בשיחה הראשונה בין יוסי בניון לג'ורדי קרויף, כשניסה ההולנדי להסביר לקשר מדוע כדאי לו להצטרף לצהובים, לא דובר על כסף או אפילו על דקות משחק. "אני אמנם רק כמה שנים פה, אבל אני כבר מכיר את המנטליות הישראלית, ואני אמנם לא מכיר אותך אישית, אבל אני הבנתי כבר מי אתה", אמר קרויף לבניון. "הסיטואציה שנוצרה בחיפה היא לא באשמתך, ולא ככה מגיע לך לסיים את הקריירה. אני לא יכול להבטיח לך דקות משחק, אבל אני יכול להבטיח לך שתקבל את הכבוד הראוי לשחקן כמוך אצלנו בכל רגע ורגע".
המנהל הספורטיבי, שאז עוד בנה על כך שבניון ייקח חלק במכונה המשומנת של ערן זהבי, הבהיר לבניון כי אם יגיע לקרית שלום, יחזור ליהנות מכדורגל, והכדורגל הישראלי יחזור ליהנות ממנו. לא הוא ולא בניון חלמו כי חצי שנה מאוחר יותר, כשבניון מתקרב לגיל 37, קרויף יעמוד על הקווים ובניון יהפוך לשחקן המשמעותי ביותר במערך תחתיו. בששת המשחקים שאימן קרויף עד כה, שכללו 570 דקות בעקבות הארכה מול רעננה, רשם בניון 473 דקות, מתוכן 210 ברצף בשבוע שעבר, שני שערים ובישול.
הכבוד עליו דיבר קרויף ואותו אכן מקבל בניון במכבי הוא לא הכבוד הארצישראלי המצוי. בניון, שהעביר את מיטב שנותיו באנגליה, למד שם כיצד מכבדים אגדות כדורגל. הוא שיחק לצד לא מעט כאלו, חלקם הגדולים ביותר בהיסטוריה. סטיבן ג'רארד, פרנק למפארד וטדי שרינגהאם הם רשימה חלקית בהחלט. בארץ המושג הזה לא קיים, בטח לא בזמן שאותה אגדה עדיין מתפקד כשחקן פעיל. וזה לא רק בניון שלא זכה לכבוד הזה, גם אייל ברקוביץ', חיים רביבו, יוסי אבוקסיס, אבי נמני והרשימה עוד ארוכה. קרויף, שגודל על ידי אחת מאגדות הכדורגל הגדולות בהיסטוריה, וגם המאמן הקודם שוטה ארבלדזה - אגדה גאורגית לכל דבר - יודעים באופן מובנה כיצד נכון להתנהל עם שחקן כזה.
לא הכל עבר חלק כמובן. קרויף שוחח רבות עם בניון על התפקוד הראוי לו עוד בטרם חתם, ולשמחתו של קפטן נבחרת ישראל לשעבר, הוא היה שותף לדעה כי הוא צריך לשחק רק מתחת לחלוצים. ככה הוא תפקד בשיאו באנגליה, וככה הוא יכול להוציא את המירב גם כעת. "אני כמעט בן 37, אני כבר לא יכול לתרום יותר מדי באגף", הבהיר בניון עצמו בסיום המשחק מול מכבי חיפה השבוע. אלא שארבלדזה לא היה שותף לדעה, והציב אותו באגף על אף פתיחה טובה של העונה במרכז בליגה האירופית. התפוקה והדקות של בניון פחתו, אבל לפחות החיוך לא נעלם כפי שקרה בחיפה כשדברים החלו לחרוק.
קרויף וגם ארבלדזה הרבו לשוחח עם בניון ולהתייעץ איתו. אלו לא היו שיחות הבהרה מתוחות כפי שהתרחשו עם רוני לוי, אלא שיחות טבעיות וכמעט אגביות שכללו גם התייעצות מקצועית. קרויף חזר על כך שלדעתו בניון צריך להיות מתופקד בעמדה מספר 10, וכך אמר גם לארבלדזה עצמו, אך לא כפה עליו כיצד לנהל את המשחק. ארבלדזה הסביר לבניון מדוע הוא מעדיף אותו באגף, שמע ממנו את דעתו מדוע בגילו זה לא ממצה את יכולתו וגם פוגע במשחק השוטף של הקבוצה להציב אותו שם, ואף הסכים איתו. "ללא קשר ליוסי, הבעיה של שוטה הייתה חוסר ההחלטיות הזו", מסביר גורם בצוות של מכבי. "אם נקח את הדוגמא של יוסי, כמעט כל שבוע הוא היה מסכים איתו שהוא צריך לשחק באמצע ובסוף לא היה מתפקד אותו שם. אחרי משחקים טובים שלו הוא היה בא ואומר לו שטעה והיה צריך לתת לו יותר דקות, אבל לא עשה את זה".
כשארבלדזה פוטר בסופו של דבר וקרויף עלה על אימונית, הוא שינה את המערך מ-4-3-3 ל-4-2-3-1, והציב כאמור את בניון בעמדה הטבעית שלו. נגד חיפה, כשהמערך שונה ל-5-3-2 תוך כדי משחק, תופקד בניון כחלוץ השני ולא נשלח לאגף. לא בטוח כלל כי בניון ימשיך לקבל דקות רבות כל כך – שכן אוסקר סקריאונה מחלים מפציעה וצפוי לקבל דקות רבות יותר, וגם הרכש רובן מיקאל משחק כמעט על אותה המשבצת, אך נראה כי בניון ימשיך ליהנות במכבי גם כך.
זה עשוי להפתיע, אבל בניון הוא לא המנהיג בחדר ההלבשה. שחקני הקבוצה לא שומעים אותו צועק לאחר הפסדים, וגם לא זוכים לשיחות עידוד ושבח לאחר משחקים גדולים מזוכה הליגה האירופית לשעבר ומי ששיחק ב-3 מ-4 הקבוצות הבכירות באנגליה. בדיוק כפי שהוא לא דורש את השיחות עם קרויף, אלא נהנה לעזור בהתייעצויות כשהמנהל הספורטיבי בא אליו באופן כמעט טבעי מפעם לפעם, כך הוא גם לא כופה את המנהיגות שלו על חדר ההלבשה. הוא המנהיג השקט. האבא של הקבוצה. שחקנים באים אליו כדי לקבל עצה, או אפילו עזרה. הזרים פונים אליו בשאלות על אורחות החיים בארץ, וגם כשהוא מעיר לשחקן אחר, זה נעשה בשיחה פרטית ובצורה אבהית. "רק השבוע אחד הזרים נתקע עם משהו בחצות", מספר שחקן בקבוצה. "הוא קודם כל התקשר ליוסי כדי לדעת מה עושים".
בחיפה תלו את כל ההצלחה על כתפיו של בניון, אבל במכבי ת"א, ללא העול הזה ובטח שבלי העימותים עם הקהל, הקשר הוותיק פורח מחדש בגיל שבו רוב השחקנים כבר תולים את הנעליים. בניון מקבל את תמיכת האוהדים הצהובים והכישרון הגולמי הגדול שבו יספיק כנראה גם לעוד שנה של כדורגל. "גם בגיל 37 יוסי אוהב ורוצה לשחק יותר מכל שחקן אחר, ואפשר לראות את זה בנתונים הסטטיסטיים שלו", שיבח קרויף. בניון עצמו הבהיר: "אני פשוט אוהב את המשחק. אם לא הייתי אוהב אותו כל כך, לא הייתי ממשיך לשחק. כל עוד אני מרגיש שיש לי עוד מה לתרום, אמשיך לשחק".
נכון לעכשיו, בניון לא מתכוון לפרוש. החוזה שלו נגמר בסוף העונה, אך נראה כי אם הדברים יישארו ככה, הוא ימשיך במכבי ת"א לעונה נוספת, אולי עונת פרישה. נכון, הוא רוצה לשחק כמה שיותר דקות ויתכן שזה לא יהיה המצב בעונה הבאה, אבל איפה עוד בארץ יהנה מיחס הראוי לכדורגלן במעמדו? וכמו כל אגדה, בניון רוצה גם את הסיום השמח כנגד הסיכויים. לקחת אליפות, למשל, אחרי שהפער מהאלופה היה כבר דו-ספרתי.
