אחרי עוד תקוות עלייה מהלאומית שהתנפצה לה בסביבות מרץ, בקיץ 2007, קרן אור פגשה את אוהדי הפועל ב"ש, מועדון שהייאוש בו אכל כמעט כל חלקה טובה. מלבד האפשרות שחזרה לדמיין את הקבוצה מגיעה להישגים, הבשורה שאלונה ברקת הביאה הייתה לבנות מועדון, שיביא גאווה לאוהדים ולסביבה. מונח אחד שבלט בין המלל שליווה את הרכישה, היה "הייטק", תחום שנדמה כעולם מקביל לסטנדרטים בכדורגל.
ניהול טוב היה רחוק שנות אור מהכדורגל הישראלי באותה תקופה. הימים ימי טרום גולדהאר, ההשקעה של גאידמק הרגישה הרבה יותר כמו "זבנג וגמרנו" ופחות כמו בניית תשתית לשנים, מכבי חיפה הייתה היחידה שבלטה וזכתה לכתרים על "ניהול אירופי".
אבל גם בסטנדרטים הנמוכים האלה, הפועל ב"ש של אלי זינו בלטה לרעה מחוץ למגרש. אצטדיון מיושן, מחלקת נוער מוזנחת, ניהול מקצועי לא קיים, על כל מה שקשור למדיה ותקשורת אין מה לדבר. ענף ההייטק שפרח בישראל מסוף שנות התשעים התרחק מהכדורגל כמו מאש, ובמידה רבה זה עדיין המצב. רכישה של קבוצה על ידי דמות כמו אלונה ברקת, בעלת תואר שני מהאוניברסיטה העברית ואשתו של היזם והמשקיע אלי ברקת, הייתה רגע מכונן.
אבל שום דבר לא בא בקלות, אפילו "בבירת הסייבר", כפי שנוהגים לכנות כיום את ב"ש. במדינה בה אין סבלנות לתהליכים, נתוני הפתיחה של אלונה לא היו קלים. על המגרש זה עבר מעונה פושרת בלאומית, לעלייה מהמקום השלישי בעונה בה היו חמש עולות, המשיך לפלייאוף אמצעי ומאבקי ירידה ונגמר בשתי אליפויות רצופות. מבחינה מנהלתית זה התחיל בשיפוצים קוסמטיים בווסרמיל, ולאט לאט, במקביל לפריצה וההתייצבות המקצועית, גם המועדון עבר מייקאובר כללי.
אלעד סבג, ממקימי ארגון האוהדים, "הקאמלס", ב-2005, התחיל לעבוד כמנהל אתר האינטרנט של המועדון במשרה חלקית ב-2012. חמש שנים אחרי, הוא השאיר מאחוריו מחלקת מדיה של שלושה עובדים במשרה מלאה. "אין ספק שההצלחות היו זרז מאוד גדול לצמיחה בשאר חלקי המועדון", הוא מספר. "מי שצריך הוכחה שגם זה לא מובן מאליו מוזמן לבדוק מה קרה בהפועל ת"א אחרי דאבל וליגת אלופות. הדבר המשמעותי היה שאלונה תמיד רצתה ועודדה לכיוון הזה".
סבג פתח דף פייסבוק חדש למועדון, שלפני זה פעל בשיתוף עם הספונסר, "קריסטל", בצורה ספורדית ביותר כשהפוסטים מנוסחים ברמה נמוכה. דף הפייסבוק עבר גלגולים ומתאים עכשיו לסטנדרטים הנהוגים בתחום, עם תוכן שמתעדכן באופן תדיר. העיצוב הגרפי של הפוסטים הוא תולדה של שיתוף פעולה עם משרד פרסום, שבנה למועדון "תיק מותג" דיגיטלי.
45 אלף אנשים עוקבים אחרי הפועל באר שבע בפייסבוק, עדיין לא קרוב לפוטנציאל של אלופה מהשנתיים האחרונות, ספינת הדגל של כל הנגב, אבל גידול של מעל מאה אחוזים בשלוש שנים מראים שהגרף בהחלט בעלייה. בנוסף, סבג השיק את האתר החדש של המועדון במקביל למעבר לאצטדיון טרנר ב-2015. לאחרונה נפתח דף למועדון דף טוויטר רשמי, שמצטרף לערוץ יוטיוב, פעילות באינסטגרם ובסנאפצ'אט.
גורם משמעותי נוסף בעליית הכיתה של באר שבע כמועדון, היה ההצלחה האירופית בעונה האחרונה. אחרי הקמפיין של מכבי חיפה בליגת האלופות ב-2002-03 איתמר צ'יזיק, לשעבר מנכ"ל מכבי חיפה, סיפר שההשתתפות במפעל היא הבית ספר הכי גבוה לניהול כדורגל. סבג מאשר: "אחרי כל משחק בית הנציגים של אופ"א מעבירים משוב ומסקנות לשיפור מבחינת ארגון האירוע, הכל לפי נהלים ופרוטוקול.
אחרי בשיקטאש זה הגיע למצב שכבר אין הערות, מבחינתם העברנו את האירוע ללא רבב. בשבילי כל החוויה הזו הייתה מטורפת. עד לפני חמש שנים עוד הייתי עם הגב למגרש בשער 5 בווסרמיל, מעודד 90 דקות, ופתאום אתה בכנס בניון (שוויץ) של מחלקות התקשורת של קבוצות הבתים בליגה האירופית". השבחים על הארגון הגיעו גם ממועדוני הפאר הוותיקים שבאר שבע פגשה בדרך, וקשרים בין-אישיים נוצרו עם ההנהלות של אולימפיאקוס, אינטר וסאות'המפטון.
ויש גם את הצד של הכדורגל. ההימור של אלונה על ברק בכר אחרי השנתיים הכי טובות של המועדון מאז שנות ה-90 תחת אלישע לוי נבע מכך שברקת ראתה בו כמי שיביא ערך מוסף. משהו מעבר להעברת אימונים וניהול משחק. עסקת חבילה של בכר כוללת מחלקת עוזרים, שאחראים על הצד המנטאלי, הווידאו וניתוח היריבות, ועד הפיזיולוגי.
הצופה הישראלי כבר התרגל לראות את גופיות הג'י פי אס על שחקנים מלא מעט מועדונים, אבל באר שבע הגדילה לעשות כששכרה מומחה לטכנולוגיה במשרה מלאה. לוקאס בורטניק הפולני, שעזר בהטמעת הידע בנוגע לגופיות במועדון מטעם היצרן, עשה רילוקיישן לישראל עם אשתו, ועכשיו אחראי לכך שהנתונים שאפשר לאסוף בעזרתן ינוצלו עד תום.
ניהול ברמה גבוהה יכול במקרים רבים גם להפוך לכזה שמנוכר מהקהילה והאוהדים. אצל באר שבע, שילוב של סמלים כמו מנהל הקבוצה, אביתר אילוז, ואוהדים כמו סבג במערכת גרמו לכך שהחיבור והזהות רק התעצמו. אבל מי שמנהל הכל ביד רמה הוא המנכ"ל, אסי רחמים, לו יש מניות רבות בהגשמת החזון של אלונה.
שוער העבר הוא המנכ"ל הרביעי בעידן ברקת, שלושה מהם התחלפו בשלוש השנים הראשונות של בעלותה, ואילו רחמים ייצב את הספינה מאז 2010. יחסי האנוש שלו הפכו לשם דבר בקרב העובדים במועדון, והוא חוד החנית של הצוות החרוץ שבנה ובונה את באר שבע כמותג. העובדה שהיה קפטן בשנים הקשות של הקבוצה, דמות אהובה ביציעים, מעניקה למועדון הרבה מהצביון שלו.
צריך לשים את הדברים בפרופורציות. הפועל ב"ש היא לא חברת סטארט אפ, ובתחומי המדיה והשיווק המועדון עדיין בתהליך הדבקת הפערים ממכבי חיפה ומכבי ת"א. בעוד דפים פעילים בכל הרשתות החברתיות הם דבר אלמנטרי עבור כל קבוצה גם בליגות בינוניות כמו אוסטריה, סלובקיה ופולין, בישראל ב"ש עשתה את הצעד, יצאה מהמים הרדודים והתחילה לשחק במגרש של הגדולים. סיטואציה שאף אחד לא חלם עליה עד לפני עשור, הפכה למציאות תוך עשר שנים אצל אלונה ברקת.
מעבר לתועלת הברורה למועדון בכל הנוגע לשיווק והכנסות, יש בזה גם משהו מרגיע בשביל האוהדים. ההיסטוריה הקרובה של בית"ר ירושלים, הפועל ת"א, הפועל פ"ת ומכבי נתניה מדגימה שההבדל בין בעלים שהקבוצה חשובה לו לכזה שרק רוצה לעשות "מכה", טמון בבניית מערכות בריאות שיבטיחו למועדון שרידות והמשכיות.
כמו שאלונה לא ויתרה על הצלחה מקצועית, החזירה את אליניב ברדה (חוזה עם מענק אליפות בקיץ אחרי הישארות במחזור האחרון) והביאה את בכר, כך היא לא ויתרה על החזון שלה לבנות את הפועל ב"ש כמותג, גם כשהדברים לא קרו בקצב לו קיוותה בהתחלה. ממאות בודדות של אוהדים שליוו את הקבוצה בדיכאון של הליגה הלאומית, כיום עשרות אלפי אנשים רק רוצים להיות מזוהים עם המועדון, שעשה את הבלתי ייאמן על הדשא אבל גם בנה את עצמו כארגון ראוי, שמובל על ידי אנשים מוכשרים שמונעים מאהבה.
