sportFive1100496 (צילום: ספורט 5)
צילום: ספורט 5
ברקת. לא חשבה פעמיים (אלן שיבר) (צילום: ספורט 5)
ברקת. לא חשבה פעמיים (אלן שיבר) | צילום: ספורט 5

כמה קל היה לטאטא אתמול את התקרית האלימה והמכוערת מתחת לשטיח למשך שעתיים, להוציא הודעה שהמועדון ילמד את הפרטים ויטפל משמעתית בשחקנים מיד כשיתבררו הממצאים. בינתיים הם יעלו על הדשא ויובילו את הקבוצה לניצחון.

בכל זאת, זה היה קרב על הכסף הגדול של אירופה, משחק של עונה שלמה. ניצחון ואתה עם רגל וחצי בליגת המחוזות וכל מה שאתה צריך עכשיו זה את השחקנים הכי טובים שלך על המגרש. והכי טובים זה בדיוק השחקנים שהיו מעורבים בתקרית: ז׳וסוואה פשקיירה ושגיב יחזקאל.

אבל לא, אלונה ברקת ואסי רחמים לא חשבו פעמים ושעה לפני המשחק הכי חשוב העונה, כשהובא לידיעתם על התקרית האלימה בין שני הכוכבים - אלונה החליטה להשעות אותם מייד. וכן, הפעם היה לה הרבה מה להפסיד. אפילו הרבה מאוד.

בוקר והילדים. דוגמא רעה (אלבום פרטי) (צילום: ספורט 5)
בוקר והילדים. דוגמא רעה (אלבום פרטי) | צילום: ספורט 5

אז מה קרה שם במתחם האימונים של הפועל באר שבע? עדי ראיה מספרים שזה התחיל בעימות מילולי: ז׳וסוואה קילל את שגיב יחזקאל, זה בתגובה השליך עליו חפץ כהה (מלחיה) ובתוך שניות התפתח קרב אלים ומכוער שכלל קרב אגרופים ודם. מיגל ויטור ושחקן נוסף היו שם כדי להפריד.

עכשיו, עזבו רגע את חוסר האחריות של שני השחקנים שמוגדרים הכוכבים של הקבוצה רגע לפני המשחק החשוב של העונה, אני שואל - איפה הערכים שלהם? שחקנים שאמורים לשמש כמודל לחיקוי לילדים ולנוער מתנהגים כאחרוני העבריינים. שחקני הנוער של הקבוצה שמעריצים אתכם ורוצים להיות שם על המשבצת שלכם, רואים אתכם יוצאים ממתחם האימונים שותתי דם.

לאלונה היה הרבה מה להפסיד הערב (מיליוני שקלים), אבל היא לא חשבה פעמים והשעתה אותם מיד. אותה אלונה שדיברה על ערכים וחינוך שהגיעה לקבוצה חזרה אתמול באופן רשמי למועדון. קודם כל ערכים וחינוך ורק אחרי זה כדורגל וכסף.

ז'וסוואה ויחזקאל. גם הקהל האדום רוצה שיעזבו (אלן שיבר) (צילום: ספורט 5)
ז'וסוואה ויחזקאל. גם הקהל האדום רוצה שיעזבו (אלן שיבר) | צילום: ספורט 5

שואלים אותי? הם לא צריכים להשאר בקבוצה. נכון, מדובר בשני שחקנים גדולים, מהטובים שיש לנו בארץ אבל אני לא רוצה שהם יהיו המודל לחיקוי של הילדים שלי שמגיעים איתי לכל משחק ולובשים בגאווה את החולצה שלהם. בטח לא ז׳וסוואה, שקיבל כבר אין סוף הזדמנויות. נכון, כמו כולם גם אני מתמוגג בכל פעם שהוא מטיס את הכדור על 40 מטר בדיוק לרגליים של החלוץ אבל זה לא שווה את זה. פנומן, אולי הזר הטוב ביותר שהיה בארץ ועם זאת אני מעדיף להפסיד, והעיקר שהשחקנים שמייצגים את המועדון שלי יהיו קודם כל בני אדם.

אגב, בהמתנה אתמול לבדיקות קורונה עם הילדים הייתי בטוח שהאוהדים יכעסו על ההשעייה רגע לפני המשחק החשוב של העונה. ההפך. כולם בלי יוצא מן הכלל הסכימו שהמקום שלהם לא על המגרש. הקהל האדום התבגר, חבל ששני שחקנים כל כל חשובים מתנהגים כמו ילדים קטנים וגם זאת מחמאה בשבילם. תתביישו.