אפשר להגיד הרבה דברים על אוסקר גארסיה. הוא קיבל לא מעט ביקורת בתקופה האחרונה - על ההרכב הפחדני, על ההתרסקויות במאני טיים ועל הכדורגל הלא-שוטף-במיוחד. אפשר להגיד, ואולי חלק מהדברים גם נכונים. אבל בסופו של יום, המאמן הספרדי מתנער מכל מה שבסביבו, מוביל את מכבי תל אביב לעונה טובה ומשתיק את כל מקטרגיו כבר בשנתו הראשונה בליגת אבי לוזון. הערב (שבת) וטיפסו שוב למקום הראשון עם 1:2 על מכבי נתניה, שירדה אל מתחת לקו האדום.
הפעם, אוסקר היה זה שלפחות בדיעבד ניצח את המשחק. איך? חילוף אחד נכון, של רוברט ארנשו שנכנס בדקה ה-62, היה זה שהביא בסופו של יום את 3 הנקודות היקרות למכבי ת"א אחרי ההפסד למכבי חיפה במחזור הקודם. וגם, למען האמת, מכבי נתניה עזרה לו בזה. הקבוצה של טל בנין כל נאיבית, כל כך חלשה וחייבת להתחיל להתרגל לטייטל המחייב של "קבוצת תחתית".
היהלומים מנתניה, על כל כמויות הכשרון, הכסף שנשפך שם בפגרה והציפיות הגדולות, הם מועמדים בכירים לירידה. בזמן שהפועל רמת גן, בני סכנין ואפילו הפועל חיפה מגלות סימני התאוששות, אי אפשר שלא להתייחס לצהובים מהשרון כאל קבוצה שיכולה למצוא את עצמה בלאומית. הכושר הגופני לקוי (ויעידו על כך 20 הדקות החד צדדיות בסיום), ההגנה כבדה ואחמד סבע מזכיר את מלך שערים של העונה שעברה רק בשם. עם ארטילריה שזכו לא ממש יוצאים לקרב.
אבל כל זה לא מעניין את אוסקר, גורדי קרויף וג'ייק אנגלידיס, שמצליחים למחוק בכל פעם מחדש מהלקסיקון את המילה "משבר". מי שחשב שאחרי ה-1:0 מול מכבי חיפה בקרית אליעזר תגיע הקריסה הרגילה העונתית של מכבי, התבדה - ובגדול.
זה אולי עוד מוקדם לומר את זה, אבל ממחזור למחזור עושה רושם שב-2012/13 לצהובים יש את היכולת לעשות את זה, סוף סוף, אחרי 10 שנים. עם זאת, כאמור, זה לא ממש הלך חלק שכן לא מעט דקות של דאגה עברו על הספסל של המכבים. הלחץ אולי בא לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר בדקה ה-54, כאשר אוסקר רצה להחליף את גונסאלו גארסיה, אך עוזרו רובן מרטינס לא ממש הבין את ההוראה - ודווקא מואנס דאבור היה זה שהוחלף.
פאניקה? לא בממלכת אוסקר, שמשדר פאסון משבוע לשבוע ומצליח לתפקד בסיר הלחץ המבעבע בצד הצהוב של תל אביב. עם אלירן עטר (שכבש גם הערב והגיע ל-14 שערים העונה), מהראן ראדי וגל אלברמן - שנראים נהדר - מכבי בהחלט בדרך הנכונה. עכשיו רק שחודש ינואר יעבור בשלום, עת וינסנט אניימה יהיה באליפות אפריקה, ואפשר להתחיל להגיד בקול את המילה ההיא, שלא נשמעה בקרית שלום כבר 10 שנים.
מהלך המשחק
המקומיים פתחו בטירוף ועלו ליתרון כבר בדקה ה-4. דאבור השתלט על כדור תועה ברחבה, עבר את צ'נאמו והוכשל על ידי השוער. זיו אדלר הצביע בצדק על הנקודה הלבנה ואלירן עטר בעט בקור רוח לרשת. 0:1 מהיר למכבי. גם הפיגור המהיר לא ממש גרם לנתניה ללכת קדימה, שכן התל אביבים המשיכו לשלוט. עטר (15) ניסה את כוחו מחוץ לרחבה אך פיספס את המסגרת.
האורחים התקרבו מעט בדקה ה-27, אך הבעיטה של יוסי שבחון מ-16 מטרים החטיאה את החיבורים בסנטימטרים. בדקה ה-33 הרשת של אניימה כבר זזה. צ'ראן הסתנן בין כל מגיני מכבי ובעט מ-16 מטרים לפינה הקרובה. 1:1. רק 3 דקות חלפו ודג'אני מצא את סבע בכדור עומק מדהים, אך החלוץ החטיא ברשלנות מ-6 מטרים. 1:1 במחצית.
מכבי החלה בהתלהבות את החצי השני וגם הגיעה מספר פעמים לאיזור המסוכן. ראדי (49) ירה בנגיעה אחת ריקושט מ-20 מטרים, צ'נאמו עמד במקום הנכון והדף. הצהובים המשיכו להיות טובים יותר ואלברמן (60) מצא רק את הקורה בבעיטה חזקה מ-20 מטרים אחרי ערבוביה ברחבת נתניה. 6 דקות חלפו ומתפרצת מהריה של האורחים, בהובלתו של פינאס, הסתיימה ברגלו של שבחון שבעט מ-8 מטרים לידיים של אניימה.
בחלוף דקה היה זה עטר שמצא את עצמו לבד ברחבה, אך אורי שטרית גלש ומנע שער בטוח. מזל גדול לנתניה. בסופו של דבר, הלחץ של הצהובים נשא פרי. ראדי נותר לבד בצד ימין של הרחבה ומצא את ארנשו בנבדל ברור. מול שער חשוף, החלוץ הוולשי הוותיק לא התקשה לכבוש. 1:2 למכבי תל אביב.
הרכבים
מכבי תל אביב: וינסנט אניימה; שרן ייני, איתן טיבי, קרלוס גראסיה, יואב זיו; מהראן ראדי, גל אלברמן, גונסאלו גארסיה (רוברט ארנשו /62); דור מיכה (רפי דהן /75), מואנס דאבור (גאל מרגוליס /54), אלירן עטר.
מכבי נתניה: לואיגי' צ'נאמו; טובארנו פינאס, עידו לוי, עמרי בן הרוש, אורי שטרית; קובי דג'אני, עומר צלישר, יוסי שבחון (עומר פרץ /69), ירדן כהן (לירן שריקי /79), דראגן צ'ראן; אחמד סבע.
