רואה כרגע את מכבי נתניה כמי שיכולה להתברג בחלק העליון. הפתיחה של הנתנייתים לא הייתה טובה ואני חושש בשבילם שלא יגיעו אל המקומות שהתרגלו אליהם בשנים האחרונות. גם אשדוד תסיים לפי דעתי בחלק התחתון דווקא אחרי עונה יפה.
היורדות: המאבק יהיה בין הפועל ר"ג, עירוני רמה"ש, הפועל עכו ובני סכנין. בית"ר עלולה להצטרף אליהן בתחתית אם לא תצרף בין 3 ל-4 שחקני חיזוק.
מאמן השנה: אני תמיד בעד המאמנים הישראלים, אבל הפעם אני מאמין שהשינוי שאוסקר גארסיה מביא למכבי ת"א יישא פרי והספרדי יזכה להערכה. הוא מגיע ממקום טוב ושם דגש על מחלקת הנוער. מדובר בתופעה מבורכת לכדורגל הישראלי ולא במאמן שבא לגזור קופון ולחזור הביתה אחרי שנה.
שחקן השנה: חן עזרא או גל אלברמן.
התגלית: אמיר עגיוב.
