"אני שמח שהצדק יצא לאור ועצוב שעזבתי את בית"ר, זה עדיין הבית שלי", כך פותח אריאל הרוש - ללא ספק אחד הספורטאים הכי מעניינים כיום בישראל - את הראיון המיוחד שערכנו עימו. השוער, שעזב לאחרונה את מועדון נעוריו לאחר מאבק ממושך עם אלי טביב הגיע לתכניתינו, "אנשי העונה", והביט אחורה, על הכל, במבט מפוכח. החל מהיחסים עם האוהדים, דרך נבחרת ישראל, פרשת הצ'צ'נים והקבוצה הבאה - ועד, כמובן, לטביב עצמו. רשות הדיבור להרוש.
הקהל והרוש - תולדות הסכסוך
"כשהצ'צ'נים הגיעו, חלה תפנית ביני לבין הקהל, הם הבינו אותי לא נכון", מתחיל השוער לגולל את הקרע בין לבין יושבי היציעים. "הייתי חייב לללכת למסע"ת ההיא. לא קיבלו את זה יפה, קיללו אותי ואת המשפחה בכל אימון, שלחו לי הודעות נאצה בלי סוף וזה עיצבן אותי. יצאתי עליהם בגלל זה - והם חשבו שהאשמתי אותם בגזענות. אבל אני רציתי בסך הכל רציתי לשמור על השחקנים שבאו מבחוץ, כי אם הייתי יוצא לאירופה ומתקבל באנטישמיות - כך הייתי מצפה שחבריי לקבוצה ינהגו".
בעונה האחרונה, כזכור, הקרע רק העמיק - למרות שנדמה היה כי הדברים בדרך לפתרון. הרוש מסביר: "3,000 איש באו וקיללו רק אותי, יצאתי עם משטרה ויס"מ, זה לא נעים. אחר כך הורדתי מכבודי לטובת בית"ר ועשינו סולחה, במרכאות. למרות זאת, כנראה שהאוהדים לא סלחו, כי עכשיו איש לא עשה דבר כדי להשאיר אותי. תראו את גילי ורמוט, שהיה צריך לעזוב את הפועל ת"א בגלל כסף. אבל האוהדים הפגינו, כי הוא סמל, וזה עזר. לא שדרשתי משהו קיצוני, אבל חשבתי שיהיה יפה אם הקהל יעביר מסר לטובתי. רצה הגורל ורצה אלי טביב - ואני לא שם יותר. הייתי עושה הכל שוב, אבל אולי מסביר את כוונתי טוב יותר. הקהל הבין אותי לא נכון בסיפור הצ'צ'נים".
טביב? "אכלתי את עצמי מבפנים"
אם היחסים של הרוש מול הקהל היו מורכבים, אז מה יש לומר על היחסים עם טביב? רק לאחרונה, כידוע, פסק הבורר כי הרוש משוחרר לאלתר מבית"ר ויוצא לדרך חדשה. הנה הגרסה שלו: "כשהייתי 'מנודה' בקושי דאגו לי למים קרים באימון, ניסו לשבור אותי ושאחתום על חוזה לא מכבד ולא מכובד. ההתנהלות היתה פסולה, אני שחקן בית וביקשו ממני לקצץ 60 אחוז, כי לטביב לא היה מתאים לשלם את הסכום בחוזה. הוא ידע שיש לי חוזה לעוד שנה רק, ידע שאני חייב לשחק כדי לשמור על מקום בנבחרת ושאני אנזק מאוד. יום לפני האימונים קיבלתי מכתב שאני לא בתכניות ושאם לא אקצץ לא אשחק. זה איום לכל דבר. העברתי מסר שזה לא מקובל עליי ומאז לא פנו אליי יותר".
"נמני דיבר עם טביב, וכנראה שזה לא הלך, כי צד אחד פשוט לא רצה. אם היו טביב היה אומר לי 'החוזה כבד, אני רוצה שוער אחר', היינו פותרים הכל יפה. אבל זה לא קרה. לכן לא לחצנו יד בבוררות כי היה מתח, העיניים לא נפגשו בכלל. הוא ניסה לגרום לי נזק, גם תדמיתית. אני שתקתי ואכלתי את עצמי מבפנים, אבל ידעתי שהאמת שלי תנצח. הם התנהלו בתקשורת, גם כשקנסו אותי, שמעתי על זה בתקשורת, על הקיצוץ גם. ידעתי שהם מאיימים עליי ושזה פסול, ולכן הקלטתי שיחות בטלפון. השיחות היו מנציגיו של טביב, אבל המסר היה מאיים".
מרד הדמעות
אבל זה לא הכל. לטביב והרוש יש בטן מלאה אחד על השני, כשגם כאן - הטריגר הגיע עוד בעונה שעברה. "טביב בעצמו לא דיבר איתי מאז אפריל, הוא חשב שעשיתי מרד", חוזר הרוש לנקודת הפתיחה. "היו שנים בבית"ר עם קורנפיין שלא קיבלנו שכר 3-4 חודשים, אבל אז היה עם מי לדבר. איציק היה מדבר ללב, מדבר על בית"ר, מסביר שצריך להתחשב - ואז שתקנו ולא פנינו לארגון השחקנים. אבל אצל טביב פנו אליי שחקנים שלא גומרים חודש".
הרוש ממשיך: "פניתי למנהל הקבוצה ולחשב - ולא היו תשובות. הרגשנו שלא שמים עלינו, הרגשנו כמו שכירי חרב. פנינו לטביב, ביקשנו תאריך והבטחנו לא לעשות בלאגן, למרות שהרבה רצו. הסברתי להם שאלי לקח את הקבוצה ושיש לה חובות. ביקשתי שידבר עם השחקנים - הוא סירב. אבל השחקנים אמרו שזה לא מקובל עליהם והחרמנו אימון כדי שיתייחסו אלינו".
אתה כועס על טביב?
"הוא בחר בדרך שלו, כמה שזה קשה. לא אלכלך, כי בית"ר חשובה לי ואני מאחל לה בהצלחה. יש כעס, ברור, אבל זה לא יעזור כבר. זה היסטוריה. הבוררות לא היתה הימור, כי דיברתי אמת - זה מקרה של שחור על גבי לבן. ההתנהלות של בית"ר כעת משדרת לשחקנים מבחוץ נורה אדומה. זה קורה גם בעוד קבוצות - 'המנודים' - צריך לחוקק נגד זה כי שחקנים ייגמרו קריירה על כלום".
בית"ר, בית"ר
עם כל הכעס על טביב, להרוש עדיין יש פינה חמה בלב לבית"ר. אבל קשה מאוד לנתק את כעת את כל הגורמים. "יש 600 מנויים ו-0 מנויי זהב, זה אומר משהו על הניהול", אומר. "אם יהיו בעיות יפנו רק לטביב, הוא בנה את הקבוצה מאפס ומעכשיו כשלון לא ייפול על השחקנים - יפנו אצבעות אליו והוא יצטרך לתת תשובות. נשארו שם רק 2 שחקני בית, צעירים שלא יכולים להוביל כרגע".
ומה עם המחליף?
"כל גול שהוא יקבל באשמתו, ידברו על כך שאני הייתי יכול לעצור את זה... זו הבחירה שלו, אני הייתי שמח להישאר, ורוצה שירוויחו עליי כסף, כי גדלתי שם ומגיע להם. הייתי מסכים להאריך חוזה כדי שטביב ימכור אותי בהמשך, הוא לא הסכים, ועכשיו הוא הפסיד בגדול גם את הכסף הזה, של מכירה עתידית שלי".
הקבוצה הבאה?
"אני מעדיף לצאת לאירופה, זה חלום ילדות, אבל קודם כל, שחשוב לשחק. כל הקבוצות עם סגלים סגורים, סיימו עם רכש כבר מזמן, במיוחד שוערים, שתמיד מביאים מוקדם. זה קשה, אצטרך רק להעביר את העונה, אבל העיקר לשחק ולהרוויח חזרה את הנבחרת. לא יהיה פשוט, אבל עברתי דברים יותר קשים ואעבור גם את זה. אין לי בעיה לצאת לחו"ל בתור שוער שני ולהתחרות על מקומי, אני מאמין בעצמי".
אפרופו נבחרת
"אני בטוח במעמד שלי, אולי גוטמן ייתן לי צ'אנס להוכיח שאני ראוי, למרות שלא שיחקתי חודשיים. טעיתי נגד מקסיקו וזה קרה לגדולים ממני, אבל זה רק חישל אותי ואין לי מה לתרץ. עובדה שכמה ימים אח"כ היה לי משחק טוב נגד הונדורס. היה טוב לגלות שגוטמן נתן לי גב וסמך עליי, שוער לא נבחן במשחק אחד. מקווה לעמוד בשער נגד בלגיה בספטמבר".
