בזמנו, כשנכנסת לתפקיד הבטחת להחמיר בענישה, שמגרשי הכדורגל שלנו ייראו אחרת באמצעות תיקון התקנון. האלימות ממשיכה להיות פקטור רציני.
"הבעיה העיקרית אינה בכלים שמעמיד התקנון לענישה חמורה, אלא באופן יישום הוראות התקנון. ענישה חמורה כשלעצמה לא תפתור את כל הבעיות. בנושא זה יש להבחין בין אוכלוסיות המוענשים השונות: בקשר לשחקנים מתפרעים – ידנו קשה ובית הדין העליון אינו מקל אלא מחמיר (ראה מקרה רובן ראיוס ממכבי חיפה). בקשר למאמנים שאינם שולטים בעצביהם – חזיון נפוץ הוא לראותם יושבים בקהל מחוץ למגרש וכל ערעוריהם בטענות שעומדים בפניהם משחקים חשובים – נדחים. בקשר לממלאי תפקידים בקבוצות החורגים מכללי התקנון – ידינו אינה רכה".
הבעיה האמיתית היא העונשים המטילים על הקבוצות עצמן
"כאן הבעיה אינה פשוטה. אין לנו ספק כי הקבוצות נערכו ונערכות להוקיע מקרבם את האוהדים המתפרעים ובדיון האחרון בעניין הדרבי הציגו בפנינו פרקליטי שתי הקבוצות את אמצעי מאבקם במיעוט המתפרע: מצלמות; חוקרים; סדרנים סמויים וכיוצא בזה. מחמיץ הלב להענישם על לא עוול בכפם, ואף נאלצים להפחית להן נקודות – פרי עמלם של שחקנים שהבקיעו. אולם מה יש לעשות? כללי ה"אחריות השילוחית" כפי שהסברנו בפסק-דיננו האחרון, מחייבים אותנו להעניש את הקבוצות (וכך גם נאלצים אנו להפעיל את הכללים על-פי תקנוני המוסדות הבינלאומיים שאנו כפופים להם).
"ייתכן גם ואם היינו מסירים את כללי ה"אחריות השילוחית" – הקבוצות לא היה עושות את אותם מאמצים שעושות הן היום. כך שענישת הקבוצות היא בעייתית ויש לנקוט בענישה מאוזנת, למרות שחלק מהתקשורת סבור כי היא קלה מדי וחלק סבור כי מחמירה מדי".
הבעיה הכי גדולה לטעמי היא בתי המשפט שלא נותנים עונשים מרתיעים
"כאן אנו מגיעים למלחמה בחוליגנים. מלחמה זו צריכה להיעשות בעזרת הקבוצות על-ידי שלושה גורמים מצטברים והם: המשטרה, התביעה (תביעה משטרתית ופרקליטות) ומערכת השיפוט. לגבי המשטרה – ברור שהיא חייבת להיות נוכחת במגרשים וביציעים שהרי רק לה מוקנות סמכויות המעצר החוקי (ויש לשקול הקמת חדרי מעצר במגרשים). לגבי התביעה - העמוסה בתיקי עבירות שונות שחלק מהן חמורות יותר – יש לבקש את הנחיית המפכ"ל לתת עדיפות לתיקים אלה".
עד לא מזמן היית חלק ממערכת השיפוט וישבת בתיקים של אנסים רוצחים וכדומה, איך שופט שניהל משפט רצח יתמודד עם אוהד שפרץ למגרש וייתן לו עונש קשה?
"לשופטים במחלקות הפליליות מגיעים תיקים של מקרים חמורים יותר מתיקי הפרחחים ולכן השופטים אינם מתרגשים מהמקרים שמובאים בפניהם בנושא זה. ייתכן ויש לשקול פנייה למערכת המשפט להקצות שופטים המתמחים במשפט הספורט והם יוכלו לקבוע מדיניות ענישה ברורה. (כמו המחלקה הכלכלית שהוקמה). אני מתכוון לפנות למנהל המכון להשתלמות שופטים בבקשה לקיים השתלמות מיוחדת בנושא "המשפט והספורט".
כאוהד ספורט עד כמה קשה לך נושא הגזענות והאלימות במגרשים?
"קשה לי מאד. כואב לי ולכן אני נמנע מללכת למשחקים ומסתפק בצפייה בערוצי הספורט השונים בטלוויזיה".
היכן עומד שינויי התקנון ומה על הפרק?
"לאחרונה מונה בהתאחדות יו"ר חדש לועדת התקנון (עו"ד משה אביבי שהיה היועץ המשפטי של ההתאחדות מ.פ) והוא ייתן קדימות לנושאים הבוערים".
ישנן תלונות חוזרות ונשנות שבית הדין העליון מקל לאורך שנים בענישה. דעתך?
"בתקופתי הגישה היתה החמרת הענישה".
כיצד אתה מתייחס לביקורת הקשה שהוטחה כלפי בית הדין המשמעתי מצד מכבי ת"א?
"הביקורת הייתה קשה מדי ובלתי פרלמנטרית, אולם גם אנו בפסק דיננו פרטנו שם הסתייגויות לגבי החלטת בית הדין המשמעתי".
אילו המלצות אתה מתכוון לאמץ כדי לשנות את תקנון המשמעת?
מלאכת שינוי התקנון היא בסמכות ועדת התקנון וכאשר אוזמן להופיע בפניה ואעלה את רעיונותי בנדון.
אחרי תקופה בתפקיד, האם אתה מרגיש שניתן לראות שינוי במשמרת שלך בכל הנוגע לענישה?
"בתקופתי תוגברו בתי הדין המשמעתיים. בית הדין העליון תוגבר על-ידי שופטת מקצועית, סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב השופטת אסתר קובו ופרופסור מיגל דויטש בעל מוניטין בעולם האקדמי המשפטי ועוד ידינו נטויה".