בית"ר ירושלים ניצחה את מכבי חיפה בצדק. היא הייתה הקבוצה הטובה יותר, הקישור של הצהובים-שחורים היה החלק הבולט במערך, דוד קלטינס, קלאודימיר פריירה ודן איינבינדר עשו את ההבדל וביטלו לחלוטין את מרכז המגרש של מכבי חיפה. השלישייה היתה אגרסיבית, ראשונה לכל כדור וזו הסיבה העיקרית לכך שחיפה פשוט לא הייתה במשחק.
כשחיפה ניצחה את ב"ש ומכבי ת"א, היא שיחקה באותה צורה ובאותה גישה כמו נגד בית"ר. צופפה ויצאה להתקפות מתפרצות, אבל במשחק הזה היא היתה צריכה ליזום הרבה יותר והתקשתה מאוד. היא איבדה את גילי ורמוט בשלב מוקדם, רועי קהת לא היה במשחק ופשוט נבלע בין שחקני בית"ר. המשחק של חיפה היה עצבני ולא חכם, זה הוציא אותה מפוקוס וזה נבע מעיקר כי שחקני בית"ר תיסכלו אותה.
הצבתו של איסמעיל ריאן כמגן ימני לא היתה אפקטיבית. בשליש השלישי של המגרש סאן מנחם לא יעיל, וקמיל ואצק הציג משחק חלש. בית"ר גרמה לחיפה לשחק בכדורים ארוכים, ובסופו של דבר קיבלה מתנה מעמרי גלזר. השער השני היה עקיצה, התקפה מתפרצת יפה. לידור כהן היה נראה כמו המוציא לפועל העיקרי בבית"ר, עם שני שערים.
ניהול משחק לא נכון של רנה מולנסטיין
מאמן מכבי חיפה תיאר את המשחק כ-"יום רע במשרד", אך גם לו יש חלק בכך שהיום הזה הגיע. הוא לא ניהל את המשחק טוב. הוא לא הצליח למצוא פתרונות לתסכול ולעצבים של שחקניו. התפקיד הכי משמעותי, תוך כדי ובעיקר בהפסקת המשחק, הוא להרגיע את השחקנים וזה לא נעשה.
ישנן מספר שאלות שצריכים לשאול את מולנסטיין. נכון, הוא איבד את ורמוט וקינן בגלל פציעה, אבל חיפה משתמשת בצורה לא נכונה באגפים שלה. ריאן ומאריו מוסה לא היו אפקטיביים. ורמוט וקהת הם לא שחקני קו. ולכן, כשאין שני מגנים שיוצאים כמו שצריך ואין קשרים שיתמכו בהם על הקו, נוצרת בעיה. אתה נשאר מנוטרל ועם אמצע צפוף ולכן חיפה לא היוותה שום פקטור במשחק.
הכנסתו של גליינור פלט, שהוא שחקן שמתבסס בעיקר על משחק ראש, מחייבת שיפעילו אותו דרך הצדדים וגם זה לא קרה. למרות ההפסד, זה לא סוף העולם עבור מכבי חיפה. היא קבוצה מספיק מוכשרת כדי לחזור לעצמה ולהתאושש. מול בית"ר, היא לא הייתה ראויה לניצחון.
בית"ר צריכה להיות בין 4 הראשונות
אין שום סיבה שבית"ר תיפרד מבן שמעון. הקבוצה צריכה לשאול את עצמה מה המטרות שלה ואני לא חושב שנכון לעכשיו, היא רחוקה מהן. היא צריכה להיות בין הארבע הראשונות ועם החומר שיש לה, לצד חיזוק נקודתי בינואר ושקט מכיוונו של אלי טביב, הצהובים-שחורים ירוויחו מכך.
לא חשבתי שבן שמעון מאמן רע כי בית"ר הפסידה בשבוע שעבר לסכנין, ואני גם לא חושב שהוא גאון אחרי הניצחון בחיפה. הוא מאמן טוב, שצריך להמשיך לאמן את הירושלמים ואני גם לא רואה "תותחים" שיושבים בחוץ ומחכים לקבל את התפקיד. הבעיה המרכזית של האנשים שמנהלים את הכדורגל, זה שרובם אמוציונליים. חלק מההחלטות הן שליפות מהמותן.
למעט ב"ש, בית"ר, כמו רוב הקבוצות בליגה, מתקשה בחלק הקדמי שלה, מכיוון שאין לה מספיק איכות שם. כשהם מסתגרים, מצופפים ומשחקים נגד יריבות, שעל הנייר יותר טובות כמו מכבי חיפה, הם יודעים לייצר יתרון. בית"ר תגיע למשחק נגד האלופה הרבה יותר רגועה ובטוחה בעצמה. מדובר במבחן נהדר עבורה כי היא משחקת נגד קבוצה שעדיפה ממנה באופן משמעותי. צריך לקחת בחשבון שב"ש תחזור מסאות'המפטון וזה לא יהיה פשוט עבורה. זאת תהיה הזדמנות לבית"ר לשנות את המומנטום של העונה שלה. בואו נראה איך תעמוד במשימה.
