הגעתו של סטיבן כהן להפועל תל אביב מסמלת, במידה רבה, את השפיות בצד האדום של הכביש, לעומת רכש חסר פרופורצייה של היריבה העירונית.
הבאה של שחקן כמו סטיבן כהן, למרות שהוא שיחק בסך הכל בהפועל רעננה החלשה, הוא דוגמא לחשיבה נכונה של ההנהלה, שמעדיפה להביא שחקנים טובים מליגת העל, על פני סימני שאלה יקרים מליגות שונות בעולם.
הצרפתי המוכשר הציג יכולת מרשימה במשחקי רעננה העונה ובעיקר הוכיח אופי של ספורטאי גדול. גם כשגוסטבו בוקולי הגיע למכבי חיפה ממכבי אחי נצרת הורמו הרבה גבות, אבל בסוף ראינו ששחקנים טובים של קבוצות קטנות, בהחלט יכולים להפוך לכוכבים של הגדולות.
אם הפועל תל אביב תעפיל לליגת האלופות, שחקנים כמו שבחון וכהן יהיו תוספת מאוד חשובה לסגל ויורידו הרבה מאוד לחץ ועומס מהכתפיים של איתי שכטר וגילי ורמוט. אבל יש דבר אחד שיקבע יותר מכל את היכולת של האדומים העונה וזו חוליית ההגנה.
הבאתם של אלבארס לעמדת המגן הימני ופרנסמן לעמדת הבלם תעשה טוב להגנה האדומה, אבל צריך להבין עד כמה השילוב דה סילבה - אניימה היה קריטי עבור היכולת של האדומים העונה. קשה להאמין שפרנסמן יהיה טוב כמו הבלם הברזילאי המעולה ואם אכן הפועל תמכור את אניימה, שום סכום בעולם לא יביא לה שוער יותר טוב ממנו.
האדומים עשויים לפתוח את העונה הבאה בלי שניים משלושת השחקנים הכי חשובים שלהם (בנוסף לורמוט) וגם התקפה גדושה שבשחקנים מוכשרים לא תרגיע את אלי גוטמן והמערכת האדומה, שקודם כל בנויה על הביטחון של הגנה חזקה.
הכתוב הינו טור דעה
