כבר לפני המשחק של בית"ר ירושלים מול ב"ש, היה ברור שאין לאלי כהן סיכוי אמיתי לנצח, אבל יותר מכך, לשרוד עם סגל כזה יהיה משימה כמעט בלתי אפשרית. זה לא נראה טוב, גם אם היו משחקים עוד שעתיים, לא היה בבית"ר מי שייתן גול. ביחס להרכב איתו הם עלו, הצעירים האלה עוד היו בסדר, ולפרקים אפילו תקפו, אבל זה לא נראה טוב. אני לא יודע אם דוד רביבו זה האיש שצריך או מסוגל לסחוב את הקבוצה, אבל עיקר הטענות הן בעיקר לחיים רביבו, שלא ברור איך הוא, בתור מישהו שיודע משהו על כדורגל, נותן יד לסגל כזה. לא שומעים את קולו לגבי חיזוק, ולא ברור מה תפקידו ומה הוא עושה בקבוצה הזאת.
דווקא מהאלופה, מכבי ת"א, ציפינו שתזכיר למה התגעגנו לליגה, אבל כמה מאכזב היה לגלות שהיא הפסיקה לשחק אחרי 6 דקות. הצהובים ניצחו ואי אפשר לבוא אליהם בטענות, אבל זה היה מול קבוצה חלשה. זהו תפקידו של המאמן להשאיר אותם רעבים, ואולי אחרי העליה לליגה האירופית היתה אצלם קצת רגיעה והתרופפות.
הפועל עכו שחררה שחקני מפתח כמו אוהד קדוסי, תמיר כחלון ונבויסה מרינקוביץ', ולא הביאה שום מחליף ברמה שלהם. כשדבר כזה קורה בקבוצת תחתית שבשנה שעברה נלחמה על חייה, אין הרבה אופציות - אתה צפוי להיאבק נגד הירידה. ההתקפה וההגנה סבלו מהרבה בעיות והקבוצה שלהם לא היתה מוכנה לליגה.
גם רמה"ש היתה עבורי אכזבה גדולה כיוון שחלק גדול מהשחקנים הבכירים שהם הביאו בקיץ לא שיחקו כי לא הצליחו להעביר אותם בבקרה. במקרה הזה, זה אפילו לא היה בגלל שחסר כסף, אלא כי ההנהלה גילתה ברגע האחרון שחסרים ניירות ואישורים רפואיים, שחרורים וכו'. מה שהם עשו אשתקד היה נהדר, אבל זה לא יחזור וזו תהיה עונה קשה בגרונדמן.
בצד החיובי - הפועל באר שבע מאותתת לליגה על משהו רענן וחדש. מול בית"ר היא שיחקה מחצית אחת טובה ומחצית שניה רעה, אבל אני חושב שהנצחון שחרר אצלם לחץ. למרות זאת, היריבה שלהם היא לא קנה מידה לכלום, ולכן נצטרך לחכות ולראות כיצד הם יעמדו בציפיות. אליניב ברדה ומאור בוזגלו לא הדהימו אבל אפשר לראות מהירות וקבוצה זריזה שעובדת, גם סיראז' נסאר הרשים אותי. דווקא דובב גבאי היה הפעם יותר חלש. נגד הפועל ת"א בשבוע הבא יהיה להם מבחן רציני, ואגב, עד עכשיו אני לא רואה עדיפות לתל אביבים.
