הפועל ב"ש כבר התרגלה לזה. אחרי ששרון מימר עזב את האלופה במהלך העונה, אסף נמני תפס את מקומו כעוזרו של ברק בכר, אבל כעת גם הוא עוזב ושוב המאמן יצטרך למצוא מחליף. "באופן כללי ההחלטה הגיעה ממני", סיפר נמני, "זה התבשל אצלי בשבועיים האחרונים, אבל לא רציתי לתת לזה להפריע למטרה העיקרית והיא הזכייה באליפות. ההישג הזה מוסיף לרקורד האישי של כל אחד מאיתנו, היה חשוב לי קודם כל לעמוד במטרה הזו ואז להתפנות לרחשים הפנימיים שלי. זאת לא הייתה החלטה קלה, אבל בנסיעה הביתה - אחרי החגיגות - ידעתי בלבי שאני רוצה לחזור ולהוביל קבוצה. בהזדמנות זאת אני רוצה להודות שוב לברק על הכל".
כחודשיים אחרי שהגעת לבאר שבע, הפועל פתח תקווה התעניינה בך לתפקיד של מאמן ראשי. למה לא לקחת את זה?
"זה נכון, אבל אני לא חושב שהפועל ב"ש הייתה משחררת אותי. זה לא רציני לאבד שני עוזרי מאמן בעונה אחת. גם מבחינתי זה לא היה פייר אחרי הקרדיט הענק שקיבלתי מהם. דבר שני, אני אחד כזה שלא מפסיק דברים באמצע. היה חשוב לי להשלים את המשימה".
אתה מרגיש שחזרת אחורה כשחזרת להיות עוזר מאמן?
"אני ממש לא רואה את זה ככה, ועדיין - יש משהו בלהיות מאמן ראשי. יש משהו בלהיות מספר אחת ויש אנשים שנועדו להיות מספר אחת, שנועדו להוביל ולי יש את הרצון להוביל. אני מאמין שאני יכול לעשות את זה".
אתה בחור צעיר, בסה"כ בן 33. איך עזרה לך העבודה הצמודה עם ברק שהפך למאמן הרביעי הכי צעיר בהיסטוריה שזוכה באליפות?
"כל המאמנים שעבדתי איתם היו יחסית צעירים. אני לא חושב שלגיל יש כזאת משמעות. לפן האישיותי יש משמעות גדולה בהרבה, הגיל הוא רק מספר. קח את קלאודיו ראניירי, שאמרו עליו שהוא מיושן ותראה מה הוא עשה. ויש את ברק בכר שאמרו עליו שהוא צעיר מדי וכולנו יודעים איך זה נגמר. צריך תשוקה, רצון בלתי פוסק ללמוד ולהתפתח, ומי שיש לו את התכונות האלה, דוהר קדימה".
ויש לך את התכונות האלה?
"אין לי ספק בכלל".
איך תרמה לך העבודה במועדון כמו הפועל ב"ש?
"ברור שזה המועדון הכי גדול שעבדתי בו וגם אם אלך למועדון בסדר גודל קטן יותר, יש הרבה מאוד דברים שאני אקח איתי וארצה ליישם. הפועל ב"ש זה מועדון ענק, לפי דעתי שווה ערך למכבי תל אביב. אני יכול להגיד לך שהתקופה שלי בב"ש השפיעה אפילו על הסגנון האישי שלי, על האישיות שלי.
תן לי דוגמא.
"אני חושב שהתקופה שלי בב"ש ריככה אותי מאותו מאמן אמוציונלי שהיה משתגע ושבר שיא עם הרחקה מ-9 משחקים בעונה וחצי. אפילו כעוזר מאמן הורחקתי פעמיים (צוחק)".
אנחנו נראה אסף נמני מאופק יותר כמאמן?
"אני עדיין חושב שהתשוקה וההתלהבות שלי על הקווים זה חלק בלתי נפרד ממני, אבל אני כן חושב שהתגובות האימפולסיביות שלי ואיבוד העשתונות נבעו קצת מחוסר ניסיון, אז אני מאמין שלמדתי איך לשלוט בזה קצת יותר. אין ספק שאהיה מתון יותר".
מעולם לא היית שחקן.
"נכון".
איך אתה חושב שמסתכלים על זה שחקנים שאתה מאמן?
"אני חושב שהם יותר מסתכלים על המקצועיות שלך. ברור שיותר קשה לי להזדהות עם תחושות של שחקנים תוך כדי משחק, אבל אני כל הזמן לומד את זה. אני, כאיש מקצוע שלא היה שחקן, משתדל לחקור דברים הרבה יותר לעומק".
אתה מאוד אהוב על השחקנים והצוות המקצועי בב"ש.
"זה מאוד מחמיא לי. הדבר היחיד שאני יכול להעיד על עצמי הוא שאין לי אגו ואני חושב שלאנשים נוח להתחבר לאנשים בלי אגו. טובת הקבוצה הייתה תמיד מעל הכל. במקום שיש אגו, אין הצלחה".
איך עבד שיתוף הפעולה עם ברק?
"אני חושב שהשלמנו אחד את השני. ברק הוא היותר מופנם, יותר שקול ואני הייתי היותר חייכן, היותר פתוח. עד ההגעה לב"ש, שמתי את הדגש על ההגנה וברק פתח בפניי צורת חשיבה אחרת".
כמה היה קשה להשתלב באמצע העונה?
"זה לא היה קל. אני יכול להגיד שבשבועיים הראשונים הייתי על תקן 'מתבונן'. כמו שאמרתי, באתי בלי אגו ולא ניסיתי לכפות את עצמי על המערכת. אני חושב שקניתי את המקום שלי בזכות".
אתה מרגיש שותף מלא לאליפות הזאת?
"כן, ברור".
איך הרגשת ביום שני, בחגיגות האליפות?
"סיפרתי את זה למשפחה שלי. לפני חצי שנה פוטרתי ממקום (הפועל קטמון) שנחשבתי בו לאחד הנסיכים והייתי צריך להתמודד עם ימים לא קלים, וכמה חודשים לאחר מכן חגגתי אליפות. אני חושב שזה הגיע לי כי מי שמכיר אותי יודע שאני עובד קשה בשביל להשיג דברים, וגם בשביל המקום שלי בב"ש עבדתי קשה מאוד".
איזה רגע לא תשכח אף פעם מהתקופה בב"ש?
"וואו, וואו. את הדקה ה-92 בשבת האחרונה. את אלון יפת שורק לסיום, אז הבנתי שזה נגמר - שלקחנו אליפות. זה רגע שאני בחיים לא אשכח. אני מנסה להסביר לאנשים את התחושה של להניף את צלחת האליפות ואני פשוט לא מצליח".
ועכשיו לאן? אתה מוכן להתפשר על הליגה הלאומית?
"אני לא חושב שזה נחשב להתפשר. הליגה הלאומית היא ליגה טובה שנותנת במה למאמנים ושחקנים צעירים. כמובן שהעדיפות היא ליגת העל, אבל אני לא רואה בליגה הלאומית כפחותה. אני קודם כל רוצה לחזור לאמן".
