כשרוני לוי חתם בבית"ר ירושלים, הוא לא תיאר לעצמו עד כמה המצב קשה. כמה מחבריו הטובים אמרו לו שלא יהיה נכון מבחינתו להגיע למועדון, אבל את רוני לוי כל זה לא עניין. "בית"ר זה מועדון גדול, מועדון שאני אוהב ולקחתי את התפקיד הזה בתוך דקות", הוא אומר בראיון מיוחד לאתר ערוץ הספורט.
עד עכשיו, המאמן העדיף שלא לסכם, אבל אחרי הבטחת ההישארות, הרבה לפני מה שחשבו לא מעט מהפרשנים, רוני לוי מדבר. על המחשבות, המו"מ מול אלי טביב, המשבר, העתיד והחלומות.
עונה קשה. אין דרך אחרת להגדיר את העונה שלכם.
"אפשר להגיד שהגעתי בסיטואציה קשה מאוד. הקבוצה הייתה במשבר, אחרי חמישה הפסדים רצופים וזאת למרות שקצב צבירת הנקודות של הקבוצה היה טוב יותר מהיכולת על המגרש. אני מסתכל בהרבה היבטים ובחלקם אני מרוצה. חמישה מחזורים לסיום העונה נשארנו בליגה, מקום ראשון באי ספיגת שערים וישנה הזדמנות לתת לשחקנים צעירים לשחק ולצבור ניסיון, וזה בעונה שכולם אמרו שבית"ר תרד ומשחקת רע".
חששת שתרדו ליגה?
"חד משמעית כן. כבר אחרי השבוע הראשון של האימונים והמשחק הראשון הבנתי מהר מאוד שהמצב קשה ויש פה סכנה ממשית לרדת ליגה אם אשאר עם הסגל הזה. אספר לך משהו שלא סיפרתי לאף אחד. במחצית נגד הפועל חיפה, כשסיימנו ב-2:2, נכנסתי לחדר ההלבשה ואמרתי לדוד אמסלם וצחי טיאר 'אלוהים ישמור, המצב רע מאוד. זו קבוצה לרדת ליגה, אני אבוד ביג-טיים ואנחנו בבעיה גדולה'. אני לא מתבייש להגיד לך שלא ישנתי בלילות ואמרתי את זה גם לאלי טביב כי דאגתי ופחדתי מהמצב של בית"ר".
היו רגעים שאמרת לעצמך שאולי עשית טעות?
"עבר לי בראש שאולי מיהרתי עם ההחלטה, אבל ברגע שלקחתי את ההחלטה עם כל הפחד וכל החשש ידעתי שאלך עם זה עד הסוף. כל הסיטואציה מאוד מורכבת ובעייתית. בחמש השנים האחרונות הקבוצה הייתה בתחתית ובעונה שעברה נשארה רק במחזור האחרון בליגה".
השחקנים רצו שתמשיך, למה לא ניסית להתגמש במו"מ עם אלי טביב?
"גם אני מאוד רציתי להמשיך כי אני מאוד קשור לבית"ר ומאוד אוהב את המועדון והקהל. היו לי שיחות עם אלי טביב וזה לא הסתדר וחבל. אני מאחל בהצלחה לכל מי שיהיה חלק מהמועדון הזה. בינואר כשהגעתי, התגמשתי במו"מ. חשבתי שאני צריך לקבל את מה שמגיע לי וזה בסדר שטביב החליט שלא".
ועכשיו אחרי שנשארתם בליגה איזה ציון תיתן לבית"ר בתקופתך?
"מאז שהגעתי לבית"ר, אני חושב שאם הייתי צריך לתת ציון זה היה עומד על בין 7 ל-8. כשבאתי לבית"ר היו כאלה שאמרו שרוני לוי מאמן צמרת ורגיל לקבוצות ששם ונראה איך הוא יתמודד בפלייאוף התחתון. אז אני חושב שעשינו עבודה בסדר גמור".
מאז שהגעת, אמנם הפסקתם לספוג בצרורות, אבל משחק ההתקפה לא עבד?
"מאז שהגעתי אנחנו במקום הראשון באי ספיגת שערים ומקום שלישי בכלל בליגה. כשאתה מגיע לקבוצה שכל הפרשנים אומרים שהיא מועמדת ודאית לירידה והכי חלשה בליגה אז הדבר הראשון שאתה רוצה הוא לייצב את המשחק הקבוצתי, הטקטי וההגנתי. בעניין הזה עשינו עבודה מצוינת".
אבל הביקורת היא למה זה מגיע על חשבון משחק יפה?
"בשלב ראשון זה היה על חשבון משחק ההתקפה. אם אני צריך לבחור בין קבוצה חשופה לבין קבוצה שתהיה מאוד מאורגנת וטקטית וקצת יהיה לה קשה למעלה, אז זה מה שאני מעדיף בשלב הראשון. בשלב השני כבר שיפרנו את הנושא ההתקפי והגענו להרבה הזדמנויות עם שני חלוצים בהרכב כל פעם, אבל לא היינו חדים ליד השער".
האוהדים לא ממש אהבו את הסגנון.
"אני יכול להבין את הקהל. לבית"ר יש קהל מדהים שרוצה שהקבוצה שלו תרוץ למעלה ותיקח תארים אבל לפעמים קשה לו עם התוצאה שנלחמים על החיים שלה בליגה".
אם היית נשאר עם הסגל שקיבלת מאלי כהן ולא מחזק את הקבוצה הייתם יורדים?
"ללא ספק כן. המצב היה קשה. הבאנו רכש אבל גם שחררנו שחקנים. הבאנו שישה ושחררנו חמישה ואף אחד לא הבטיח שלא ניפול ברכש כמו קבוצות שעשו רכש גם בינואר ולא הצליחו. אצלנו בארץ יש נטייה לחשוב שהבאת שחקן ומחר הוא צריך להיות הכי טוב בעולם. הייתי אצל אלכס פרגוסון בהשתלמות והוא אמר שלא משנה איזה שחקן אתה מביא, גם הכוכב הגדול ביותר, השנה הראשונה היא שנה קשה וכל מה שאתה מקבל ממנו מעבר למה שציפית זה בונוס. לפעמים גם לשחקנים הכי טובים לוקח שנה להתאקלם".
איך הרגשת שהאוהדים במחזור האחרון מחו עם שטרות כסף ביציעים, כאילו את השחקנים מעניין רק כסף?
"הרגשה לא נעימה. יש אווירה לא טובה וזה חבל. מאוד חבל".
במשבר האחרון והשבתת האימון המסכם לפני רמה"ש בחרת לא לקחת צד.
"לא נכון מבחינתי היה לקחת צד. שוחחתי עם השחקנים ואמרתי להם את דעתי וניסיתי למנוע שביתה. אני יודע שאני מאמן עד סוף השנה ולא ממשיך, כך שלא נכון היה להטיף ולדחוף למקומות שאני לא זה שיהיה כאן בעתיד, אני לא חושב שזה נכון".
אתה היית שובת?
"לא שבתתי אף פעם כשחקן והיו תקופות שלא היה קל".
איך הרגשת שאתה בא לאימון מסכם ופתאום חוזר הביתה בלי לאמן?
"נסעתי מהאימון שכולם עזבו והיה לי עצוב. הרגשה רעה. אתה מגיע לאימון מסכם יממה לפני משחק מול קבוצה שנלחמת על חייה בליגה ופתאום אין אימון. פעם ראשונה שהרגשתי מועקה".
מוסר התשלומים צריך להיות טוב יותר, לשחקנים יש מחויבויות.
"בשבילי כדורגל זה הכל בחיים. זה המקצוע, התחביב והדבר שאני הכי אוהב, לכן אני לא האיש לשאול אותו על שביתה. אני לא מאלה שעושים אימון וממהרים הביתה. אז נכון יש ילדים, משפחה ומנהל בנק אבל שבוע, עשרה ימים, שבועיים אני אישית יכול לספוג, אבל אני לא דוגמא".
איך לעבוד עם טביב?
"לי לא היה קשה לעבוד איתו. הייתה לי תקופה טובה. כל הזמן טביב כיבד אותי והתנהג בהגינות ויחסינו טובים".
איך אתה רואה את העתיד של בית"ר?
"בית"ר זה מועדון עם עוצמה, קהל גדול ותקשורת חזקה. גם אם המועדון יהיה בתקופה לא טובה בסוף בית"ר תמצא את הדרך לצמרת של הכדורגל הישראלי בחזרה. בשנה הבאה יש לקבוצה יתרונות כי ההכנות ייחלו בזמן ויש כבר כמה שחקנים שעברו תהליך העונה ומחזיקים בחוזים לשנים הבאות".
איפה אתה רואה את עצמך עוד כמה שנים, לאו דווקא בעונה הבאה?
"אני לא יודע מה יהיה מחר, אבל אני יכול להגיד לך מה אני רוצה שיקרה. אני רוצה יום אחד להיות מאמן נבחרת ישראל".
זה החלום?
"זה החלום הריאלי".
והלא ריאלי?
"הלא ריאלי לא יקרה, אבל זה לאמן בקבוצה גדולה באנגליה".
שם השאיפה?
"שם החלום, לפעמים חלומות מתגשמים".
