הגדולה של הפועל קרית שמונה העונה טמונה אולי דווקא בעובדה שכל משחק עבורה היה בדיוק אותו דבר. מול הפועל פתח תקוה וראשון לציון, כמו מול מכבי חיפה והפועל תל אביב חניכיו של רן בן שמעון עלו על הדשא עם משחק הלחץ שלהם, הנעת הכדור המסודרת והסיומת הקטלנית. ובכל זאת, אפשר לשים את האצבע על האירועים שעשו את העונה ההיסטורית הזו למה שהיא והמקומות שבהם כולנו הבנו לאט לאט שלא מדובר בקוריוז או בהפתעה של תחילת עונה אלא במשהו רציני. רציני מספיק בשביל להבטיח אליפות בתחילת אפריל.
23.05.11 - רן בן שמעון מבצע נחיתת חירום בנתב"ג
אמנם זה אירוע ששייך עוד לעונה הקודמת אבל בכל זאת, הכי חשוב הבריאות. "עברו מחשבות בראש", אמר אז המאמן שיצא בשלום מהאירוע, יחד עם שאר הנוסעים על הטיסה שנקלעה למצוקה מעל תל אביב. לכו תדעו, אולי באותם רגעים הוא השתכנע ששווה לו להישאר בצפון.
01.10.11 - הניצחון הראשון
קצת קשה לזכור או אפילו לדמיין את זה עכשיו אבל בששת המחזורים הראשונים קרית שמונה קירטעה. מה זה קירטעה? ניצחון, ארבע תוצאות תיקו, הפסד ושלושה שערי זכות ב-540 דקות. לא בדיוק מאזן היסטרי. רק בדקה ה-67 נשבר הקרח בצורה שתהפוך לימים לאופיינית במיוחד: פריצה של אלעד גבאי מימין, כדור רוחב ושער של שמעון אבוחצירה. 0:1 קטן, בדיוק כמו שהסיני הזקן שאמר את המשפט ההוא אוהב.
23.10.11 - הניצחון הגדול הראשון
בימים ההם קרית שמונה עוד נכנסה לעניינים במרכז הטבלה, מסוג הקבוצות שחוץ מהאוהדים שלהן, אף אחד לא יודע באיזה מקום היא בדיוק. שמיני? שישי? משהו באזור. מכבי חיפה הגיעה במצב רוח טוב לקרית אליעזר, אחרי חמישייה לרשת של סטיאווה. עד הדקה ה-40 שראנוב כבר הוציא שני כדורים מהרשת. אבוחצירה עם הראשון, אזולאי עם השני. גרזיצ'יץ' השלים את החגיגה במחצית השניה ולאחר שריקת הסיום הרוב עדיין דיברו על מכבי חיפה, אבל חלק כבר התחילו לשים לב לקבוצה הזאת שמתגנבת אט אט לצמרת.
12.12.11 - הניצחון שהעלה למקום הראשון
זה היה קו פרשת המים. הפועל תל אביב במקום הראשון, קרית שמונה בשני. קשטן והחבר'ה מגיעים לביקור, בדיוק המקום שבו מפרידים את המוץ מהתבן, את הגברים מהילדים, את הקוריוז של תחילת העונה מהאיום הרציני על התואר. לא היה משחק גדול אבל בדקה ה-78 אלעד גבאי סובב אחד פנימה ובדש נגח כמו ענק - עוד 0:1 קטן ופתאום, בלי ששמנו לב, בן שמעון מסתכל על כל הליגה מלמעלה. הדקה ה-77 של אותו משחק ד"א, זו הפעם האחרונה שקרית שמונה היתה במקום שהוא לא המקום הראשון. מדהים.
18.12.11 - ברוך הבא סולארי
זרים שמגיעים בינואר זה סיפור שבדרך כלל נגמר בבכי. אחד שמספרים עליו שמחליף קבוצות כמו גרביים והוא בכלל אח של ההוא שהיה פעם בריאל מדריד זה בכלל מתכון לאסון. איפשהו בין מהו קודרו לפאביו ג'וניור. אבל כנראה שבצפון יודעים משהו שכל השאר לא, או שפשוט היה להם מזל מטורף כי גם סנטיאגו סולארי בכבודו ובעצמו לא היה יכול להתאים יותר לקבוצה הזו מאח שלו, שנחת כאן מקפריסין בפרופיל נמוך במיוחד. הסיבה היחידה שלא מדובר בשחקן העונה היא שהוא שיחק רק חצי ממנה. האמת? אולי היה שווה לחרוג מהנוהל בשבילו. איזה שחקן.
14.12.11 - ניצחון חוץ בסכנין
זו היתה התקופה שבה כולם חיכו שתגיע הנפילה ואין מקום טוב יותר ליפול בו מאשר דוחא. גם בימים כתיקונם זה מגרש שקשה מאוד לצאת ממנו עם ניצחון. עכשיו קחו את זה ותוסיפו גשמים שהותירו את המגרש במצב של אחו ממוצע וגם שער יתרון מוקדם של אריק גאו. מעידה? הצחקתם אותם. עד ההפסקה אבוחצירה, סולארי ועדי אלישע הבהירו יפה מאוד שגם דוחא קטן עליהם. זה נגמר עם 2:3 וברחבי הארץ אלפי אוהדי הפועל/מכבי/חיפה מצאו עצמם אומרים, ולא בפעם האחרונה: "מה, גם את זה הם ניצחו? פששש....."
10.02.12 - תחילת הסכסוך
השבועות הלכו והתקדמו, הפער הלך וגדל וכמו יהודים טובים, כשהולך טוב מדי, צריך לקרות משהו. זה התחיל במשא ומתן לעונה הבאה, כששרצקי רצה להוציא מבן שמעון התחייבות. המאמן לא הסכים ומשם הכול פסטיבל תקשורתי, קרבות אגו ומחלמת גרסאות. כנראה שגם את זה צריך לעבור והשאלה היא איך עושים זאת. אתם מוזמנים להמשיך לסעיף הבא.
25.02.12 - הגול ההוא
אם נהיה כנים, את ההצגות של קרית שמונה בעונה הזו אפשר לספור על יד אחת. את המשחקים שהיא ניצחה בכוח, לעומת זאת, אפשר גם לספור, אבל צריך כמה ידיים טובות, אולי אפילו סט בדידים. אף דוגמא לא בולטת יותר מהמשחק מול בני יהודה, שהוכרע עם הבומבה ההיא של סולארי בתוספת הזמן. הפער כבר מזמן במחוזות דו ספרתיים ובשאר הארץ עוד חוזר הניגון "מה, גם את זה הם ניצחו? פששש....."
22.02.12 - נבחרת
בהתאחדות לכדורגל כנראה רצו לעשות את העניינים דרמטיים אז רשימת המוזמנים לסגל של גוטמן לא שוחררה לכתבים לפני מסיבת העיתונאים. בסופו של דבר, כאשר הקריאו אותה, זה היה צפוי לחלוטין ויחד עם זאת, מפתיע. חמישה שחקנים מהסגל של בן שמעון בפנים, 0 ממכבי תל אביב ומכבי חיפה. המהפך הושלם. במשחק עצמו מול האוקראינים לא ראינו יותר מדי מהם אבל זה לא משנה. האפקט קיים גם בלי זה.
02.04.12 - משחק אליפות
נכון, זה לא היה בסטייל אלא עם 0:0 די בינוני מול הפועל תל אביב אבל במקרה הזה, לא באמת מדובר בשורה התחתונה אלא בפרוצדורה, בחותם רשמי למשהו גדול בהרבה. את המשחק הזה ישכחו די מהר, את מה שקרה לפניו ומיד אחריו, יש כמה שיזכרו כל החיים.
