מטומטם וגם טמבל ונרקומן...
רק הפועל
אני חולה הפועל
השנה היא שנת 2017, שישה במאי. היום לא לקחנו שום כתר, עם הפועל גוסס.
הפועל עדיין לא ירדה ליגה, אבל היא מפרפרת, ולא בגלל הטבלה.
זה בכלל לא משנה אם היא תרד בסוף או לא.
גורלו של עם הפועל אינו בידיו, אבל הוא מאיים לשרוד ברגע האחרון כדי להנציח את השקר.
טוטו תמוז נעצר ומובל באזיקים בחדרי ההלבשה באצטדיון המושבה.
טוטו תמוז נעצר ומובל באזיקים בחדרי ההלבשה באצטדיון המושבה.
אותו טוטו תמוז עוד יכבוש את השער שישאיר את העם בליגה, זה רק ינציח את השקר עוד יותר.
טוטו אזוק, ושבוע לאחר מכן ישתיק 100 אולטראס רעננה על כך ששרו לו, 'טוטו, טוטו אזוק עולה או'.
כמה טוב ששבת הביתה טוטו, כמה טוב לראות אותך שוב.
ניהול כושל. ניהול כושל. ניהול כושל. והאחים ניסנוב לא המציאו כלום.
טביב? רמון? כבירי? במחי החלטת בית משפט אחת חלפו להן 7 השנים הרעות, ואפשר להתחיל מאפס. אז איך פותחים דף חדש? באטרף. בעלי הפועל תל אביב החדשים, המושייעים, איציק ושרון ניסנוב, מעירים את 'ויצמן יער' מהתרדמת לחינם, לוקחים שיעור במוסר מהצד הצהוב של העיר, איך מנצלים את החוק היבש שלא נרטב אף פעם כדי לאפשר לשחקן שהיכה לשחק במשחק העונה. כשר, אבל מסריח.
ואם כבר מסריח, אין כמו להתפלש בזיעה של התאומים הלא זהים, מנחם ויובל.
לנעים, שבועט באוהדים, עוד יש איזשהו קשר לכדורגל, קורצקי רק יודע לדבר את 'שפת הכדורגל' בשיחה שגרתית עם אוהד בית"ר.
האחים ניסנוב מקפידים להתפלש בכל שלולית בוץ שבדרך, וגם הקולגות מאשקלון חוטפים נתזים. איומים, השלכת בקבוקים, נקמנות ילדותית. לא ככה מוציאים מועדון מפירוק, לדרך חדשה, ככה מחרבים אותו עד ליסוד.
אלונה, גולדהאר, יענקל'ה, איזי, יואב כץ. אף אחד מהם לא מושך אותי. אני? אני מקנא בקטמון. אולי באמת עדיף בלאומית.
