בגיל 20 הוא כבר היה שוער ראשון בליגת העל, הוא עבר את כל הנבחרות הצעירות וסומן כמי שיהיה אחד מהשוערים המובילים של הכדורגל הישראלי. רק שמאז חלפו להם 7 שנים, בדרך התפקששו להם כמה דברים ואחרי שנתיים כשוער שני בהפועל באר שבע, רובי לבקוביץ' (27) נמצא הקיץ בצומת דרכים משמעותית מאוד בקריירה שלו. "קיבלתי כמה החלטות גרועות במהלך הקריירה שלי", מספר לבקוביץ' בראיון ראשון לאחר שעזב את הפועל באר שבע.
איך אתה מסכם את השנתיים שלך בבאר שבע?
"אני לא יכול להגיד שדרכתי במקום. הגעתי אחרי שנה שלא שיחקתי ובפעמים שכן קיבלתי הזדמנות, הצגתי יכולת טובה. תמיד כשקיבלתי צ'אנס, לקחתי אותו, הראיתי שאני שוער ראשון לכל דבר".
כשהגעת לבאר שבע הסבירו לך שאתה מגיע על תקן שוער שני?
"הסבירו לי שרוצים אותי כשוער שני שיכול לשחק כשוער ראשון בליגת העל, כי באותה עונה הייתה אליפות אפריקה ולכולם היו ברור שאוסטין אג'ידה ייעדר ממספר משחקים במהלך העונה ובגלל זה רצו להביא שוער בכיר. רק שבניגוד לכל התחזיות נבחרת ניגריה לא עלתה לאליפות אפריקה באחת הפעמים הנדירות שזה לא קרה. זה היה הזוי".
אבל אף פעם לא באמת קיבלת את הקרדיט?
"אף פעם לא קיבלתי קרדיט".
התאכזבת?
"לא. כי הייתי בטוח שאני מסיים את העונה הראשונה בבאר שבע והנה 'לבקוביץ' חזר, אותו שוער שסימנו אותו לא מזמן יקבל הצעה מקבוצה בליגת העל להיות שוער ראשון'. אבל אז הגיע הקיץ ובאר שבע הציעו לי לשדרג את החוזה בשביל להישאר ונתנו לי חוזה שאף שוער שני בליגת העל לא מקבל. בנוסף אני מאוד מחובר לאוהדים, לשחקנים ולאנשים במועדון ובגלל זה בחרתי להישאר".
בקיץ הקודם אג'ידה עזב ודודו גורש הגיע.
"נכון, בקיץ הביאו את גורש ואמרתי שאולי יחלקו את הדקות בינינו, אבל לדודו הייתה עונה מדהימה ולא יצא לי לשחק יותר מדי".
וההחלטה לעזוב את באר שבע, אפשר להגדיר אותה כמשותפת?
"לגמרי. אני יודע שהרבה קבוצות דיברו עם אלונה ברקת ואסי רחמים, והתחילו לשאול עליי. כולם הבינו שאני מעדיף לשחק. יש לי מערכת יחסים מדהימה עם אנשי הצוות המקצועי בבאר שבע, הם היו כמו חברים שלי והם גם ידעו שהגיע הזמן שלי להיות שוער ראשון בליגת העל".
ואתה מאמין שאתה יכול להיות שוער ראשון של קבוצה בסדר גודל של הפועל באר שבע?
"אין לי ספק בכלל. היו יכולים להפוך אותי לשוער ראשון בליגת העל, גם בבאר שבע ואני יודע שאנשים מתוך המערכת ידעו את זה והיו כאלה שאפילו אמרו את זה לאלונה, כולל כמה אנשי מקצוע".
אז אתה לא יכול להגיד לי שאין טיפת אכזבה.
"הפועל באר שבע קיבלה את ההחלטה להישאר עם דודו גורש ולהביא את גיא חיימוב כי אולי יש בזה מן הזוהר, להחזיק בסגל שני שוערי נבחרת, אבל אני בטוח ואני יודע שגם הם יודעים שמבחינה מקצועית אני הייתי יכול לעשות את זה בשקט. אבל כמו שאמרתי, יש בזה הרבה זוהר ויש הרבה כסף, אז אין בעיה להביא עוד שוער נבחרת וכמה שצריך ישלמו. אני מקבל את זה באהבה. אני באמת חושב שגורש וחיימוב הם ראש החץ של הכדורגל הישראלי".
אתה מרגיש חלק מהאליפות ההיסטורית של הפועל באר שבע?
"אם להיות כנה לא הכי הרגשתי שעשיתי משהו מיוחד השנה. זה מאוד מורכב. היו רגעים שהרגשתי שכן והיו רגעים שלא".
אתה תתגעגע לבאר שבע או שאתה מרגיש שהתקופה הזאת היא פספוס עבורך?
"אני חושב שאני עוד יכול לחזור לבאר שבע מהדלת הראשית. השארתי שם חותם חיובי ואני יודע שאם אני אתן כמה עונות טובות בקלות אני יכול לחזור לשם".
איך זה מרגיש להיות שוער שני? זה לא כמו להיות שחקן שיכול לעלות מהספסל.
"זה קשה מאוד. יש כאלה שזה באופי שלהם. אני כל החיים שלי הייתי שוער ראשון, זה לא באופי שלי להיות שני".
וכשאתה יושב על הספסל בשנתיים האחרונות אחרי שהיית כזאת הבטחה גדולה, תפסו אותך מחשבות של "איפה טעיתי בדרך"?
"בטח, ואני יודע בדיוק מה התפקשש. קיבלתי כמה החלטות ממש לא טובות בדרך. החלטות שממש לא מתאימות לי ולאופי שלי. הייתי שנה מחוץ לכדורגל ועכשיו אני שוב בעניינים, אני עושה הכל בשביל לחזור לבמה המרכזית".
וזה לא מאוחר מדי?
"אני עוד לפני השיא. גיל 27 לשוער זה גיל פנטסטי. אפשר לראות את זה בכל העולם. היום השיא של שוער מגיע בגיל 33, 34".
לאן רובי לבקוביץ' הולך מכאן?
"קודם כל אני יודע היום בדיוק איפה טעיתי ואיך אני צריך לפעול עכשיו. אני אומר הרבה 'לא' כרגע לקבוצות מהליגה הלאומית כי אני יודע שהמקום שלי הוא בליגת העל. אני יודע שהסוכן שלי, גלעד קצב, שעושה עבורי עבודה מדהימה, יקבל עבורי את ההחלטה שתהיה הכי טובה בשבילי".
זה בא בחשבון מבחינתך להיות שוב שוער שני?
"ממש לא. כי אם אני אגיע לקבוצה שלא תבטיח לי להיות שוער ראשון, אני אתן פייט שהם לא ראו בחיים שלהם ואני אהיה השוער הראשון תוך חודש-חודשיים. אני אהיה שוער ראשון בליגת העל ומי שייקח אותי יבין את זה כבר באימון הראשון".