איברהים נדאללה היה השחקן המוסלמי האחרון ששיחק בבית"ר ירושלים. המגן שהגיע לבירה ממכבי תל אביב, דרש לעזוב את המועדון ב-2004 לאחר שעבר לטענתו התעללות מצד אוהדי בית"ר על רקע אמונתו הדתית.
שישה שבועות בלבד החזיק נדאללה בבית"ר עד שאזר אומץ וביקש ממאמנו דאז, אלי אוחנה, לעזוב את המועדון ולחזור לניגריה. כיום המגן השמאלי כבר בן 27 ומשחק בליגה בארצו. הוא נדד בין לא מעט מועדונים ולבש לא מעט צבעים במהלך התקופה שחלפה, אבל לא שוכח את החוויות שעבר בישראל.
נדאללה שמע על הרצון של בית"ר להתחזק בשני שחקנים מוסלמים והזיכרונות הקשים מהתקופה הקצרה בבירה מיד צפו ועלו אל פני השטח. בראיון בלעדי לאתר ערוץ הספורט הוא משחזר בגילוי לב את הימים הלא-פשוטים שעבר וקורא לשחקנים מוסלמים לחשוב פעמיים, אפילו שלוש, לפני שהם מסכימים להגיע לבית וגן.
"עזבתי את בית"ר בגלל שהאוהדים התעללו בי, זו הסיבה", מתעקש נדאללה. "זו הייתה חוויה מרירה מבחינתי. שרו לי 'בן זונה', 'ערבי, לך הביתה'. בניגריה התנהגות כזו בחיים לא חוויתי וזה קרה לי רק בבית"ר. מהמדינה שבאתי ממנה היריבות לא הייתה פוליטית ולא עדתית, ובגלל שאני מוסלמי לא יכולתי לשחק בבית"ר".
כשנשאל אם ניסה להתמודד עם המצב כשהיה בירושלים, עונה המגן הניגרי בגילוי לב בראיון לאתר ערוץ הספורט: "ניסתי לדבר עם האוהדים, אבל לא היה עם מי לדבר. אלי אוחנה רצה אותי, אבל לא יכולתי להמשיך. אמא שלי התחננה אליי שאחזור הביתה וברגע הזה נשברתי".
מה יש לך להגיד לאוהדי בית"ר?
"אני רוצה לומר להם שכדורגל זה לא דת. לא צריך להפוך כדורגל לדבר דתי. צריך להפריד בין דעות פוליטיות לכדורגל ולכבד את כל הדתות. בדיעבד, לא הייתי מגיע לבית"ר וממליץ גם למוסלמים לא לעשות את הטעות שאני עשיתי, כי אני לא מאמין שהקומץ הקיצוני יכול להשתנות".
כזכור, דירקטוריון בית"ר ירושלים אישר את העסקה הנרקמת מול טרק גרוזני להחתמתם של החלוץ זאור סדאייב והקשר ג'בראיל קדאייב, שני שחקנים מוסלמים שעשויים להגיע כחיזוק כבר בחלון ההעברות הנוכחי. בתגובה, פתחו חלק מאוהדי בית"ר במחאה, שלוותה במסרים גזעניים ובמעצרם של מספר אנשים, שלושה מתוכם הורחקו מהמגרשים לתקופה של שנה וחצי.
