1. מופע אימים, מפגן של אגו, לא שופטים אדם בצרה. כל הכותרות והסופרלטיבים לראיון העצבני שנתן אבי לוזון בסיום המשחק במושבה, מובילות למסקנה אחת – הכדורגל הישראלי רקוב ביסודו מהמון סיבות – שום ועדה או אלף ועדות לא יצליחו לנקות אותו, לבטח לא להציל אותו. פשוט צריך להמתין למותו במתכונת הנוכחית, אז להקים משהבו חדש מהיסוד שיועתק מחו"ל.
ההתבטאות הקשה ביותר של לוזון היתה בעניין בתי הדין. הוא לא סתם אוהד או בעל תפקיד, הוא ראש הפירמידה. גם ראש הממשלה נתניהו וקודמים לא בתפקיד, לא מאוהבים במערכת המשפט תרתי משמע. אבל האם ניתן לתאר נבחר ציבור כמו רוה"מ מצהיר שאין לו אימון במערכת – ונשאר בתפקידו?
אין בעיה עם ההתבטאות הזו, יש לה רק שני פתרונות: או שאבי לוזון יודיע היום על הפסקת כהונתו כיו"ר ההתאחדות, או שלחילופין יודיעו כל חברי בתי הדין המשמעתיים וביה"ד העליון על הפסקת עבודתם לאלתר. כולל נשיא בית המשפט המחוזי המחוזי בדימוס, השופט אורי גורן, שאמור להיכנס לתפקידו בביה"ד העליון ב-1 ביוני. מערכת שיפוטית אינה יכולה לתפקד, כאשר יו"ר העמותה הממנה והמעסיקה אותה מצהיר קבל עם ושכונה שאין לו אמון בה. אם לו אין אמון והוא הרי מכיר אותם, את חלקם באופן אישי, איך הציבור יאמין בהם? על זה נאמר "גם אוויל מחריש, לחכם ייחשב". לוזון אדם חכם מספיק, כדי להבין שמההתבטאות הזו אין דרך חזרה, אבל איני רואה אותו מסיק מסקנות אישיות. הכדור עכשיו אצל הדיינים. לא מדובר בכבודם האישי ו/או במעמדם המקצועי. מדובר כאן בהתייחסות הציבור אליהם. אם הם לא מתפטרים קולקטיבית היום, אפשר לסגור את המוסד הזה.
2. האירועים בעילוט הם עוד טיעון מנצח לחוסר הנחיצות בוועדות למיניהן. העסק הזה יצרי, מגזרי, רקוב ומטונף לחלוטין. אין שום וודאות לשחיתות ברורה בהעברת כספים מיד זו או אחרת ללשחקן אחד או לרבים. אבל לבטח יש כאן אחווה מגזרית, במקרה הזה של הערבים, במקרה בית שאן והשרוכים של המקופחים, שאין לה מקום בספורט מקצועי. ההחלטה של הטוטו-ווינר לכלול את משחקי הליגה השנייה בכדורגל נגועה בחוסר שיקול דעת. הכדורגל הישראלי מתקיים מהימורים, חוקיים ובלתי חוקיים. החוקיים לא חייבים להיות חלק מהליגה השניה. אם קובי כדורי, יו"ר נס ציונה מצהיר: "בליגה הלאומית יש מחלה, מחלת ההימורים. כל הקבוצות נגועות במחלה. אני יכול להגיד שכמעט בכל משחק בליגה התקיים ליין של הימורים", חובה היה לעצור את המשחקים עד לחקירת כל, אבל כל שחקני הליגה הזו בגלאי שקר. הממסד שואף להשתיק את הסוגייה, להמשיך להביא מהמרים לקופה של הספורט (הטוטו) שמגייסת מהציבור 1.3 מיליארד שקל בשנה. לא חוקרים, לא בודקים ברצינות, הכל טיוח.
אם הפרקליטות לא מגישה כתב אישום נגד מוטי אבוקסיס שהוקלט ע"י עבריינים מצהיר שקנה חמישה משחקים בליגה א' כדי לעלות לליגה הלאומית, חבל לנו על הזמן. אגב, עדות על הליך הקניות והמכירות נשמע בעדויות בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, במשפטו של חני זגורי. למי ששכח, האיש ריצה מאסר של שנתיים על מעורבותו בהפועל באר שבע, שם שיחד חמישה שחקנים. הפעם הוא ספג עונש של 15 שנה, אבל העבירות הקשורות בכדורגל בוטלו. אז מי בדיוק מופתע ממה שקרה בעילוט? מי בדיוק מופתע מהרפיון שתקף את בית"ר ירושלים? כן, כן, זו מהשרוכים בבית שאן, במשחק שלה בבאר שבע.
3. אלונה ברקת קיבלה מחילה. יש לה צ'אנס נוסף. הקבוצה שלה פשוט לא שווה כלום, אף לא אחד מהשחקנים. אם היא מתכוננת לעוד עונת הישרדות ב-2012/2013 חבל על כספה וזמנה. אם היא שואפת להיות אחת מארבע-חמש הקבוצות בליגה, היא חייבת לשנות את התפיסה, בעיקר את ההקשבה לעצות אחיתופל, או שאר השבטים בדרום. לפני שהיא משקיעה לירה סורית דפוקה, היא חייבת להחתים מאמן שהחתמתו תביא כשרונות לנגב, לחוזים ארוכי טווח. 3-2 שנים. אם היא לא מצליחה לשים את ידה על מאמן כזה, שתחפש מוצא פילנטרופי אחר לכספה ולמירצה. הרי בלי הפרחחים ממלאבס, היא היתה מכיילת בבוקר את הכתובת של אסי גלבוע.
