תמונה ראשית באדיבות האתר הרשמי של מכבי חיפה
לפעמים, באופן אבסורדי, אתה מגלה שהדבר שהכי זלזלת בו הוא הדבר שחסר לך. יענקל'ה שחר, שלאורך שנים סירב לפרגן לשינוי שג'ורדי קרויף ביצע במכבי ת"א, הבין כבר לפני שנתיים שהוא זקוק בעצמו למנהל מקצועי, אבל טעה בבחירת האיש לתפקיד (קרלסן).
מדוע? כי הדבר שהכי חסר במועדון זה אדם שמרגיש את הדופק בחדר הלבשה, שמבין איך להתמודד עם הלחץ והתקשורת שמקיפים את המועדון, אחד שרואה מדוע שחקנים איכותיים קורסים בלחץ הזה וממה הם מושפעים, אחד שמבין איך לייעל מעבר נוער לבוגרים ורק אז בסוף הרשימה, גם איש טכני.
הבחירה בקרלסן, איש מאוד טכני, הייתה רעה לתפקיד חשוב והכרחי. עכשיו, הוא נותן הזדמנות שניה לתפקיד הזה. לאיש איכותי ומוערך, מו אלאך, שמעולם לא התמודד כשחקן או מנהל מקצועי בקבוצות צמרת, כאלה שלא מוכנות לקבל שום הפסד כמובן מאליו. האם יש לו את היכולת להכניס את ה-DNA הזה מחדש למועדון או שיענקל'ה מוכן לקבל שנה שנתיים של בניית מערכת מחדש גם ללא הכרזות מפוצצות? מעניין יהיה לראות.
בקשר למעורבות של יענקל'ה שחר או כל בעלים אחר של מועדון שמשקיע כסף מכיסו. איש חכם בכדורגל אמר פעם שתפקיד המנהל המקצועי הוא לגרום לבעל הבית להחליט את מה שהמנהל המקצועי רוצה. הוא לא מחליף את בעל הבית ומזיז אותו הצדה, אלא צריך להניע את בעל המאה למקום הנכון כי בעל הבית רוצה להיות מעורב ומעודכן (ובצדק).
מצד שני, זו כבר הפעם שניה שמכבי חיפה מחליטה להשאיר את המאמן בתפקידו ומעליו לצרף מנהל מקצועי, וזה נוגד כל הגיון. עזבו רגע שמות, זה לא באמת רלוונטי. הבסיס של תפקיד המנהל המקצועי הוא לבנות מערכת מקצועית מלמעלה למטה, כולל המאמן. זו שאלה גדולה האם הכדורגל שמו אלאך מאמין בו (הסגנון של פטר בוס
שעבד תחתיו) הוא סגנון הכדורגל של גיא לוזון. ע
ל הנייר אלו סגנונות שונים ועל כן אנחנו מגיעים לסוגיית גיא לוזון וההזדמנות השניה שהוא קיבל. נתחיל מזה שגיא היה המאמן שלי, ומדובר באיש עם הרבה איכויות בכדורגל, בניגוד לתדמית המטופשת שלו כמוטיבטור. שפת הגוף הוולגרית שלו מטעה. הוא גם תמיד ישיר וכנה עם השחקנים שלו, בניגוד להרבה מאמנים אחרים. הבעיה היא שמאמן עם סגל כזה במועדון כזה, צריך לדעת ללמד התקפה, לפצח הגנות, להתמודד עם לחץ כשלא הולך. בזה,לצערי הרב, גיא נכשל עד עכשיו. למעלה מעשרים משחקים כמאמן קבוצה זה מספיק זמן לגבש סגנון, מערך, הרכב או כל דינמיקה שלא תהיה.
למכבי חיפה עד עכשיו אין סגנון שהיא יודעת שמתאים לה, שגורם לה לשחק יותר טוב מהיריבות. אין לה שחקנים בקישור ומעלה שיודעים שהם המובילים של הקבוצה. אין לה מספיק כלים מלבד הגבהות כדי לנצח (הכי הרבה שערים בנגיחות בליגת העל). בכרמל לא בנו סגל איכותי כזה כדי לחכות לבוזגלו שירים את הקבוצה. הקבוצה הזו היתה צריכה לשחק כדורגל הרבה הרבה יותר טוב גם בלעדיו ולהיות בצמרת בשלב זה של העונה.
ההחלטה של המנהל המקצועי, נכון לעכשיו להשאיר את גיא לוזון כמאמן (עם דגש על נכון לעכשיו), צריכה לתת לגיא הזדמנות שניה להיות יותר קשוב, ללמוד עוד רעיונות, ולפיכך לשנות את תמהיל השחקנים שהוא מציב במגרש, להחליט מי השחקנים שהוא מאמין בהם שיובילו ולתת לה את הקרדיט. זה ברור לעין שמה שגיא האמין בו עד עכשיו לא מספיק טוב על המגרש.
מנהל מקצועי חדש שנזהר לעשות מהפכה לפני שהוא מכיר לעומק ומאור בוזגלו שחוזר מהפציעה אחרי הפגרה. אין ספק שיש פה הזדמנות שניה, בלתי חוזרת, לגיא לוזון להפיק לקחים ולשנות את המומנטום של הקבוצה. שלושה שבועות הם מספיק זמן למי שרוצה לחשוב מחדש. השאלה כמה הוא רוצה, או יותר נכון: השאלה היא כמה הוא יכול?
