פרסום ראשון. אלי טביב, בעלי בית"ר ירושלים, מנהל משא ומתן מתקדם עם איש העסקים אלדד פרי על כניסה לשותפות בבעלות של המועדון, כך נודע הבוקר (שישי) לאתר ערוץ הספורט.
לפני יציאת הבעלים לארצות הברית נפגשו מספר פעמים טביב ופרי, בעל חברת אחזקות שמתמחה ביזמות עסקית ונדלן בארץ ובחו"ל, כאשר על פי גורמים המקורבים לשניים גם ראש עיריית ירושלים ניר ברקת מעורב בסוד העניינים.
על פי המתווה שהוצע במהלך הפגישות, כל בעלים יחזיק ב-50 אחוזים, ימונה יושב ראש מוסכם על ידי שניהם וכל אחד יצטרך להתחייב להעביר במשך 5 השנים הראשונות כמה מיליוני שקלים לטובת חיזוק המועדון במטרה להחזירו לצמרת הכדורגל הישראלי. "אלדד הסכים למתווה ונשאר לקוות שטביב יסכים לו גם", אמר מקורב לאיש העסקים. חשוב לציין כי טיוטת חוזה כבר הועברה בין הצדדים.
פרי, שהינו כלכלן ועורך דין, יצא לפני מספר ימים לחופשה ואמור לחזור בתוך עשרה ימים. בתחילת השנה הצליח איש השיווק של בית"ר, אבנר קופל, לגייס את פרי לסייע לבית"ר ועד עכשיו העביר איש העסקים 900 אלף שקלים למועדון, ולא פעם אמר כי קבוצת אלדד פרי רואה בשיתוף הפעולה עם בית"ר מהלך לטווח ארוך.
טביב עצמו סיים את שנתו הראשונה כבעלים של בית"ר, ואחרי שנה כל כך קשה, כנראה שהוא מבין את גודל ההשקעה לה נדרש. לפני תקופה קצרה הוא פירסם מכתב פתוח באתר הקבוצה, ובו הצהיר לראשונה כי יהיה מוכן למכור את בית"ר אם יגיע רוכש, וכן כי לא זכה לראות כספים שהובטחו לו על ידי אנשי עסקים ועל ידי ראש העיר. אחרי שפתח את הכיס בינואר האחרון והביא שחקני רכש שסייעו להישאר בליגה, הבעלים רוצה לקבל תמיכה כלכלית ממקור נוסף בכדי להעמיד קבוצה ראויה.
אריאל הרוש נפרד ממאמן השוערים
"במשך עשר שנים, משה בן דוד ליווה והוביל אותי משוער בנערים ועד לשוער הראשון של בית"ר ירושלים ונבחרת ישראל. היום הוא פוטר מבית"ר וסיים תקופה ארוכה בה היה חלק משמעותי מהקבוצה וזכייה בחמישה תארים. בית"ר ירושלים איבדה היום איש מקצוע גדול, דמות למופת שטיפח שוערים רבים ואדם שבית"ר ירושלים תמיד הייתה בליבו", כתב הרוש בחשבון הפייסבוק שלו.
"זהו רגע לא קל עבורי, משה בן דוד היה הרבה יותר מהמאמן שלי. מעל להכל הוא היה מנטור שלי ושל שוערים רבים נוספים. היום אני יכול להגיד בגאווה שאת כל הקרדיט לקריירה שלי אני חייב לו", הוסיף השוער. "את הפרידה ממשה אסיים במשפט של ריצ'ארד באך: "אל לך להתעצב בבוא העת לומר "שלום". הפרידה חיונית היא קודם שתוכל לשוב ולהיפגש. ופגישה מחודשת בין אם עברו רגעים או גלגולי חיים, אכן מובטחת לאלה שהיו ידידים.
"אני בטוח שדרכינו עוד יפגשו בעתיד. משה היקר, בהצלחה בכל אשר תלך, אני בטוח שבכל מקום שבו תעבוד, יזכו לנכס גדול!".