יש הרבה בעיות במכבי חיפה, בעיקר עם סגל השחקנים שמגלה יכולת לא מספיק טובה. ההתעקשות של לוזון לשחק עם ואצק באגף שמאל לא נכונה, כי אין לו את המהירות לזה. אניס אלושי לא עושה רושם של מישהו שיכול לתרום משהו לירוקים, כשגם נטע לביא ירצה לשכוח את ההפסד אתמול לאשדוד. עיקר האכזבה הייתה מהנסיגה של חיפה לשטח שלה, ובכך נתנה לאשדוד להתקדם.
הקבוצה של רן בן שמעון מבחינתה הרשימה במערך שלושת הבלמים, ונראה שהשילוב בין אור אינברום לגדי קינדה מדהים. למכבי חיפה אין שחקנים כל כך קלילים ויצירתיים כמוהם, והם עשו ככל העולה על רוחם. דולי מנגה הביך את ההגנה הירוקה באגף הימני, גרם להרחקה של סאן מנחם, וגרם להרבה כאבי ראש.
ציפיתי מגיא לוזון שיפעיל אולי יותר לחץ על אשדוד בשטח שלה ולא לסגת כל הזמן אחורה. נגד קבוצה כמו אשדוד, אפשר היה לצפות לחילוף יותר יצירתי כשבמקום ניקיטה רוקאביצה ניתן היה להכניס שחקן התקפתי יותר. מכבי חיפה איבדה כמעט סופית את המקום שמוביל לפלייאוף העליון וזה לא טוב - לא לה ולא לליגה, עבורה זאת תהיה אבידה קשה גם מבחינת עניין וגם מבחינת הכנסות. כשהקהל קורא בוז לקבוצה שלו זה אומר הכל.
צריך להצביע שוב על היציבות בהגנה שמובילה את ההתאוששות של מכבי ת"א. כל החלק האחורי, החל מאיתן טיבי, דרך טל בן חיים המצוין ולאלי דסה שנמצא בכושר שיא ואפילו שרן ייני, שלא מתופקד בעמדתו הטבעית, מצטיין. נוסיף את גל אלברמן, וזה השקט שליטו וידיגל מקבל מהחלק האחורי שלו, אולי החלק הכי בולט במשחק שלה כרגע.
מנגד, בני יהודה לא הצליחה לאיים על השער של מכבי. היתרון אמנם היה שביר עד לשניות האחרונות, אבל העדיפות של הצהובים לא הוטלה בספק בשום שלב של המשחק. צריך להחמיא למלך הבישולים, דור מיכה, שעשה זאת שוב במהלך שסגר את המשחק. במערך שבו בני יהודה פתחה, עם חמישה שחקני הגנה, יש בעיה להגיב כשסופגים שער והיא אכן נשארה ללא תשובה.
במחצית הראשונה בני יהודה הייתה מבוהלת וחסרת רוח ואמונה. בהמשך היא ויתרה על שחקן הגנה וכך הכתומים זכו לראות גם את מחצית המגרש של מכבי תל אביב, מה שעזר לה רק לשפר במעט את הרושם. לאור הבדלי הרמות זו תוצאה סבירה לקבוצה של ניסן יחזקאל, כי זה יכול היה להיות גרוע יותר מבחינתה.
וכעת לתל אביבית השלישית, שמצבה רע מאוד כרגע. אם הפועל תל אביב לא מצליחה לנצח קבוצה כמו רעננה ולא רק שלא מנצחת, אלא אפילו לא מאיימת על השער וזקוקה להצטיינות של אריאל הרוש, זה אומר הכל על היכולת של הפועל. האדומים מפגינים יכולת ירודה עם הרבה שחקנים שאין להם מקום בליגת העל, ורעננה החמיצה כאן ניצחון כי היא הייתה הרבה יותר מסוכנת.
מנחם קורצקי צריך היה להמר יותר על משחק ההתקפה כדי לחפש ניצחון, ויכול להיות ששריקות הבוז והטענות אליו הן בגלל עיבוי החוליה האחורית וחוסר המחץ של הקבוצה שלו, שלא מצליחה להבקיע. נראה שגם אם הפועל תל אביב תשחק יום שלם, היא לא תבקיע, ואלו הטענות היחידות שיכולות להיות כלפי קורצקי.
מילה טובה מגיעה לאריאל הרוש. זה לא רק המשחק היום, לכל אורך התקופה האחרונה הרוש נמצא בכושר טוב יותר משוערים אחרים. אין ספק שזה לא נעלם מעיניו של מאמן הנחרת אלישע לוי ויהיה מעניין לראות הערב גם את שוערה של סכנין, מחמוד קנדיל. לדעתי שניהם נמצאים היום בכושר הכי טובת בליגת העל ושניהם ראויים להיות בנבחרת, לפני גורש וכל אחד אחר.
עוד לפני זה, בני סכנין תפגוש את בית"ר ירושלים במבחן רציני מאוד עבור שרון מימר, כשסכנין כבר לא ביתית כמו שהייתה בעבר ויהיה משחק פתוח ומאוד מעניין. אני לא רואה שינויים גדולים בבית"ר מאז שרן בן שמעון עזב, כי הוא השאיר אחריו קבוצה טובה. אני חושב שבן שמעון מאמן מצוין, שעזב מפני שהוא לא הסתדר עם הקהל, ואתמול ראינו שהוא הכין את אשדוד למשחק מול מכבי חיפה בצורה מצוינת.
