אחרי הניצחון על הפועל ב"ש, השאלה הגדולה איתה באתי למשחק של מכבי חיפה מול הפועל עכו היא האם משהו השתנה ביחס לשש השנים האחרונות? בזמן שברחוב הספורטיבי התעסקו במה תהיה התוצאה ומה יהיה ההרכב, אני שאלתי את עצמי האם מכבי חיפה תגבש לעצמה סגנון ותצליח להיות דומיננטית מול קבוצה נחותה ממנה? אחרי 90 דקות של משחק, התשובה היא שמה שהיה הוא שיהיה.
מכבי חיפה כשלה מול בני יהודה בדיוק כמו שהיא כשלה מול הפועל עכו, והסיבה שזועקת לעין היא שלירוקים אין זהות, אין DNA, דרך משלה או סגנון משחק מובחן. במקום להיות קבוצה דומיננטית, שולטת וכזו שצריך להיערך אליה, מכבי חיפה היא זו שמתאימה את עצמה ליריבות, וזו הטעות הגדולה של גיא לוזון.
מבט על המערכים בשלושת המשחקים הראשונים של מכבי חיפה, יראה שאין לה זהות משל עצמה. נגד בני יהודה, גיא לוזון בחר לפתוח במערך של 3-5-2 עם שלושה בלמים כשניקיטה רוקאביצה וארנסט מאבוקה תופקדו באגפים, בעוד מול הפועל ב"ש המאמן בחר במערך של 4-3-3. המחזור השלישי הגיע ואיתו עוד שינוי של לוזון שהתאים עצמו ליריבה ובחר לפתוח עם ה-4-4-2 שליווה אותו לאורך הקריירה, במה שהמחיש שוב את הבעיה של מכבי חיפה בראשות גיא לוזון.
העיסוק של המאמן במה נכון לו לכל משחק וההתאמה שלו ליריב, זה לא עיסוק שמתאים לקבוצה דומיננטית. במקום שמכבי חיפה תסתכל על עצמה, תכתיב את הקצב ושיהיה לה מהלכים קבוצתיים וסגנון משלה, היא בוחרת להביט על היריבה. לוזון מסביר בכל משחק מדוע בחר לפתוח עם שחקן כזה או אחר, אבל זה לא מה שיגרום לירוקים לחזור לצמרת של הכדורגל הישראלי.
כדי שהרכש המדהים שמכבי חיפה עשתה ישרתו את הקבוצה ולא הפוך, היא צריכה להיות קבוצה עם סגנון: אין לה משחק לחץ, אין לה תנועות של הקשרים מהקו השני, אין לה תבניות התקפה קבועות ומערך כזה או אחר או שינוי פרסונלי ב-11 לא יחפו על זה.
מבחינת איכות, למכבי חיפה יש את כל מה שהיא רוצה, אבל אם המאמן לא יבין שהוא צריך להנחיל דרך קבועה, אז גם הצטרפותם של רמי גרשון ומאור בוזגלו לא יעזרו לה. הגיע הזמן שגיא לוזון יפנים ויצור במכבי חיפה זהות. בסופו של יום, שמכבי חיפה רוצה להיות קבוצה דומיננטית וכדי להביא לידי ביטוי את העליונות שלה, היא צריכה לעשות דברים קבוצתיים שיביאו לידי ביטוי את העליונות הזאת. את פערי האיכות של מכבי חיפה עם היריבות, אפשר לסגור דרך משחק הגנה קבוצתי וטקטיקה נכונה, אותה ראינו מהפועל עכו.
איך הקבוצה מהכרמל תוכל לפתור את זה? דרך משחק קבוצתי, דרך לחץ, חילופי מקום תוך כדי משחק, כי יש למכבי חיפה סגל שחקנים שיכול לעשות את זה. בשנים האחרונות הקבוצה מהכרמל הצליחה מול הגדולות ולא מול הקטנות, כי היא התבססה על יכולת אישית במשחקים בהם היו לה מרווחים לעשות זאת. מול הקטנות, כשיש צורך במהלכים קבוצתיים מול הגנה צפופה וטקטית, הבעיות של הירוקים נחשפות.
לעומת זאת ולהבדיל אלף אלפי הבדלות, במכבי ת"א של ג'ורדי קרויף אפשר לראות סגנון ומערך קבוע עימו הקבוצה רצה. הצהובים לא מרשימים, אבל כן יכולים להכריע משחקים דרך מהלכים קבוצתיים, לחץ ותנועות ללא כדור. מכבי ת"א מייצרת מציאות ולא מתאימה את עצמה לאחרות, לעומת מכבי חיפה.
אני לא חורץ את גורלו של גיא לוזון, הייתה לו חצי עונה להכין את הקבוצה וציפיתי לראות דרך מסוימת, אבל לא נראה שיש למכבי חיפה משהו מובחן מלבד יכולת אישית. המאמן בנה קבוצה מצוינת, זה עדיין שלב מוקדם וצריך לתת לו עדיין זמן, אבל אם מכבי חיפה תאבד נקודות מול רעננה היא תגיע למחזור החמישי מול מכבי ת"א להתמודדות שעלולה לגמור לה את העונה.
כרגע למכבי חיפה אין זהות, כשגם שינוי המערכים לא עזרו לה. התחושה היא שבשלב זה הירוקים יכולים לכבוש או בהתקפות מעבר או בהבלחה של שחקן ולא דרך מהלך קבוצתי מתוכנן. גיא לוזון דיבר על זה שהוא רוצה משחק לחץ, אבל ראינו דווקא את עכו לוחצת אותו.
עוד דבר שלא ברור בהתנהלות של גיא לוזון זה קבלת ההחלטות והתגובות שלו במהלך המשחק. כבר מתחילת ההתמודדות היה ברור שהמשחק של הירוקים תקוע ושהקבוצה לא מצליחה לייצר כלום, אבל לא ראינו שהמאמן מבצע שום שינוי של מערך תוך כדי המשחק או שינוי מיקום.
מתי החילוף התבצע? רק אחרי שחיפה ספגה. גיא, מכבי חיפה היא הקבוצה הדומיננטית, תכתיב אתה את ההתנהלות ואל תחכה שהיריבה תכבוש ואז תפעל. רק במחזור האחרון ראינו ברק בכר מבצע חילופים שעשו את ההבדל במשחק של הפועל ב"ש שנראתה הרבה יותר טוב ואת חיים סילבס שהיה ער למשחק וביצע חילופים במחצית שניצחו את המשחק של קרית שמונה ולוזון? הוא חיכה לעכו שתכבוש.
לדעתי, מכבי חיפה צריכה לרוץ עם הרכב קבוע, לבצע שינויים קלים ולסגל לעצמה דרך וזהות. השינויים התכופים במערך ובהרכב מקשים עוד יותר על הקבוצה, שכרגע עדיין מחפשת את ה-DNA שלה. מכבי חיפה צריכה לשאול מה היא רוצה מעצמה ומי היא רוצה שהיא תהיה? ברגע שיהיו לה מאפיינים משל עצמה, היא גם תוכל להתמודד מול קבוצות שמסתגרות מולה. אתנסיאדיס אומנם לא הרשים וגם עומר דמארי לא היה חד, אבל כמו שכבר הבהרתי, הבעיה של מכבי חיפה היא לא שחקן כזה או אחר.
כמה מילים על הפועל עכו. אם לומר את האמת? העולה החדשה הייתה היורדת הבטוחה שלי בהימורים של פתיחת השנה. אחת הסיבות שהימרתי עליה היא בגלל שלא הכרתי את הזרים שלה. אני חייב להחמיא לדודו דהאן ולמנהל המקצועי, דניאל סטאנצ'יו, שהנחיתו זרים זולים, אך כאלה שעושים את ההבדל. תמיד עדיף ללכת על זרים צעירים ורעבים מאשר על כאלה שנמצאים בנסיגה של הקריירה שלהם.
מחמאות מגיעות גם לשלומי דורה על ניהול משחק מדהים. עכו ניצחה דרך משחק כדורגל ולא דרך בונקר, המאמן הצליח להביא את השחקנים לרמת מחוייבות וטקטיקה גבוהה. דורה זיהה שגל אלברמן וארנסט מאבוקה הם השחקנים המובילים של חיפה והצמיד אליהם שמירה אישית, שניטרלה אותם כמעט לחלוטין.
לפי מה שראיתי היום, אני חוזר בי. הפועל עכו לא תרד ליגה. יש לה קבוצה נהדרת: אוסף של ישראלים מוכשרים וזרים איכותיים. העולה החדשה היא קבוצה עם זהות משלה, ורק ככה אפשר להגיע להצלחות.
