קבוצות מצליחות רבות בארץ ובעולם, נשענות על שנתונים מוכשרים במיוחד במחלקת הנוער. כך לדוגמא מכבי חיפה שזכתה באליפויות תחת רוני לוי עם דור שכלל את ליאור רפאלוב ובירם כיאל. אפילו בית"ר ירושלים הנוכחית נשענת במידה רבה על השלד שזכה ב-2 אליפויות בליגת הנוער בשנים 2006/7 ו-2007/8, וכלל את אריאל הרוש, קובי מויאל, אבי ריקן וחן עזריאל. אפילו ברצלונה (ויסלח לי אלוהי הכדורגל על ההשוואה) הציגה בשבוע האחרון 11 שחקני בית על המגרש.
גם בהפועל חיפה היה דור זהב שכזה, דור שהוביל את הקבוצה לאליפות מרשימה בליגת הנוער בעונת 2005/6 וכלל שחקנים שהיו אמורים לסחוף בעתיד את קבוצת הבוגרים בחזרה לימים היפים של רובי שפירא ז"ל. קבוצת הנוער ההיא בהדרכתו של שלומי דורה כללה כישרונות מבטיחים, שחלקם כיכבו בנבחרות הצעירות של ישראל כמו אושרי רואש, גל אראל, רן יצחק, רן אבוקרט, חנן ממן (אז בנערים), הישאם כיוואן, אמיר אבו ניל ועוד. הדור הזה אמור היה להסתכל למכבי חיפה בעיניים.
העונה ההיא היתה מדהימה מבחינת הפועל חיפה. את האליפות היא הבטיחה שני מחזורים לסיום עם ניצחון גדול 3:4 על הפועל תל אביב, כשרן יצחק (היום ברמה"ש) כובש רביעייה מדהימה. אצל התל אביבים אגב כיכבו באותו משחק ביברס נאתכו, בן שהר ודני בונדר. האוהדים עדיין זוכרים שבאותו המשחק נכחו לא פחות מ-2,000 צופים בקריית חיים והיה ריח של שינוי באוויר (אולי הם התבלבלו בעצם עם הריח של בתי הזיקוק?).
הפועל חיפה הקדימה בהפרש של 9 נקודות את היריבה העירונית, מכבי חיפה, שהייתה במקום השני ונראה היה שמצפה עתיד ורוד לקבוצה הבוגרת, שאז דשדשה בליגה השניה.
דורה, מאמן הקבוצה אמר לאחר הזכיה ההיסטורית באליפות: "להפועל חיפה יש עתיד. יש לנו חבר'ה טובים שמשחקים כדורגל והם גם בחורים טובים. אם ידעו לטפח אותם נכון ולשלב אותם בצורה נכונה, ולא לזרוק אותם מיד למים הקרים, נרוויח בסיס טוב לכמה שנים טובות".
ובכלל, אליפות אדומה בחיפה, לא משנה של איזה קבוצה, באיזה ענף או באיזה גיל, היא סיבה למסיבה לאדומים שנחשבים תמיד לאנדרדוג של העיר. "ההרגשה היא נפלאה" הסביר אז דורה, "מי שלא גר בחיפה, לא מבין מה זה אומר שהפועל חיפה לוקחת אליפות. אנחנו כל החיים נמצאים בצל של מכבי חיפה". הסיכוי לצאת מהצל שמטיל יענקל'ה שחר על האדומים נראה היה גדול מתמיד והעתיד נראה מבטיח. אבל משהו התפקשש בדרך.
ההתחלה בבוגרים היתה טובה. דורה עלה עם החבר'ה הצעירים מהנוער לבוגרים ובעזרת שילוב של שחקני בית עם שחקנים וותיקים הצליח להחזיר את האדומים לליגת העל. "כאשר חתמתי בהפועל חיפה דרשתי חוזה לשלוש שנים, על מנת לבנות את הקבוצה סביב החבר'ה הצעירים האלה", מספר דורה. ובאמת, בתוך שלוש שנים הצליח דורה ביחד עם הבעלים יואב כץ שהציל את הקבוצה מפירוק ב-2004, להחזיר את האדומים בחזרה לבמה המרכזית של הכדורגל הישראלי.
ההמשך היה צפוי להיות מבטיח, הסגל הצעיר שעלה ביחד עם המאמן איים להוות בתוך כמה שנים כוח משמעותי בליגת העל. "בשנה הראשונה שעלינו המטרה הייתה להישאר בליגה בניגוד לכל העליות הקודמות שישר ירדנו", מספר דורה. הוא הצליח במשימה, והקבוצה סיימה בעונת 2009/10 במקום ה-11 והבטיחה את הישארותה בליגת העל.
הציפיות לעונה השנייה בליגת העל כבר היו גבוהות יותר, ואז בדיוק החלו הבעיות. תחילת העונה לא היתה טובה והבעלים כץ איבד את הסבלנות לחבר'ה הצעירים ולמאמן הצעיר שהחזירו אותו לליגת העל. לכן, הוא פיטר את דורה והחתים במקומו את ניצן שירזי. העונה עם שירזי אמנם הייתה טובה והקבוצה המשיכה בהתקדמות וסיימה במקום השביעי. אבל ההתקדמות, מסתבר, הייתה זמנית. כבר בתחילת העונה התגלו חריקות במכונה והקבוצה נקלעה לגל של הפסדים, שירזי החל להביא שחקני רכש ואיבד את האמון בשחקני הבית ובסופו של דבר, מצא את עצמו גם בבית.
הבעיה לדברי דורה, לאו דווקא הייתה נעוצה בשחקנים, אלא בניהול של המועדון, "אם היו ממשיכים ומבססים את הקבוצה על השחקנים הצעירים בתוספת כמה זרים, הקבוצה הייתה מגיעה להישגים, אבל לא עשו את זה, הקבוצה לא נבנתה טוב, לא הייתה סבלנות ובחרו להתבסס על שחקני רכש".
אז מה קרה לדור הזהב האדום? רבים מהשחקנים עדיין נמצאים בקבוצה אך לא הצליחו להפוך לכוכבים של ממש ובקושי הפכו לשחקני הרכב. אושרי רואש היה אחד הכוכבים של הקבוצה וציפו ממנו להוביל אותה להישגים, אבל רואש בינתיים מתקשה להנהיג את הקבוצה ופלירטט עם קבוצות רבות בניהם גם היריבה העירונית.
הישאם כיוואן לא מצליח לתפוס מקום של קבע בהרכב, כמו גם גל אראל ורן אבוקרט המוכשרים שנעים בין הרכב לספסל. אמיר אבו ניל סובל מפציעות חוזרות, עודד אלקיים מתייבש על הספסל הירוק ושמעון הרוש נדד עם דורה לסכנין. מי שכן שדרג את עצמו הוא חנן ממן, אולי דווקא בגלל שעזב עם שירזי להפועל ת"א.
לדברי דורה אסור עדיין להספיד את הדור הזה. "הם שחקנים טובים ועובדה שאת אושרי רצו בהרבה קבוצות וחנן מצליח בהפועל, אמנם משהו התפספס אבל הם עוד לא אמרו את המילה האחרונה והם עדיין בסיס טוב מאוד. ואם ימשיכו להאמין בהם הם יוכלו להצעיד את הפועל חיפה בחזרה לימים יפים".
באופן אירוני פחות מ-24 שעות לפני הדרבי החיפאי, מתקיים במדריד המשחק בין ריאל לאתלטיקו (ושוב, סליחה על ההשוואה). אמנם אי אפשר להשוות בין הקבוצות, אבל אולי אתלטיקו יכולה להוות השראה לאדומים (למרות ההפסד), כיצד בונים קבוצה צעירה ודינמית בתוספת מספר שחקני רכש ומאמן כריזמטי ומצליחים לקרוא תיגר על האחות הגדולה והמוצלחת יותר של העיר.
האם דור הזהב של הנוער עוד לא אמר את המילה האחרונה? אין ספק שהישארות בליגה תהיה צעד הכרחי בכדי לשמור על הגחלת. ניצחון בדרבי יכול להיות התחלה של הוצאת העגלה האדומה מהבוץ. בינתיים אגב, מתפתח דור חדש במחלקת הנוער של המועדון (בהנהגת שחר הירש) שכבר מתדפק על דלת הקבוצה הבוגרת, וקבוצת הנוער נמצאת במקום השני בליגת הנוער, אחרי מכבי חיפה כמובן. נו מה חשבתם?
