"לא באתי להיות מסכן, זה חלק מהכדורגל", פתח לוי את דבריו, "זה מאכזב כי אני חושב שהאווירה היתה נהדרת ויש בסכנין שחקנים נהדרים. חבל, זה יכול היה ללכת למקומות טובים, אני חושב שהם עשו שגיאה, אבל אני לא אחראי לשגיאות של אחרים. אני חשבתי על סכנין במונחים של יותר מעונה אחת, להמשיך ולעשות דבר יפה, אבל צריך סבלנות, אם היתה סבלנות זה היה קורה. זה לא מוציא לי את החשק מהמקצוע, נהניתי מהחוייה מול השחקנים, הם נהדרים ורק בגלל זה היה שווה לבוא".
על קבלת ההודעה אמר: "זה נפל עליי. להודיע יום לפני משחק זה קצת היה מוזר. נכנסתי למגרש לאימון רגיל מוקדם בבוקר. נאמר לי להכנס לחדר של ההנהלה, עברתי כרגיל דרך חדר הלבשה ואמרתי "בוקר טוב". הרגשתי שמשהו לא רגיל קורה. הם ידעו, כולם ידעו. נכנסתי ונאמר לי שהחליטו לסיים את העבודה שלי. ניסיתי להסביר שמדובר בפער של שתי נקודות בין הקו האדום לפלייאוף העליון, זה כלום. זה לא עזר לי, העובדות בפועל הן שהקבוצה עברה קשיים מאוד גדולים מתחילת העונה, שיחקנו שלושה משחקי בית כששניים נוספים לא שוחקו בדוחא. ניסיתי להסביר שאין בעיה בקבוצה. אני לא יודע כמה זמן הם התבשלו עם זה, אין לי מושג ואני גם לא מנסה לחשוף תיאורית קונספירציה כי אני לא חושב שהיתה. שמעתי שאמרו שהיו יחסים לא טובים עם השחקנים, אבל זה מביך".
על התקופה בסכנין: "אני שמח שהגעתי לסכנין בגלל השחקנים. היום בכדורגל זה לא מה שהיה לפני 20 שנה, אז היתה תקופה הרס"רים, מאמן אמר וכולם עמדו דום. היום צריך קשר, להבין את השחקנים. למדתי את זה במשך השנים. באתי ונתתי הרבה אהבה, תמיד יהיה את השחקן ה-21 שלא יהיה מרוצה, זה יש בכל קבוצה. אני מקבל כל כך הרבה הודעות ושיחות משחקנים שמדברים איתי ברמה האישית. זה מרגש, נותן לי סיפוק אדיר".
בדיעבד: "לא חושב שטעיתי כשהלכתי לשם. באה ההצעה מסכנין ואני חושב שהמועדון עצמו חשוב ומייצג משהו. הרגשתי שיש לי פרטנרים, אבל ברגע האמת זה נפל. זה מקום שונה, אין בעל בית אחד כמו בבאר שבע למשל. קיבלתי גיבוי עד שפתאום לא. יש לי נטיה לתת אמון באנשים, אני לא חושב שזו תכונה רעה. היתה לנו בעיה להביא שחקנים יהודים לסכנין, אנשים לא רצו להגיע. הייתי מאוד רגיש לעניינים של השחקנים, הבנתי למה אני נכנס. נתתי כבוד לכולם, גם להנהלה. בסיטואציה בחודשים שעבדתי, עשיתי עבודה מעל ומעבר, מקצועית ואישית".