בגיל 33, מהראן ראדי חוגג טרבל עם מכבי תל אביב – כזה שמצטרף לשתי האליפויות שכבר זכה עם הצהובים בשנתיים הקודמות. עד גיל 30, לקשר היה רק תואר אחד, גביע הטוטו עם מכבי הרצליה (2006/7), אך הפריחה שלו הגיעה מאוחר, בעונת 2011/12, כשהצטרף לבני סכנין.
בדיוק כמו במגרש, כך גם מחוצה לו. ראדי ואשתו הפכו בשנה האחרונה להורים טריים, כשהבן הבכור שנולד להם, יחד עם הטרבל – השלימו לאביו עונה חלומית. בראיון מיוחד לאתר ערוץ הספורט מסכם הקשר את העונה, מתייחס לאבהות, לגזענות ממנה הוא סובל במגרשים – גם מאוהדי מכבי ת"א – ומספר על החלומות הגדולים שעוד מחכים מעבר לפינה. וכן, נשמע שהוא לא לגמרי מבואס מעזיבתו של פאקו.
איך זה אבהות בגיל מאוחר? איזה אבא אתה?
"לא חשבתי על זה שאני אבא בגיל מאוחר, פתאום כשאת אומרת אני חושב על זה אחרת. אבל אני לא מרגיש זקן. אני אבא אוהב ורגיש, ותופתעי שהילד יותר קשור אליי יותר מאשר לאמא שלו. אם אני זז ממנו מטר הוא מתחיל לבכות ולצעוק".
במשחק אליפות, מול קריית שמונה, אשתך והילד היו שם ואחרי השער הכל התפרץ אצלך.
"הם בכלל לא היו אמורים להיות במגרש, אבל אלוהים נתן לי להבקיע את שער האליפות. הם הגיעו באופן ספונטני ויצא לנו טוב".
אמרת אלוהים, ואני יודעת שאתה מאוד מאמין ומשתדל להתפלל. אני רואה שכשאתה מגיע לאל אקצא למשל אתה מעלה סטטוסים עם אמירות דתיות ולא תמיד זה מתקבל בהבנה מסביב.
"הייתי שם עם המשפחה שלי בערב יום העצמאות, ובגלל שזה יום הזיכרון חשבו שאני עושה דווקא. הגענו לתפילות והעליתי סטטוס עם כל מיני דברים שיראו לצעירים שמעריצים אותי שאני מתקרב לדת ולאלוהים, אבל משום מה היו כמה חבר'ה שפירשו כאילו אני רוצה לפגוע. אני פשוט מתקרב לאלוהים ושכל אחד יחשוב מה שהוא רוצה. אני בן אדם מאמין וחשוב לי להודות לאל שהוא יצר אותי ודואג לי".
יכול להיות שלא מכבדים אותך כי אתה מוסלמי, ואם היית יהודי שבא לכותל היו מסתכלים אחרת?
"אני לא חושב על קטע של חוסר כבוד. הייתה שיחה ביני לבין כמה אנשים שלא הבינו את המסר ורציתי להבין מה יש להם בראש כדי להגיע לעמק השווה ולהבין אחד את השני, אבל כל אחד בדעה שלו. אם אתה מכבד את האחר לא צריכה להיות לך בעיה עם זה".
נפגעת ממה שהיה סביבך בשנה האחרונה?
"קללות זה לא סיטואציה קלה, גם אם זה חלק מזערי. כשהגעתי למכבי הייתה כמות יחסית גדולה שחשבו בצורה שלילית, אבל אני חושב שעם ההתנהלות והאישיות שלי שיניתי להרבה אנשים את המחשבות עליי, ואנשים הודו בפני שיש הבדל בין מה שחשבו אז להיום. בהזדמנות הזאת אני חושב שהבעיה פה בין יהודים לערבים זה העניין של הידברות ולהכיר את האחר ולא להיות ניזונים מהתקשורת. יהודים וערבים יכולים להתנהל אחד עם השני".
היו לך רגעי שבירה? מול ק"ש למשל, נתת שער אליפות וביציע היו כמה שקיללו וכל האצטדיון צעק להם 'פה זה לא בית"ר'.
"ממש לא. כל דבר שלילי שעברתי חישל וחיזק אותי. כל פעם ששמעתי את האנשים האלה זה רק נתן לי יותר רצון לתת לקבוצה ונתן לי מוטיבציה להשתפר, במיוחד כי השנה לא קיבלתי מספיק הזדמנויות בצד המקצועי. אגב לגבי המשחק הזה, אני לא שמעתי את הקללות. יש בודדים שכל הזמן קיללו, אבל הייתי שומע וצוחק".
אולי הם רצו שתגיב, שתתפוצץ
"זה ההבדל בין להגיב ורק אחר כך לחשוב ולהצטער ולהגיד 'יו מה עשיתי'. אני תמיד חושב על הילדים הקטנים. מעריצים אותנו, ואם אגיב בצורה הזאת, זאת התנהגות לא ראויה. אם אני נכנס לזה, אני חלק מזה. כשאני כועס או בסיטואציה לא נעימה של מישהו תקיף מולי אני מעדיף לשתוק. אנשים לפעמים אומרים שזאת חולשה, אבל אני חושב שזה כח של בן אדם להבליג. עדיף לחשוב ולהגיב אח"כ בחוכמה.
עכשיו אתה מגיב...
"אני מגיב כי זה חלק מהאישיות שלי, ואף פעם לא ממש נשאלתי על זה. הכי קל לריב, אבל אני חושב שהשקט הוא כוח. לי יש גם כוח סבל ומי שיש לו את שני הדברים האלה הוא בן אדם שמח".
מה אמר לך רובי ריבלין בגמר הגביע?
"לא דיברנו הרבה. הודיתי לו על התמיכה שלו בזמן המלחמה האחרונה, זה הקול שזכרתי, והוא אמר לי שכולנו אותו דבר ואין הבדל בין אף אחד בארץ הזו".
איך מגיבים במגזר שלך למה שעברת?
"במגזר יותר תקיפים מאשר אצלכם, תקפו אותי לא פעם ולא פעמיים. אבל הרוב מכבדים ומעריכים ויודעים מה הדמות שמולם – הם גאים שיש בן אדם מהמגזר שהוא דמות ספורטיבית"
מה כן אומרים לך?
"שאתה צריך לתקוף, ולא צריך להישאר במכבי כי כולם גזענים. אלו אנשים שניזונים רק מהתקשורת ולא מגיעים לבלומפילד. גם במגזר הערבי גאים בהתנהלות שלי בנושא הגזענות".
הייתה לך עונה לא קלה. אתה לא משחזר את התצוגות מהעונה הראשונה
"אלו עובדות. אומרים ששחקן צריך לעשות את המקסימום ואז זה יבוא, אבל לצערי השנה זה עבד הפוך כי אני עבדתי חזק, נתתי 200 אחוז והתחלתי את העונה טוב אבל מתישהו הפסקתי לקבל דקות. אני רגיל לבקר את עצמי ולבדוק איך אני יכול להשתפר או מה לעשות טוב יותר, אבל לצערי נוצר מצב השנה שזה לא רק לתת 100 אחוז. כנראה הצוות חשב שיש שחקנים יותר מתאימים.
ניסיתי לשאול, וקיבלתי תשובות כמו 'אתה מתאמן טוב', ו'תחכה להזדמנות שלך', אבל להגיד לך שלא חורה לי בפנים שאני שחקן שעשה דברים למכבי ולא קיבל את הקרדיט כמו שצריך? דווקא בהזדמנויות שקיבלתי החזרתי עוד יותר מבשנה שעברה ואחרי זה לא קיבלתי קרדיט".
זה גורם לך לחשוב על מקום חדש?
"לא יכול לתת תשובה על השאלה הזו. יש לי חוזה ואני מוערך בצוות הניהולי והם יודעים מה אני שווה. דיברו איתי בעבר על חוזה בצוות המקצועי, אבל אני לא חושב שזה קשור למגרש. אני חייב הרבה לג'ורדי קרויף כי אם לא הוא לא הייתי במכבי. גם אנגלידיס היה איתי בקשר חם מאוד ומיץ' שהוא עם קונספט מיוחד לעניין החינוך והתרבות וזה לא פחות חשוב לו מהקטע המקצועי".
אתה לא ילד, מתחיל לחשוב על החיים שאחרי?
"אם לא הייתי חושב שפיזית אני יכול לתרום עוד 3 או 4 שנים בטופ, לא הייתי ממורמר השנה. אולי יש שחקנים שמספיק להם להיות בסגל ולהיות שותפים להישג, אבל אני תמיד רציתי להיות בקדמת הבמה ויש לי את היכולות. אם הייתי מרגיש שלא - הייתי יושב בשקט, לוקח את הכסף והולך. תמיד רציתי להיות בפרונט".
באיזשהו מקום, ההודעה של מכבי על פאקו גורמת לך לחשוב שאולי העתיד ורוד יותר?
"אולי אפתיע אותך אבל זה שאהיה במועדון לא קשור למאמן. יש לי חוזה ואנחנו צריכים לקבל החלטות. אני מאחל לו בהצלחה בהמשך הדרך.
הפתיעה אותך ההחלטה?
"מבחינת התוצאות היא הפתיעה, אבל יש דברים שאני שומר לעצמי ומהבחינה הזו לא הופתעתי".
ליגת אלופות זה החלום?
"מדגדג לי להיות בליגת האלופות. השנה, אחרי שאני מאשים את עצמי ואת החברים שלי לקבוצה, אני חושב שזה שהייתה מלחמה ולא שיחקנו בבלומפילד פגע בנו כי עם הביתיות היינו עוברים את מאריבור".
שחקנים אמרו שזה לא רק המלחמה, זה שאולי לא היה חיבור לאוסקר כמו בעונה הראשונה.
"יכול להיות. כאחד שמכיר את אוסקר, הוא בן אדם מופנם וקשה לדעת מה יש לו בפנים אבל השנה היה ברור שהוא לא היה שמח".
איזה מאמן הכי תרם לך ב-3 השנים האלה?
"אוסקר. כל הזמן אנשים אמרו לי שאני הבייבי של אוסקר אבל בסך הכל היו לי שתי שיחות אישיות איתו. פעם אחת אחרי שהוזמנתי לנבחרת והוא פרגן לי, ובפעם השנייה במשחק החגיגות כשהוא הרגיע אותי אחרי שהאוהדים קיללו אותי. מה שאהבתי אצלו, זה שהוא לא נתן לאף שחקן להרגיש שהוא מעל כולם וגם לא נתן לאף שחקן פה תחושה שהוא לא רצוי, גם אלו שלא שיחקו. זאת הגדולה שלו, ולכן היינו קבוצה שרוב השחקנים הוציאו 90 אחוז מהיכולת. גם המחליפים בעונה הזאת נהנו".
במכבי יש עובדה אחת, ערן זהבי הוא מעל כולם
"ערן נותן מספרים מדהימים ומוכיח עצמו כל השנה. מבחינת התקשורת הוא מעל כולם, אבל לזכותו בתוך חדר ההלבשה אין הבדל וכולם חברים. הוא לא במעמד מעל אף אחד".
אולי זה מגיע מלמעלה?
"לא יודע מה קורה עם הצוות, אבל בתוך חדר ההלבשה זה מה שהרגשתי, שכולם שווים".
הדבר הכי מרגש העונה?
"חוץ מזה שהבן שלי נולד, אמא שלי יצאה מניתוח השתלת כליה אחרי הרבה סיבוכים, הכליה התקבלה בגוף אחרי שבועיים של סבל וגם כשביקרתי את מני לוי. רציתי ללכת השנה ורק השבוע זה יצא לפועל, וכשראיתי את אמא שלו מדברת איתו והוא מחייך אליה ירדו לי דמעות. אין דבר יותר יפה מזה, אני מאחל לו החלמה מהירה, הלוואי שהוא יבריא".
