ביום שני סמוך לשעה 21:00 יעלה ערן זהבי שוב על הדשא באצטדיון בלומפילד בפעם הראשונה מזה שנה וחצי, אותו דשא שהאיר לו פנים פעמים רבות בעבר. זהבי יצא מחדר ההלבשה וברגע שייכנס אל האצטדיון יפנה את מבטו אל שער 5 בתקווה לראות שם את הפרצופים המוכרים שכל כך אוהבים אותו. אבל אז, ירכין זהבי את מבטו ויסתכל על החולצה, יביט ימינה ושמאלה אל חבריו החדשים לקבוצה ויבין, אולי בפעם הראשונה, שהוא צהוב.
המעבר למכבי של ערן זהבי, סמל אדום במידה מסוימת, יצר הדים בעיר. אוהדי הפועל רותחים על השחקן, שנכנע לטענתם לתאבת בצע. אוהדי מכבי, לעומת זאת, שמחים בעיקר על כך שמישהו שמזוהה כל כך עם היריבה בחר בעריקה לשורותיהם. מעבר לאינטראקציה המורכבת עם הקהל, הוא יצטרך להתמודד עם האתגר המקצועי והמנטלי המובן של הסתגלות למקום חדש, לעומת מועדון בו כבר הוכיח את עצמו.
מה משותף לפליקס חלפון, יעקב הלל, ג'ון פנסטיל, בן לוז, אלון אופיר ויוסי שבחון? ניחשתם נכון, כולם ועוד רבים חצו את הקווים בין הקבוצות של תל אביב. לא בהכרח באופן ישיר, לא בהכרח תוך זמן קצר, לא בהכרח בצורה סוערת. הנציג האחרון ברשימה הוא ערן זהבי, ובמקרה שלו מדובר במעבר קצת יותר טעון. כיצד משפיעה חציית הכביש על שחקן? שאלה טובה, אבל אין תשובה אחת פשוטה.
מי שנחשב לראשון שעבר בין הקבוצות ולמעשה פרץ את הדרך הוא גבי לסרי. המגן החל את דרכו בצד האדום ועלה לקבוצה הבוגרת ב-1975. לאחר שבע שנים בהפועל, עבר בעונת 1982/3 למכבי, זאת בעקבות מסע שכנועים של דוביד שווייצר, מאמנו בהפועל שערק גם הוא. מעבר של שחקן מצד אחד של העיר למשנהו לא היה מקובל באותה התקופה, והמהלך זכה לכינוי "הבגידה הגדולה". בהפועל אמנם הערימו קשיים, אבל לסרי התעקש וזכה לשחרור רק אחרי המחזור השמיני. "אוהדי הפועל לא האמינו שעברתי. זה בלתי נתפס לעשות מעבר כזה כשכל החיים מקללים אותך ופתאום אתה הופך לאחד משלהם", סיפר בעצמו בעבר. ואיך זה הסתיים? רצה הגורל ובסוף אותה עונה נפגשו השתיים לדרבי בגמר הגביע, שהלך לצד האדום. בסיומם אותה עונה עזב המגן לטובת מכבי נתניה וב-1985 חזר לקבוצת נעוריו וזכה איתה באליפות.
שנים מאוחר יותר, פליקס חלפון עשה את המעבר מאדום לצהוב. הוא לא היה סתם שחקן בהפועל, אלא אחד שגדל במועדון, הפך לקפטן החל מ-1997 ואף זכה עימה בגביע בעונת 1998/9. בתחילת עונת 1999/2000 מונה דרור קשטן למאמן והחליט לשחרר את חלפון, כיוון שייעד לתפקיד המגן הימני את אילן בכר. חלפון עבר דווקא ליריבה העירונית, אותה אימן אז אברהם גרנט, ובמדיה שיחק עונה אחת בלבד וכבש שלושה שערים. לדבריו, מה שהקל עליו את המעבר הייתה העובדה שנזרק מהפועל. "האוהדים סלחו כי הם ידעו שההנהלה הראתה לי את הדרך החוצה. אני לא הלכתי בגלל הכסף. לערן האוהדים של הפועל לא יסלחו", הוא טוען. חלפון מוסיף שלדעתו הזמנים השתנו ולכן המעבר של זהבי פחות בעייתי ממה שנשמע: "אני לא אתפלא אם הוא גם ינשק את הסמל, צריך לחשוב על העתיד וזהבי עשה את המהלך הנכון מבחינה כלכלית ומקצועית". ואיך הקשר יתאקלם בצהוב? לדעת הקפטן לשעבר הנחיתה תהיה רכה: "זה תלוי הרבה בחוסן המנטלי שלו. הוא מספיק בוגר, אז לא תהיה לו בעיה. ברגע שהוא ייכנס לעניינים, הקהל של מכבי ישכח הכל וירים אותו על הכתפיים".
מי שעשה את הדרך ההפוכה, מצהוב לאדום, היה קבלן התארים יעקב הלל. המגן השמאלי החל את דרכו בהפועל לוד ובעונת 1991/2 הגיע למכבי ת"א וזכה עמה באליפות. לאחר מכן עבר לעונה אחת לבית"ר,וחזר לצהוב לעוד שלוש עונות. בסך הכל זכה עם מכבי בשתי אליפויות ושלושה גביעים, עד שהצטרף לאדומים. בדיעבד, מספר הלל, אותו מעבר הציל לו את הקריירה: "מכבי שחררה אותי כי רצו להצעיר את הסגל ועברתי לטייבה, איתה ירדתי ליגה. פתאום הפועל באו עם ההצעה וידעתי שזאת ההזדמנות האחרונה שלי". הלל הצליח לתרום מהקארמה שלו לאדומים, זכה איתם בגביע ובדאבל והיה שותף להעפלה לרבע גמר גביע אופ"א. 15 שנים לאחר מכן, הוא נזכר בתחושות שליוו אותו בדרבי הראשון באדום: "הייתי בטירוף, רציתי להוכיח למכבי שהם טעו כששחררו אותי ונתתי את כולי. ניצחנו 0:1 ולא היה מאושר ממני בעיר". המפתח להצלחה של זהבי בצהוב, הוא טוען, הוא המחויבות שיראה על המגרש: "האוהדים מתחברים בסוף למי שנותן את הנשמה, לא מעניין אותם כשרון או מאיפה באת". ואיך זהבי יתקבל ביציעים? "המזל שלו הוא שמכבי מארחת ויהיה לה רוב ביציעים. לערן יהיו חיים קשים עם אוהדי הפועל, כי הם רצו אותו והוא בחר בכסף".
להלל המעבר עשה טוב ולימים הוא גם השתלב בצוות המקצועי ובהנהלה, אבל אחד שהחציה כבר הייתה עבורו חלק מהדעיכה הוא ברוך דגו. הקשר נרכש על ידי הצהובים בגיל 19 מאשדוד והגיע על תקן של הבטחה ענקית. כבר בעונתו הראשונה הראה ניצוצות, והשיא הגיע כמובן בדרבי בחצי גמר הגביע בו כבש צמד ועלה לגמר. בעונת השיא שלו (2002/3) כבש 14 שערים, בישל עוד 12 והצעיד את מכבי לאליפות האחרונה שלה בעשור האחרון, כשהוא משאיר בצד את הכוכב והסמל הצהוב אבי נמני. בשער 11 לא סלחו לדגו על כך שתפס את מקומו של אלילם ומיררו לו את החיים. דגו נשאר בקבוצה עוד שתי עונות, בלט בליגת האלופות ובעונת 2005/6 עבר ליריבה העירונית.
"זו סיטואציה קשה לשחקן כדורגל", מודה דגו. "זה עושה הרבה רעש ובלאגן וצריך זמן להתרגל. לפעמים גם האוהדים לוקחים את זה למקום רגשי ועושים לך חיים קשים. במקרה שלי, עשו לי את המוות במכבי והאוהדים של הפועל, לעומת זאת, נתנו לי הרבה אהבה". במדי האדומים לא הצליח דגו לשחזר את היכולת הטובה שהפגין בצהוב, ולאחר שלוש עונות בינוניות עם שני גביעים שוחרר והמשיך במסע הנדודים. לדעתו, זהבי עשה את ההחלטה הנכונה: "היום מה שמדבר זה כסף. שחקן צריך ללכת לאיפה שיש לו את ההצעה הכי טובה, מה עוד שבהפועל לא יכולים היו לעמוד בעלויות שלו. אם הוא היה עובר ישירות מהפועל למכבי זה היה בעייתי, אבל בגלל שהוא היה בחו"ל בין לבין האוהדים קצת יתרככו".
במקרה של עומר פרץ, שעבר מהפועל למכבי בעונת 2006/7, גם התאקלמות חלקית לא נרשמה. השחקן, שאביו ויקי היה סמל במכבי, עבר בנוער של הפועל ונחשב מאוד מזוהה עם האדומים. לאוהדים בצהוב זכור במיוחד הנוהג שלו לנשק את הסמל עם המגל אחרי שערים. לדבריו, העובדה שהיה מזוהה עם האדומים פגעה בו מאוד: "התבטאתי נגד הקהל והייתי מזוהה עם הפועל, כך שזה גרם לי לא מעט בעיות. האוהדים של מכבי עשו לי חיים קשים". מה שקצת היטה את הכף במקרה שלו הייתה דווקא הופעה מעולה שלו בדרבי, בו ניצחה מכבי 1:3 כאשר החלוץ הצטיין ואף בישל את אחד השערים למשה ביטון. "אחרי שנתתי דרבי טוב היחס קצת השתנה, אבל עדיין הגרעין הקשה של הקהל לא סלח לי ועד היום אני מצטער שעברתי". לדעתו, לזהבי לא צפויים קשיי התאקלמות כמו שהוא חווה: "לאוהדים של מכבי לא קל לקבל את זהבי, הם שמחים בעיקר כי הוא העדיף אותם על הפועל. אבל אם הוא ייתן דרבי טוב, זה יקל עליהם להתרגל והוא יכול להפוך לפייבוריט שלהם".
זהבי הוא לא השחקן היחיד בסגלים הנוכחיים של הקבוצות שעשה את המעבר. גם וינסנט אניימה וסאבו פאביצ'ביץ' עשו את הדרך ההפוכה. במקרה שלהם, המעבר עבר די חלק. אולי בגלל שהם זרים ובלי היסטוריה כשחקני בית. האם הנודד האחרון יכול להפוך מסמל אדום לסמל צהוב? "היום הכל זה מזומנים, והסמל היחיד הוא הסמל על השטר", מצהיר חלפון בקריצה. זהבי אמנם ידוע כשחקן קר רוח ויכול להיות שכל עניין חציית הקווים לא ממש ישפיע עליו. אולי באמת אין לו סנטימנטים כלפי האדומים, אבל גם הוא יודע שהצלחה במכבי וכניסה ללבבות האוהדים מתחילה בניצחון בדרבי על קבוצת נעוריו.
