כבר שנים שעומרי בן הרוש לא יצא לחופשת הקיץ עם מחשבות על היכן ישחק בעונה הבאה. אחרי ארבע שנים במכבי תל אביב, שכללו אליפויות, גביעים וגם שנתיים בלי שום תואר, המגן השמאלי שיכול לשחק גם כבלם צריך לפתוח 'וויז' ולחשב מסלול מחדש. לפני שנתיים, כשהיה בן 25, הייתה תחושה שמכבי ת"א היא רק מקפצה לעבר קבוצה גדולה באירופה. הוא פתח בכל משחק, היה סוג של באנקר בנבחרת ישראל אבל משהו קרה.
השחקן שפאקו אייסטרן כינה '"בעל נתונים אירופאים, גבוה, אינטילגנט, בעל רגל שמאל, כל מה שאני מחפש בשחקן כדורגל", פתאום מצא את עצמו במקום שונה. את ההופעה האחרונה שלו במכבי ת"א הוא עשה אי שם בחודש פברואר, מאז הוא בעיקר ראה את החברים שלו מבחוץ, אפילו לא מהספסל, אלא מהיציע.
בן הרוש, שתמיד ייזכר אצל אוהדי מכבי נתניה כמי שכבש את השער האחרון בקופסא מול בני סכנין והבטיח ליהלומים עוד שנה באירופה, מחוזר על ידי מכבי חיפה. הפערים הכספיים גדולים אבל גיא לוזון לוחץ להחתימו. 21 הופעות בנבחרת הצעירה רובם אצל לוזון עצמו, גרמו למאמן להבין שזה מה שחסר לו כדי לייצב את ההגנה. עם כל הכבוד לשי בן דוד וסאן מנחם, בן הרוש רק בן 27 ומבחינתו, עם קצת יותר ביטחון ובעיקר חיבוק שלא היה לו במכבי ת"א לאחרונה, הוא יוכל בכרמל לחזור לכושר שאפיין אותו בשנתיים הראשונות בצהוב.
104 הופעות במכבי ת"א בארבע שנים, איך לא נספרת בחצי העונה האחרונה?
"משהו שקשה אפילו לי להסביר. ג'ורדי קרויף והמאמן לא נתנו לי תשובות. לא הרגיש לי שזה משהו מקצועי. בתחילת העונה רצו לחדש לי את החוזה מעבר לארבע שנים, אבל אז זה נתקע כמו כל החוזים שנתקעו. מבחינת דקות משחק אני לא מצליח להבין איך לא המשכתי לשחק. מאז המשחק נגד מכבי פ"ת בפברואר לא שיחקתי".
ניסית לדבר עם ג'ורדי קרויף או ליטו וידיגאל?
"ניסיתי, לא נתנו תשובות ברורות. אמרו לי איפה אני אמור לשפר את עצמי. מבחינתי בהתחלה בכל אופן הייתי בטוח שזה מקצועי לחלוטין והתאמנתי הרבה יותר קשה. חיכיתי שבוע, שבועיים ושלושה בציפייה שאולי אתלבש או אשחק ושבוע אחרי שבוע שוב אכזבה ועוד אכזבה. בשום שלב לא איבדתי את התקווה שאוכל לשחק אבל בכל פעם האכזבה הזאת הרחיקה אותי מהידיעה שאני עומד לשחק".
"ליטו כל הזמן אמר לי 'תמשיך לעבוד קשה ואולי תגיע לך ההזדמנות'. פעם אחר פעם לשמוע את זה ממנו היה מבאס. יכול להיות שלא באתי לו טוב. האחרים אהבו אותי, אחרי חמישה מאמנים כנראה הגיע אחד שלא אוהב אותי ולא עשיתי לו רע. לא באתי לא טוב. הייתה סיטואציה מסוימת בהתחלה שהוא החליט לבקר אותי מול כל הקבוצה והביקורת שלו הייתה שאני בורח מעבודה קשה. משהו זה ההפך הגמור. נעלבתי מאוד".
בחודש ינואר בן הרוש חשב שדברים מתחילים להשתנות מבחינתו. שרן ייני, חברו הטוב ביותר בקבוצה בעבר, והמגן פינטז על שיתוף פעולה מחודש בין הצדדים. בפועל, בן הרוש נמחק מהרוטציה הצהובה וראה מהיציע את הקבוצה שלו מדשדשת
אנשים במכבי דיברו על כך שאתה חסר ביטחון במשחק ולכן יצאת מההרכב.
"אני לא חושב שאי פעם איבדתי את הביטחון. תמיד שיחקתי עם ביטחון ותמיד ידעתי מה אני ומה חושבים עליי. אף אחד מהשחקנים בחדר ההלבשה של מכבי ת"א לא הבין למה אני לא משחק, למה אני לא נספר. לא היה לי שום תאקל, שום כלום. אצל המאמנים הקודמים במכבי ת"א גם מאמן שלא אהב אותי בהתחלה למד לאהוב אותי וראה שאני יודע להקשיב ולעשות מה שהוא רוצה. אצל ליטו לא קיבלתי הזדמנות בכלל. הקבוצה הייתה בתקופה נוראית, כולנו חשבנו שחייבים שינוי שיחזיר את חדוות המשחק. ג'ורדי נכנס והוציא אותי עם עוד כמה שחקנים והקבוצה רצה טוב. אחרי מכבי פ"ת בגביע הרגשתי טוב והחמיאו לי ופתאום שוב משהו קרה ולא שיחקתי".
כמה זה קשה להגיע לאימונים כשאתה יודע שלא משנה מה תעשה, לא תשחק?
"בהתחלה היה לי דרייב להוכיח והיה לי את הרצון להגיע שוב למגרש ו'לאכול את הדשא' כדי שייתנו לי הזדמנות. לקראת השבועות האחרונים הבנתי שאין לי טעם, כי אחרי שהפסדנו את האליפות להפועל ב"ש ולא נתנו לי דקות, ידעתי שהסרט שלי פה נגמר".
זה פגע בך גם מבחינת הנבחרת.
"כשאתה לא משחק אז לגיטימי שלא תוזמן. דווקא במשחק אימון נגד הנבחרת הצעירה, אלישע נתן לי לשחק בתקופה שלא שיחקתי בכלל. הוא היה הוגן, נתן לי במה והתחבר אליי. אני מקווה בקרוב לחזור לשחק ולחזור למדים הלאומיים".
ברגע ששרן ייני הגיע לא הבנת שאתה מחוץ לעניינים?
"ממש לא. לא דמיינתי שהוא ישחק כמגן שמאלי. אנחנו חברים מאוד טובים. ברגע שנחת בארץ ישבנו יחד ודיברו שהלוואי שנשחק ביחד. תמיד שיחקנו שני מגנים משני צדי ההגנה והחיבור שלנו מאוד טוב. פתאום ראינו שהוא בא על חשבוני. אני מעריך אותו כאדם וכשחקן. גם הוא ניסה לקבל תשובות בעניין שלי ולא הצליח לקבל".
אחרי ארבע שנים איך תסכם את התקופה שלך בצהוב?
"בכל התקופה הזו הגעתי להישגים, הגעתי לאירופה ולקחתי תארים. הייתי שחקן משמעותי במשחקים הגדולים בשנתיים הראשונות, במשחקים הכי קשים. אקח איתי המון רגעים טובים. אני לא רוצה לחזור לחצי השנה האחרונה ולא מאחל אותה לאף שחקן, אבל אי אפשר לברוח מזה, הייתי מדוכא. פאקו ופאולו סוזה היו המאמנים הכי גדולים שאימנו אותי".
היה חלק בקהל שצעק לך בוז לאורך תקופה.
"אני שחקן שתמיד נותן הכל ואני בטוח שכל הקהל של מכבי ת"א יודע וראה את זה. תמיד יהיו כאלו שלא יאהבו אותי ולא ירצו לראות אותי על המגרש. לדעתי, הגדולה של שחקן היא לדעת לא להתרגש ולהקשיב לכל רחש אלא לקחת את הדברים האלה בפרופורציות כמו גם את הדברים הטובים. רוב האוהדים של מכבי ת"א היו בעדי ואני רוצה לומר להם תודה, אני לא אשכח את זה".
בדיעבד, אתה יכול לשים את האצבע על מה שהביא את מכבי לסיים את העונה בלי תואר?
"קשה לי לשים אצבע, לא היה דבר אחד. המון דברים קרו. מבחינתי, משהו שמאוד מערער אותי הוא חילופי מאמנים לעיתים תכופות. מאוד קשה להתחבר ולהסתגל לזה. מאמן מנהיג שיטה ופתאום מגיע בחור חדש שצריך להוכיח הכל מחדש ולהתרגל לשיטה ולאימונים שונים".
אתה ממעט לדבר. אולי בגלל זה קל גם לבקר אותך?
"אני יודע שאני לא אהוב בתקשורת, אבל עדיין חושב שיש כאלה שמעריכים אותי. אומרים לי 'למה אתה לא מתראיין מספיק? למה אתה לא אוהב תקשורת יותר?' אבל זה לא עניין של לא אוהב, אני מאמין בדרך אחרת. אני אוהב כדורגל ולא להסתכל על דברים אחרים. בנתניה הייתה לי תקופה מאוד קשה שיצאתי ממנה בעבודה קשה. גם עכשיו זה יקרה. לקרובים אליי אני אומר שמי שצריך להעריך אותי באמת הם הבוסים והמאמנים שלי".
"יש דיבורים עם חיפה, אבל הכל פתוח"
אחרי שבן הרוש הבין שלא ימשיך במכבי ת"א, הוא כבר מחפש את האתגר הבא. המגן ראה את חברו לקבוצה, גל אלברמן, שסיכם את תנאיו במכבי חיפה, בצעד שלדעתו מעיד עוד קצת על הלך הרוח בצהוב.
מה אתה חושב על המעבר של גל אלברמן למכבי חיפה?
"גל שחקן מדהים. מכבי חיפה זכתה בכל קנה מידה ומכבי ת"א הפסידה בגדול. אישיות ברמה הכי גבוהה שיש גם במגרש וגם מחוצה לו".
אתה מצליח להבין מדוע מכבי ת"א לא עשתה הכל כדי לשמור עליו?
"אני הייתי עושה הכל כדי להשאיר בן אדם כזה ושחקן כזה במערכת. מכבי ת"א עשתה טעות".
כולם מדברים על בלאגן סביב המועדון, על מערכת היחסים בין המאמן למנהל המקצועי ועל כך שגולדהאר לא הגיע אפילו לגמר. זה חילחל?
"באופן עקיף זה הפריע. בשנים הראשונות היה משהו מאוד מחבר בין כולם, מהאיש הגדול ביותר שזה גולדהאר, כולל לכל המערכת ועד העובדים שאפילו מאחורי הקלעים. משהו במכבי ת"א בתקופה האחרונה רופף. עם ג'ורדי על הקווים אולי הייתה תחושה שנגיע רחוק יותר, אבל אני לא מדבר ממקום מספיק נקי ואני חייב לומר את זה כדי לענות בכנות".
שחקנים כמו טל בן חיים, יוסי בניון וברק יצחקי סיימו חוזה ולא קיבלו הצעה להמשיך. כשאין מנכ"ל בפועל יש בעיה?
"אני חושב שזה משהו לא רגיל. מבחינתי כשחקן אני מאוד רוצה שקט, רוצה לדעת כמה אני בטוח, כמה בונים עליי. אני תלוי ככה באוויר כבר חצי שנה ועכשיו הם תלויים באוויר. הרגשה נוראית".
"גדלתי כמגן וכל החיים שיחקתי בתפקיד הזה. בנתניה ראובן עטר נתן לי לשחק כבלם, שמבחינתי הוא תפקיד מאוד נוח בגלל שאני שחקן יחסית מהיר. אני מנצל את הפיזיות והמהירות שלי ואני מרגיש מאוד נוח כבלם. הרבה אומרים לי למה אתה לא בלם, אבל כשאני משחק בעמדה הזו שואלים אותי למה אני לא מגן. מאוד כיף להיות שחקן מגוון".
גיא לוזון מאוד מחזיק ממך. בנבחרת הצעירה עשיתם דברים יפים ביחד. מה הסיכוי שתהיה בחיפה?
"יש דיבורים, הכל פתוח. אני מאוד שמח ומאוד מחמיא לי שמאמן כזה רוצה אותי במועדון כזה גדול".
אם לא חיפה, קבוצות יתקשו לשלם לך את הסכומים שהרווחת במכבי ת"א, יש מחשבות לצאת החוצה?
"מחשבות שיש לי אותן הרבה זמן. זו יכולה להיות הזדמנות, אבל קבוצות שאני מכוון אליהם בחו"ל רוצות לראות דקות ומספרים לאחרונה וזה לא פשוט. יש לי רזומה טוב, אבל זה פוגע בי שלא שיחקתי בחודשים האחרונים כשגם תקשורתית אף אחד לא שאל למה אני לא משחק. נשכחתי".
