עומר אצילי הוא סיפור סינדרלה קלאסי. ההתחלה בליגה הלאומית, הישיבה על הספסל בבית"ר ירושלים, הפריצה המטאורית כנגד כל הסיכויים, הסכסוך עם המועדון והמעבר לאחת הליגות הטובות בעולם, אם לא הטובה שבהן הוכיחו כי מעבר לכדורגלן מוכשר, אצילי גם בעל אופי מיוחד. רגע אחרי שריקת הסיום מול איטליה, אצילי סוף סוף פותח את הצלקת שטרם הגלידה מבית"ר ירושלים. בראיון בלעדי לערוץ הספורט הוא מספר על הימים הקשים שעברו עליו, הפרידה העצובה מהקהל והגשמת החלום הספרדי.
אצילי היה מעדיף לעזוב את בית"ר מהדלת הקדמית, להשאיר פתח לחזרה למקום שהוא כל כך אוהב, אבל בתוך תוכו הוא הבין עם הזמן שכמו לא מעט שחקנים שעזבו בעידן אלי טביב, גם הסיכוי שלו ללכת בהרגשה חמוצה די גבוה. במשחק האחרון שלו בטדי מול סנט אטיין הוא עבר בין היציעים והשתחווה לקהל. בחדר ההלבשה הוא כבר נחנק מדמעות, אבל על המגרש, כמו גם במהלך הבוררות, הוא שמר על פאסון.
כשקרא את התצהירים שהגישו אנשי בית"ר במהלך הבוררות בין הצדדים, הוא לא האמין. לא פעם שאל את עורך דינו רועי רוזן וסוכנו רונן קצב מדוע מתוארת נגדו מציאות מדומה. באותו רגע גם הוא הבין, שהסיכוי שימשיך בבית"ר אפסי. "התמונה הזו, שאוהדי בית"ר ירושלים צועקים בשם שלי ומעודדים אותי אחרי סנט אטיין בבית, זה משהו שלא אשכח לעולם. הייתי על סף דמעות. האוהדים פירגנו לי כי סוף סוף גם הבינו שעמדתי במילה שלי. שאם הייתי נשאר בישראל, אז הייתי נשאר בבית"ר, ואני יכול להגיד היום בפה מלא, אם הדברים היו מתנהלים אחרת, הייתי נשאר בבית"ר ירושלים".
בעדות שלך בבוררות אמרת שתפרו לך תיק
"מהרגע שסירבתי להצעה של אלי טביב לחתום על חוזה חדש, כל המערכת התגייסה נגדי. פתאום האריכו לי את הפציעה למרות שכבר החלמתי, העלו אותי לוועדות משמעת על דברים קטנים שבכלל לא היו כמו איחורים לפגישה עם הרופא ושטויות אחרות. הרגשתי שחיפשו אותי".
היית נאמן לסלובודן דראפיץ' ובתקשורת הוא צוטט נגדך. נפגעת?
"לא רוצה להיכנס לזה".
התאכזבת ממנו?
"אני יכול לומר שכבר דיברתי איתו ואני לא רוצה לדון בזה. נפגעתי מכל המערכת. ישבתי בבוררות שעות על גבי שעות ושמעתי שם שקרים. שמרתי על רוגע, אבל לא האמנתי למה שאני שומע. בתוך תוכי ידעתי שכשיגיע תורי והבורר ישאל אותי אני אגיד את האמת, וההוכחה הייתה שבפסק הדין הבורר האמין לי, לסוכן שלי רונן קצב ולעו"ד שלי רועי רוזן, ולהם לא".
"אני בן 23 ועברתי משהו שמעטים בגילי עוברים"
מה עובר עליך כשאתה שומע בטלוויזיה וקורא בתקשורת שאתה חוצפן ופתאום אפילו הקהל מקלל אותך?
"היה לי קשה עם זה. תבין, אנשים לא ידעו את הסיפור האמיתי כי אני לא התראיינתי. רציתי לשמור על שקט. מאוד נפגעתי, אבל בשורה התחתונה כל מה שעברתי חיזק אותי להמשך הקריירה. הבנתי איך התקשורת עובדת, שיש הרבה אינטרסים, שיש כאלה שהם אולי בשליחות של אחרים. אני כבר חסין, הכל היום עובד על ידי".
במהלך הבוררות הרגשת שאולי הלכת רחוק מדי? שהקריירה במסלול לא נכון?
"היו לי רגעים שחשבתי שאני עושה טעות, שאולי כדאי לי לחתום ולהתיישר, אבל האמנתי בדרך שלי. ידעתי שמה שטביב עשה לי זה לא נכון ולא מגיע לי".
הרי אתה מכיר את המקרה של אריאל הרוש וטל כחילה, חשבת שזה יכול לקרות גם לך?
"בחיים לא. חשבתי שאני שונה. שלא משנה מה יהיה, לי זה לא יכול לקרות. גם כשישבתי מול טביב בהתחלה לא האמנתי. אמרתי לו שאני מעדיף לחכות לקיץ ואז פתאום הוא התהפך".
איך שמים בצד? איך עולים למגרש? כי אתה בטח חושב לעצמך שאם לא תשחק טוב, אולי לא תקבל הצעות ואם תשחק טוב, אז אולי המחיר בבוררות יעלה
"עד עכשיו אני לא יודע להסביר. חינכו אותי למקצוענות ומקצועיות. עליתי ועשיתי מה שאני יודע והקהל נתן לי הרבה ביטחון, כמו גם החברים שלי לקבוצה שעזרו לי מאוד. זו היתה סיטואציה קשה ומורכבת, אבל זה עוד סימן דרך בשבילי. התבגרתי מכל התהליך הזה. אני בן 23 ועברתי משהו שמעטים בגילי עוברים. כל משהו שהיו רושמים עליי, הייתי נפגע. כל קללה היתה מורידה לי את הביטחון. הרגשתי שבית"ר פועלת ועושה הכל כדי שיגרמו לי לחתום, ואני שמח שהאמנתי בדרך שלי".
מי מרגיע אותך? בפני מי אתה שופך את הלב?
"אחי הגדול רותם. אני חייב לו המון. הוא אמר לי להיות רגוע, שזו תקופה שתעבור ושאחרי זה נסתכל אחורה ונצחק. היתה לי תקופה קשה. הרגשה של בדידות, אבל האנשים הקרובים אליי הם אלו שנתנו לי את הכוח. האחים רונן וגלעד קצב האמינו בי לאורך כל הדרך ומגיע להם יותר מתודה על מה שהם עשו ועושים בשבילי".
ההורים שלך, אורי ודורית, גם היו במשוואה. טביב נפגש איתם לא פעם. אמא שלך אפילו בכתה
"כשאתה רואה את האיש הכי קרוב אליך בוכה או עצוב זה לא קל. זה כאב לי נורא. בסופו של יום אני מקשיב להורים, לסוכן ולעו"ד, אבל אני מקבל את ההחלטות בעצמי".
"ברגע שהגיעה ההצעה מספרד, לא אכפת לי כמה כסף נתנו לי"
כשהעו"ד שלך מודיע יש פסק בורר, שאתה משוחרר תמורת 750 אלף יורו, מה עובר עליך באותו רגע?
"הרגשתי שהאמת יצאה לאור, שהאמת ניצחה. מי שהיה בדיונים היה יכול להבין שזה הולך לכיוון הזה. היה לי טוב בבית"ר עד הרגע שהתנכלו לי. היה לי את החשש שהאמת לא תצא לאור, אבל תוך כדי הבוררת הבנתי שזה הולך לכיוון שלי".
מכבי ת"א הציעה לך 600 אלף יורו לעונה, 2 מיליון יורו היו מועברים אליך במקרה של העברה לחו"ל בסעיף של 4 מיליון יורו, למה סירבת?
"מלכתחילה כסף לא סינוור אותי. המילה שלי יותר חשובה. אם לצאת מבית"ר, זה רק לחו"ל, זה מה שהצהרתי כל הזמן. בגיל שלי, הכסף פחות מעניין. ברגע שהגיעה ההצעה מספרד, לא אכפת לי כמה כסף נתנו לי, ידעתי שהחלום התגשם".
אחרי 78 הופעות ו-19 שערים בבית"ר, אתה עובר הלאה. אתה קולט שאתה בספרד?
"עד שאני לא אלבש את המדים, אני עדיין לא אקלוט, אבל זה חלום שמתגשם עבורי. זו הליגה שחלמתי עליה בתור ילד. אני ליד מסי ורונאלדו. זה חלום. אם היית אומר לי לפני חמש שנים שזה יקרה, אז הייתי סקפטי, אבל ככל שעבר הזמן והייתי טוב, אז יותר האמנתי ואני שמח שזה קרה".
בבית"ר הופתעו שהבורר פסק מחיר של 750 אלף יורו
"אני לא הופתעתי, כי קודם כל הבנתי בבוררות שאני צודק והם לא וגם לא יכולים לפסוק מחיר גבוה כשהשכר שלי כל כך נמוך".
אבל טביב הציע לך להאריך חוזה. למה מלכתחילה לא רצית?
"כי היה לי עוד חוזה לעונה וחצי, אז למה אני צריך לשבת עכשיו ולחתום על חוזה חדש? ביקשתי לחכות לקיץ. אמרתי לטביב שבארץ אני רוצה לשחק רק בבית"ר וחזרתי על הדברים האלה גם בשיחה שהיתה בינינו בלטביה".
מה היה שם?
"היתה בינינו שיחה טובה, ניקינו שולחן ואמרתי לו שמבחינתי, בארץ זה להישאר בבית"ר ירושלים ואני מכוון לאירופה ואם לא ייצא לפועל, אז נחשוב על חוזה חדש. למרות כל מה שקרה, אלי טביב יודע שאני אוהב אותו ויש לו חלק גדול בהצלחה שלי. מצד שני, הוא גם יודע שאפשר היה לוותר על דברים שעשו לי ולהתנהל אחרת כי אולי אז הייתי נשאר משחק גם היום בבית"ר ירושלים".
מסר לאוהדי בית"ר?
"אוהדי בית"ר יודעים שאני אוהב אותם מאוד. נהניתי בכל רגע לשחק בשבילם וזה היה חלום בשבילי כשהגעתי מראשון לציון. אני אמשיך לעקוב אחריהם".
"בניון הוא הדמות לחיקוי שלי. תן לי קריירה כמו שלו ואני מבסוט עד השמיים"
מה תמליץ לורמוט או ליצחקי?
"אני יודע שהקהל מחכה מאוד ליצחקי. הוא היה הרבה שנים יותר ממני בבית"ר והקהל צמא לו. אם הוא יגיע, זו תהיה החלטה טובה בשבילו ובשביל בית"ר. כל שחקן שאני מדבר איתו גם בנבחרת אומר שאין הרגשה טובה כמו לשחק מול טדי מלא. אני בטוח אתגעגע לזה".
הכל בא בבת אחת. גם חתימה בגרנאדה, הופעה ראשונה בנבחרת?
"ציפיתי לזה, חלמתי על זה ואני אתן פה 150 אחוז. אני אשתדל לייצג גם את המדינה בכבוד. ללבוש את המדים של הנבחרת זה משהו שאי אפשר להסביר. לשמוע את ההמנון ולשיר אותו מול אצטדיון מלא, זו הרגשה הכי טובה שיש".
מה ייחשב בעיניך כהצלחה בעונה הראשונה?
"דקות משחק משמעותיות. שאני אקבל את הקרדיט, שאני אתחבר מהר. שאני אראה את היכולות שלי. זו ליגה הכי טובה בעולם לטעמי ואני מאמין בעצמי כי אם לא הייתי מאמין בעצמי, אז לא הייתי עושה את המעבר הזה".
יש בך חשש שלא תצליח ותחזור כמו ליגיונרים אחרים?
"אני לא מפחד. כשהגעתי לבית"ר באתי כעוד שחקן ועבדתי קשה כדי להוכיח את עצמי וזה מה שאני אעשה גם בגרנאדה. יוסי בניון הוא הדמות לחיקוי שלי. תן לי קריירה כמו שלו ואני מבסוט עד השמיים. כבר שמרו לי את המספר 15 ואני יודע שמאוד רוצים אותי, אחרת לא היו מחתימים אותי לארבע שנים. אני לא מחפש לעשות סיבוב ולחזור. אם הם מאמינים בי אז בטח שאני מאמין בעצמי".
מה קרה למספר 7?
"רציתי אותו אבל הוא היה תפוס. לא נורא".
