(צילום: עמית אהרני, באדיבות הפועל רעננה) (צילום: ספורט 5)
(צילום: עמית אהרני, באדיבות הפועל רעננה) | צילום: ספורט 5
הלך בדרך הקשה (צילום: עמית אהרני, באדיבות הפועל רעננה) (צילום: ספורט 5)
הלך בדרך הקשה (צילום: עמית אהרני, באדיבות הפועל רעננה) | צילום: ספורט 5

זהו סיפור  סינדרלה קלאסי. מוחמד שכר, חלוצה בן ה-19 של הפועל רעננה, החל את הקריירה בכלל בתור מגן בגיל 8. הוא שיחק בכפר ג’ת, שליד באקה אל גרבייה, בו גדל. ארבע שנים אחר כך החל לשחק במכבי תל אביב ברקאי. אחרי שנתיים וחצי וכשהוא רק בן 14, הגיע שכר לרעננה לקבוצת ילדים א'. "כשרק הגעתי הרשו לי להתאמן 3 ימים בשבוע במקום 4. התחשבו בי בגלל הדרך שהייתי עובר כדי להגיע לאימונים”, הוא נזכר.

שכר העביר  את רוב זמנו  בארבע השנים האחרונות בעיקר בנסיעות. ב-14:00, אחרי הלימודים, הוא היה לוקח 3 אוטובוסים והיה חוזר הביתה ב-22:00 רק כדי להגיע לאימון של שעתיים ברעננה”. כשהגעתי לרעננה בגיל 14, היה מאמן שטען שהשם שלי ארוך מדי והחליט לקרוא לי בקיצור מוחא”, חשף, ״אין לי מושג כמה שעות העברתי בנסיעות, אבל זה מה שרציתי. גם אם יקח 10 שעות וגם אם יקח 20 שעות באוטובוס אני אסע ואתאמן. היו קבוצות אחרות קרובות יותר לבית שלי שהייתי יכול ללכת אליהן, אבל ברעננה הבטיחו לי שאני אשחק״.

החלוץ הצעיר לא רצה את הדרך הקלה בדרך להגשמת שאיפותיו. ״אחרי שבוע אחד החלטתי שאני לא רוצה לקבל את ההקלה הזו ואני אגיע בכל זאת לכל האימונים כמו כולם״, סיפר, ״לא רציתי שיהיה ספק שלא אפתח בהרכב כי לא נכחתי בכל האימונים. למרות שאמרו לי שאפתח גם אם לא אגיע לכל האימונים הרגשתי רע עם השחקנים האחרים שיגידו ׳איך זה שהוא מגיע לשלושה אימונים ופותח בהרכב כשאנחנו מגיעים לכל האימונים?׳. בנוער זה כבר הפך לחמישה אימונים בשבוע כולל שישי וכבר התרגלתי לשעות הארוכות בדרכים".

נאלץ לבחור בין לימודים לכדורגל (צילום: עמית אהרני, באדיבות הפועל ר (צילום: ספורט 5)
נאלץ לבחור בין לימודים לכדורגל (צילום: עמית אהרני, באדיבות הפועל רעננה) | צילום: ספורט 5

למרות שעות באוטובוסים ונוכחות מלאה באימונים ל”מוחא” זה לא הספיק והוא הרגיש שעליו לתת עוד מעצמו. "כשהייתי חוזר הביתה בעשר בלילה לא הייתי מוותר על ריצה של 40 דקות. אם לא הייתי מספיק הייתי קם בשש בבוקר לפני הלימודים ורץ״, חשף, ״זה גרם לי להרגיש בנוח, שנתתי עוד קצת מעצמי. עד היום אני רץ בכל בוקר גם בימים של משחק. לפעמים כשממש לא יוצא לי לרוץ ואני רוצה להשלים אימון בבית, אני פשוט רוקד בחדר. רק בשביל להזיז את הגוף. אמא שלי מדי פעם נכנסת אליי לחדר ורואה אותי רוקד כמו משוגע ושואלת כל הזמן מה אני עושה והייתי אומר לה: לימדו אותנו את זה בכדורגל״.

״לא הייתי  שחקן עם כישרון  שאמרו שיצליח מגיל 14 אני שחקן שעובד יותר קשה. אני בהחלט פחות כישרוני מהרבה אחרים”, העיד על עצמו שכר, "יש גם הרבה שחקנים שמוכרים ממני בהרבה ברעננה. הכי כשרוני לדעתי הוא בן בנימין. אם היה לי את הכישרון שלו בשילוב עם העבודה הקשה שלי, אני בטוח שהייתי מגיע מאוד רחוק. אני לומד ממנו הרבה". לכל השעות הארוכות האלה וההשקעה בכדורגל היה מחיר ש״מוחא״ החליט לשלם, כי האהבה שלו לכדורגל באה על חשבון הלימודים. "היו לי ציונים טובים ובתיכון התקבלתי למגמת רובוטיקה. זו המגמה הכי טובה בבית הספר, אבל הבעיה הייתה שמי שלמד בה למד שעות ארוכות, עד ארבע וחמש אחה"צ והבנתי שאני לא יכול להיות שם״.

זה לא מנע ממנו להשקיע גם בלימודים. ״ניגשתי למנהל וביקשתי ממנו שיוריד אותי למגמה נמוכה שיש בה מעט שעות״, הוא נזכר, ״בסוף הלכתי למגמת תכנון בעזרת מחשב, אבל אני לא מתחרט כי ככה גם סיימתי בגרות מלאה וגם הצלחתי להשקיע בכדורגל. זו הייתה הדרך היחידה לשלב בגרות מלאה וכדורגל ביחד. עכשיו זה נגמר, יש לי תעודת בגרות ורישיון נהיגה".

מהיר במיוחד (צילום: עמית אהרני, באדיבות הפועל רעננה) (צילום: ספורט 5)
מהיר במיוחד (צילום: עמית אהרני, באדיבות הפועל רעננה) | צילום: ספורט 5

שכר הפך לבורג מרכזי בהרכב של חיים סילבס, אבל אם תשאלו אותו, זה לא מספיק לו. "נכון שהפכתי בגיל צעיר לשחקן הרכב של הבוגרת, אבל זו לא הציפייה שלי מעצמי. אני רגיל להיות שחקן הרכב, אם אני אשב על הספסל אני אשתגע״, הוא טוען, ״אני שחקן התקפה והעבודה שלי היא להביא מספרים. פחות מ-12 שערי ליגה לא יספקו אותי". כמעט כמו כל שחקן, גם מוחא עבר פציעה לא פשוטה. בשנה  השנייה שלו בנוער הוא נותח לאחר קרע במיניסקוס ולא שיחק רוב השנה. כששב למגרשים, הוא הודה שלא היה במיטבו. "לא הייתי טוב כשחזרתי מהפציעה וכשהעונה נגמרה חששתי כי זו הייתה שנת עליות בה צריך לחפש קבוצה בוגרת או להיות חריג. המאמן שלי, דודו אברהם, התקשר אליי וביקש שאגיע לרעננה לשיחה איתו. דיברנו על העונה הלא מוצלחת שלי והייתי בטוח שיש לו חדשות רעות ואז הוא הפתיע אותי ואמר שהוא רוצה להשאיר אותי חריג בקבוצה״.

״הרגשתי מאושר  ואסיר תודה. הרגשתי שאני חייב להחזיר לו על האמון שהוא נתן בי״, נזכר שכר, ״באותה פגרה התאמנתי הכי קשה שאני זוכר כדי שמהאימון הראשון הוא יבין שאני הולך להיות השחקן הכי טוב שלו. במשחק האימון הראשון שלנו כבשתי צמד. כשיצאנו למחנה הוא נתן לי את סרט הקפטן ולא הבנתי למה הוא העניק לי אותו. חשבתי שאני האחרון שצריך להיות קפטן, אני כל הזמן רב עם השופטים ומקלל את השחקנים באמוציות של משחק, אבל כמובן שהערכתי את זה. לא הפסדתי משחק אחד של הנוער, שיחקתי קודם כל בשביל המאמן, אחר כך בשביל הקבוצה ובסוף בשביל עצמי. בסוף גם סיימתי עם 6 שערים מעמדת המגן אז בהחלט אפשר לומר שאני מרוצה".

ברעננה נהנו משכר המהיר. בנוער הוא תופקד כמגן ובהמשך עבר לכנף. הוא עזר לקבוצה להגיע למקום החמישי, הכי גבוה בו סיימה אי פעם. לקראת סוף העונה, סילבס אמר שהוא רוצה לראות את מוחא בסגל שלו והוא לא האמין שזה קורה לו. "אני לא אשכח את הטלפון שקיבלתי מסילבס בבוקר המשחק מול מכבי חיפה בסמי עופר בסוף העונה שעברה. קראתי באותו הבוקר שאוונס קאנגווה פצוע ובספק, הייתה לי הרגשה שיקראו לי. כשהטלפון הגיע בשעה 12:30, סילבס שאל אותי אם אני מוכן. עניתי לו שכן. הוא שאל: ׳למה אתה מוכן?׳ אמרתי לו: ׳לפתוח׳״. מאז, הוא הספיק לכבוש בבוגרים מול בית״ר ירושלים בליגה לקראת סיום 2015/16 ובגביע הטוטו העונה מצא את הרשת מול בני יהודה.

״לא אשכח  את ההתרגשות של  לפתוח מול מכבי חיפה עם הקהל של סמי עופר״, מספר שכר, ״למרות שהחמצתי באותו המשחק המשכתי לפתוח גם כשאוונס חזר במשחקי הפלייאוף. הוא אמר לי ׳בעבודה  קשה יש ברכה׳.  לקחתי את המשפט  הזה איתי״. מוחא  קיבל העונה את  חולצת ההרכב לפני שחקנים מנוסים ו-ותיקים ממנו ומאמין שזה יכול לתת השראה לצעירים. "לצעירים תמיד יש את החשש שכשיעלו לקבוצה הבוגרת יש שחקנים טובים מהם על העמדה שלהם. אני אף פעם לא האמנתי שבגלל שאני צעיר, אני צריך להיות מחליף. אם יש שחקן נבחרת בפורטוגל שהוא בן 17, אז למה שאני לא אוכל לשחק בהפועל רעננה כשאני בן 19?״, הוא תוהה, ״כשבא מולי שחקן אני לא חושב בן כמה הוא״.

בן חיים מחכה לו (עודד קרני) (צילום: ספורט 5)
בן חיים מחכה לו (עודד קרני) | צילום: ספורט 5

השבוע מוחא קיבל בשורה משמחת במיוחד כשלראשונה זומן לנבחרת הצעירה. "זה היה אחד הרגעים המרגשים שלי״, הוא מספר ״אני קם בבוקר ורואה הודעה ממספר שאני לא מכיר עם נוסח רשמי: ׳שחקן יקר, זומנת לנבחרת׳. לא האמנתי, הייתי בטוח שמישהו עובד עליי, אז לא התייחסתי לזה. הגעתי לאימון ודור חוגי שאל אותי אם קיבלתי את ההודעה. גם אז עדיין חשבתי שעובדים עליי והחלטתי להיכנס למשרדים של ההנהלה ברעננה כדי לשאול אותם אם הם יודעים מזה משהו. רק כשראיתי בעיניים את הפקס הבנתי שזה אמיתי. לא עיכלתי את זה שלראשונה זומנתי לנבחרת ועוד ישר לצעירה, בלי נערים א' או ב’״.

״התרגשתי מהמעמד של לשחק עם שחקנים שכל הזמן  מדברים עליהם בתקשורת ומרוויחים הרבה בקבוצות גדולות״, סיפר שכר, ״הבטחתי  לעצמי באימון הראשון שאני לא מפסיק לרוץ. רצתי גם במנוחות וגם בדרך לחדר ההלבשה. אני כמובן לא שוכח מי האמין בי כל השנים ובזכות מי אני איפה שאני נמצא". מוחא חתם בקיץ האחרון על חוזה ארוך טווח ברעננה ל-5 שנים. "הרבה אמרו לי שזה ארוך מדי ולמה לא ל-3 שנים, אבל הגיע לאנשים בקבוצה על האמון שלהם בי. אם אני אהיה מספיק טוב אז קבוצה תרכוש אותי בעתיד. אם לא, אשאר ברעננה. טוב לי פה. ברור שאני חולם להגיע לקבוצה גדולה, אבל זה תלוי רק בי ולא באורך החוזה שלי״.

ביום ראשון הקרוב מוחא יפתח בהרכב של סילבס מול מכבי תל אביב. "אני יודע שהרבה היו רוצים להיות במקום שלי עכשיו״, הוא טוען ״זה מה שמטריף אותי לפני משחקים. אני אומר לעצמי תראה איפה אתה יושב. הרגליים שלי בחדר ההלבשה קופצות בלי הפסקה. אני אומר לעצמי ׳תוכיח שמגיע לך׳.  אני צריך להרוויח את המקום שלי בכל פעם מחדש". לחלוץ הצעיר גם יש מודל חיקוי, והוא לא אחר מטל בן חיים החלוץ אותו יפגוש על הדשא ביום ראשון. "זה מרגש אותי בטירוף לפגוש אותו. בשנה שעברה אם היו אומרים לי שאני הולך ללחוץ יד לבן חיים הייתי אומר שצוחקים עליי. הוא הכי דומה לי, גם משחק בכנפיים, מהיר וקצת משוגע, זה אני״.

ומה לגבי חלומות? ״קודם כל שיכירו אותי ואת השם שלי בליגת העל. רק עוד כמה שנים להגיע לחו”ל״, הוא מתאפק, ״כרגע אני יודע שאני עוד לא מוכן ויש לי עוד דבר או שניים לעשות פה״. למרות זאת, יש דבר אחד שבן ה-19 מוכן להבטיח: ״בקרוב כולם ידעו מי זה מוחמד שכר״.